פורטל:היסטוריה/המחקר?/39

ההיסטוריה וההיסטוריונים מתעדים בדרך כלל את מעשיהם וקורותיהם של שועי עולם. תחום המיקרו היסטוריה עוסק בכתיבת ה"היסטוריה מלמטה", זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה שהתפתחה בשנות ה-70 של המאה העשרים, ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה.

כך זכה טוחן, חסר השכלה בשם מנוקיו, שחי במאה ה-16, שדבריו יהדהדו בעולם האקדמי לאחר הוצאתו להורג על ידי בית המשפט של האינקוויזיציה. תיאור הסיפור האישי פורסם בספר הגבינה והתולעים שכתב ההיסטוריון האיטלקי קרלו גינצבורג. בהסתמך על פרוטוקולים של בית המשפט של האינקוויזיציה. מנוקיו נאשם בכך שטען כנגד המוסכמות הדתיות באותה תקופה, נגד עליונות האדם על בעלי החי והחומר, ונגד עליונות האלוהים על האדם. בין ציטוטיו, שהיו מהפכניים לאותה תקופה, אומר מנוקיו: "(לפני הבריאה) הכול היה כאוס, כלומר אדמה, אוויר, מים ואש ביחד; ומהמסה הזאת נוצר גוש, בדיוק כמו שגבינה מתגבשת בחלב, ובתוך זה התהוו תולעים, והם היו המלאכים, ובין המלאכים הרבים האלה היה גם אלוהים שנוצר גם הוא מהגוש באותו זמן". משפטו של מנוקיו, משקף עימות בין ניצני השכלה ופתיחות מחשבתית אתאיסטית, לבין תרבות נוצרית, מסורתית נוקשה. בסיכומו של משפט ההיסטוריה נזנחה השקפת העולם הדוגמתית של הכנסייה, הניסיון להשתיקו נכשל ודבריו של מנוקיו זכו להשמע.