פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/23

אהרן דוד גורדון. 9 ביוני 1856, האימפריה הרוסית – 22 בפברואר 1922, דגניה א', פלשׂתינה-א"י), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים: אָ-דֶה גורדון), "הצדיק החילוני" של התנועה הציונית; פועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצי העלייה השנייה ולתנועת "הפועל הצעיר" בארץ ישראל, מייסד תורת-מוסר שלאחר מותו כונתה (בטעות) "דת העבודה". בתי ספר רבים ברחבי ישראל קרויים על שמו. כמו כן קרויים על שמו רחובות ברבות מערי הארץ. בוגרי תנועת הנוער גורדוניה, שנוסדה על פי עקרונותיו בשנת 1925 בגליציה, בישראל, ארצות הברית ובארגנטינה, הקימו מספר קיבוצים בארץ. בנוסף, נוסד בית החינוך ע"ש א"ד גורדון - שה"אני מאמין" שלו מבוסס על ערכי א"ד גורדון: "החינוך הוא הדרך - האדם המטרה".

"עבודתנו מעתה" משנתו של אהרון דוד גורדון. קול קורא משנת 1918.

מכתב לנתן ביסטריצקי (על הצמחונות)

עם-אדם (אהרן דוד גורדון) נאום הפתיחה בוועידת היסוד של התאחדות "הפועל הצעיר"

'האדם והטבע', חיבורו העיקרי של אהרן דוד גורדון.

מאימרותיו של אהרן דוד גורדון באתר ויקיציטוט