פורטל:היסטוריה/סרטים/השואה

רשימת שינדלר הוא סרט קולנוע משנת 1993 של הבמאי האמריקאי סטיבן ספילברג, המבוסס על ספר בשם זהה שכתב תומאס קנילי, אשר מספר את סיפורו האמיתי של התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר, שעסק בתקופת השואה בהצלת חייהם של יהודים רבים ממכונת ההשמדה הנאצית. שינדלר, שהיה בעליהם של מפעלי תעשייה, שיחד קציני צבא גרמנים על-מנת שיתאפשר לו להעסיק יהודים, על אף סיכון חייו שלו. הוא העסיק במפעלו כ-1,200 יהודים. לעת זקנה הוכר שינדלר על ידי מדינת ישראל כחסיד אומות העולם ואף נקבר בירושלים. הסרט רשימת שינדלר זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 1993.

שואה (במקור: Shoah) הוא סרט תיעודי על השואה משנת 1985. אורכו כתשע שעות, והוא בוים על ידי קלוד לנצמן, שעבד על הפקתו במשך 11 שנים. על אף שהסרט מסווג בהתאם למוסכמות כסרט תיעודי, לנצמן עצמו אינו משייך אותו לז'אנר זה, משום שבניגוד לסרטים תיעודיים אחרים, הסרט הזה אינו מתעד מצבים היסטוריים שקרו בעבר, אלא כולל שעות רבות של ראיונות ועדויות על השואה. סגנון הראיונות של לנצמן והבחירה שלו להפריד בין הסצנות לראיונות, מובאים בסרט בשלושה חלקים: ניצולים, עדי ראייה ומבצעים. לנצמן עשה מאמץ לתאר כל חלק בשוני מוחלט.

להרוג את קסטנר הוא סרט דוקומנטרי משנת 2008 שיצרה גיילן רוס. הסרט מתחקה אחר משפטו של ישראל קסטנר שנשא ונתן עם הנאצים והציל יהודים במלחמת העולם השנייה והדימוי הציבורי שדבק בו לאחר המשפט. רוס חקרה ותיעדה במשך 8 שנים את הפרשייה, ובמסגרת הסרט ריאיינה היסטוריונים, ניצולים שחבים לקסטנר את חייהם, את בתו של קסטנר, סוזי מיכאלי-קסטנר, ואת שלוש נכדותיו, בהן העיתונאית מרב מיכאלי, את יוסף תמיר, בנו של עורך הדין שמואל תמיר שלחם בקסטנר במשפטו ואת זאב אקשטיין שרצח את קסטנר. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בשנת 2008. בארצות הברית הוא פורסם באוקטובר 2009.

שתיקת הארכיון הוא סרט תיעודי של הבמאית יעל חרסונסקי משנת 2010, שבוחן מחדש את יצירתו של סרט תעמולה נאצי לא מוגמר, שצולם בגטו ורשה כחודשיים לפני חיסול הגטו. "שתיקת הארכיון" עוסק בסרט תעמולה נאצי שצולם בגטו ורשה, במאי 1942, זמן קצר לפני שליחת רוב תושבי הגטו להשמדה בטרבלינקה. סרטים דוקומנטריים רבים השתמשו בקטעים קצרים מהסרט (לרוב באותם קטעים) ובעקבות השימוש בקטעים אלה, דימויים רבים הפכו בתודעה הציבורית למייצגים את החיים בגטו, וזאת מבלי להבין שמדובר בסרט תעמולה. הסרט יצא בארצות הברית ב-18 באוגוסט 2010, ושודר בערוץ יס דוקו בינואר 2011.

הספציאליסט הוא סרט תעודה משנת 1999 של הבמאי אייל סיון העוסק במשפט אייכמן. הסרט מורכב כולו מקטעים תיעודיים מצולמים מן המשפט, המתרכזים בנאשם אדולף אייכמן, ואשר נערכו ולוו בפסקול מוזיקלי. הסרט מבקש להציג את אייכמן, לפי דברי סיוון, כ"פושע מודרני במלוא מובן המילה, פושע מכתבה", ברוח הביקורת נגד המשפט שהעלתה חנה ארנדט בספרה "אייכמן בירושלים". אייכמן מוצג בסרט כפקיד יבשושי ובלתי־מאיים, שאינו מבין את גודל המעמד שבו הוא נתון, מותקף שוב ושוב על ידי הרטוריקה המתלהמת של התובע גדעון האוזנר, ממעיט בחשיבות מעשיו, ואף אינו יודע אל־נכון איפה הוא נמצא.

ג'נוסייד (באנגלית: Genocide) הוא סרט תיעודי משנת 1982 של הבמאי ארנולד שוורצמן אודות שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר. באמצעות יומני חדשות, מונטאז' תמונות סטילס וקטעי אנימציה, הסרט מגולל את מהלך האירועים מגילויי האנטישמיות, דרך עליית הנאצים לשלטון ועד הפתרון הסופי. הקריינות בסרט מוגשת על ידי השחקנית אליזבת' טיילור והבמאי אורסון ולס (האזרח קיין). הסרט הופק בשיתוף מרכז ויזנטל, ותורגם ל-15 שפות. בביקורת של הניו יורק טיימס נכתב על הסרט כי הוא "אינו יכול לשפוך אור חדש על השואה, אבל הוא מאשש את הזוועה בפירוט חד, המקדם את מטרתו המושבעת של מר ויזנטל שלא לאפשר לשכוח זאת".

אירופה אירופה הוא סרט בגרמנית משנת 1990 שבוים על ידי אניישקה הולנד. הסרט מבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של שלמה פרל ("קוראים לי שלמה פרל"), יהודי שנרדף על ידי הנאצים והעמיד פני ארי במהלך שנות הכיבוש הנאצי. בסרט מככבים מרקו הופשניידר וג'ולי דלפי. שלמה פרל עצמו מופיע בסרט, בסצנת סיום קצרה המוקדשת לו. הסרט היה מועמד לפרס האקדמיה ("אוסקר") לתסריט מעובד. בנוסף, הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ב-1991.

הבריחה מסוביבור הוא סרט טלוויזיה על סיפור המרד במחנה ההשמדה סוביבור שהופק בשנת 1987 ובוים על ידי ג'ק גולד. תסריט הסרט נכתב על ידי ניצול מחנה סוביבור, תומאס בלאט, והתבסס על ספרו של ריצ'רד ראשקה (Rashke) שהתפרסם תחת אותו השם כמה שנים קודם לכן. הסרט, שצולם בשטחה של יוגוסלביה לשעבר, זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סרט הטלוויזיה הטוב ביותר. הסרט זכה לפרסום ולהצלחה רבה בעיקר בקרב מוסדות חינוך פורמליים ושאינם פורמליים במערכת החינוך הישראלית, שהשתמשו בסרט על מנת להמחיש את גודל מצוקת היהודים בימי השואה ואת הקשיים בארגון מרידות.

לילה וערפל הוא סרט תיעודי של הבמאי הצרפתי אלן רנה משנת 1955. הסרט מציג את מחנות אושוויץ ומיידנק נטושים, כפי שנראו בשנות החמישים, תוך כדי תיאור חייהם של האסירים במחנות. "לילה וערפל" הוא אחד הסרטים התיעודיים הראשונים שנעשו אודות השואה הסרט בנוי כתנועה מתמדת בין שני קטבים; מחנות ההשמדה מצולמים בזמן הווה בצבע, ואילו תצלומי הארכיון הרבים מתקופת השואה הם בשחור-לבן. צילומים אלה מציגים את תאי הגזים וערימות של גופות. החלק האחרון של הסרט מציג את גילוי הזוועות, נחשף בו תהליך ההשמדה ונראים צילומים רבים של משחררי המחנות יחד עם צילומי האתרים בשנת 1955.