פורטל:מדעי החברה/הידעת?/82

חינוך:

צילום מתוך זכרונות השגריר האמריקני באימפריה העות'מאנית בתקופ רצח העם הארמני

מדינת ישראל מעולם לא הכירה באופן רשמי ברצח העם הארמני, וזאת מתוך חשש דיפלומטי ליחסיה עם טורקיה. יהודים רבים מותחים על כך ביקורת ורואים בהכרה ברצח העם הארמני ובלימודו במסגרת לימודי ההיסטוריה את חובתה המוסרית של מדינת ישראל שהוקמה בצל השואה. בשנת 2007 הכנסת החליטה להסיר מסדר היום הצעה של ח"כ חיים אורון (מרצ) לדון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ברצח העם הארמני. ההחלטה התקבלה בעקבות הוראה של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני, בשל החשש שהמשך העיסוק בנושא הזה יגרום למשבר ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה.

כלכלה:

קוביית חמאה וסכין חמאה ייעודית
קוביית חמאה וסכין חמאה ייעודית

בשנת 1962, הונהגה בשוק האירופי המשותף "מדיניות חקלאית משותפת" – קובץ חוקים וכללים לסבסוד החקלאות האירופית ולמניע אבטלת חקלאים בשנים דלות ביקוש. מדיניות זו צרכה כ-70% מתקציב ארגון השוק האירופי המשותף, וביטויה הידוע ביותר היה "הר החמאה". דהיינו, מהתערבות רגולטורית, החקלאים ייצרו אותה בכמות שעלתה בהרבה על הביקוש בשוק, ועודף גדול של חמאה נערם במחסנים, ואף הגיע לשיא של חצי מיליון טון בשנת 1975, ול-1.4 מיליון בשנת 1987. ניסיונות אירופיים להיפטר מהחמאה על ידי שיווקה לארצות העולם השלישי במחירים נמוכים נתקלו בהתנגדות תקיפה מצד ארצות הברית, ששאפה לשמור על רמת מחירים גבוהה בעבור יצואני החמאה שלה. לבסוף, בשנת 1985 נחתם הסכם בין מדינות אירופה לארצות הברית שהסדיר הפצה זו. בנוסף, בשנת 1988 הוכנס לשוק האירופי המשותף מנגנון של מייצבי שוק, ואמצעים אלה הצליחו "להמיס" את רוב רובו של "הר החמאה", אם כי לא להעלימו כליל. אולם בשנת 2002 שוב נערמו מאות אלפי טון חמאה במחסנים.