פחד טיסה

חרדה

פחד טיסה (או אארופוביה) הוא פחד העולה באדם הנמצא במטוס, מסוק או כלי תעופה אחרים, בעת שהם נמצאים באוויר במהלך טיסה .

פחד זה גורם לפגיעה משמעותית בתפקוד או למצוקה משמעותית. מצוקה זו יכולה להתבטא בדרכים רבות, בתלות באדם ובעוצמת החרדה: חוסר שינה, סיוטים, כאבי ראש, בעיות עיכול ואי שקט בימים שלפני הטיסה, ובסימפטומים גופניים ורגשיים במהלכה - הזעה, רעד, חוויה של פחד ואובדן שליטה ועוד.[1]

פחד טיסה מופיע לעיתים לבדו, ולעיתים הוא נובע מפוביות אחרות כגון קלאוסטרופוביה (פחד מהימצאות במקומות סגורים), או אקרופוביה (פחד מגבהים). לעיתים הפחד הוא מאפשרות של תאונה אווירית, ולעיתים הפחד הוא מכך שהאדם יאבד שליטה במהלך הטיסה על ידי זה שיקיא או שיתקף בהתקף חרדה.

החרדה הזו היא למעשה נגזרת, או מקרה פרטי של החרדה הגדולה יותר שיש ליצור האנושי - החרדה ממצבים של חוסר שליטה.

חלק מהאוכלוסייה (בין 10 ל-40 אחוז) סובל מפחד זה[2][דרוש מקור] וניצב מול קשיים כשעליו לטוס למטרות עסקים, לביקור קרובי משפחה שאינם חיים בארץ או לטיולים ברחבי העולם, ובכך פוגעים במהלך התקין של חייהם.

הפחד אינו נחשב לבעל בסיס רציונלי, מאחר שטיסה מסחרית היא אחת משיטות התחבורה הבטוחות ביותר, ושיעור הנפגעים במהלך טיסות קטן יחסית בהרבה משיעור הנפגעים בתאונות דרכים על הכבישים. אף על פי כן, פחד מטיסה נפוץ הרבה יותר מפחד מנסיעה במכונית.

קפאין, משקאות אלכוהוליים ומזונות עתירי נתרן יכולים לגרום ללב להמריץ ולהזניק את החרדה, לכן נימנע מאלו לפני ובמהלך הטיסה.[3]

שליטהּ הקודם של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-איל, נסע ברכבת פרטית משוריינת לביקורים ממלכתיים ברוסיה ובסין, כנראה בשל פחד טיסה. שחקן הכדורגל דניס ברגקאמפ פרש בעטיו של הפחד מנבחרת הולנד בכדורגל.

טיפול

עריכה

ניתן לטפל בפחד טיסה באמצעות מתן תרופות הרגעה לפני הטיסה. טיפול בתכשירי SSRI, דהיינו קבוצת התרופות הנוגדות דיכאון־חרדה ואובססיה, יכול לעזור. בקבוצה זו תוכלו למצוא את התרופות ציפרלקס (Cipralex), ציפרמיל (Cipramil), פבוקסיל (Favoxil), סרוקסט (Seroxat), לוסטרל (Lustral) ופרוזאק (Prozac). גם התרופה קסנקס נמצאה יעילה בהפחתת חרדת טיסה במידה מסוימת. לטיפול בתכשירי SSRI אין מתרגלים ואין מתמכרים.[4]

דרך נוספת לטיפול בפחד טיסה היא שימוש במציאות מדומה המדמה חוויה המבוססת על גירוי רב חושי – ראייתי, שמיעתי, ותנועתי, ובדמיון מודרך.[5]

שיטת טיפול אחרת, בעלת אפקטיביות ארוכת טווח, מתבססת על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי - CBT, וכוללת חשיפה הדרגתית של המטופלים לטיסות, הנעשית בתדירות גבוהה. הטיפול מתמקד בשלושה מישורים:[6]

  • המישור הקוגניטיבי - מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הגורמים ומשמרים את הפחד והחרדה, ובנטרול דפוסים אלו.
  • המישור ההתנהגותי - מתמקד בהתמודדות מעשית וחזרתית עם ההתנהגות המאיימת, חשיפה הדרגתית לגורם הפחד ולמידת טכניקות הרגעה עצמית. באופן כללי ניתן לכנות מישור זה טיפול בחשיפה.
  • המישור השלישי מתמקד בהשגת שליטה גופנית, שבלעדיה יתקשה המתמודד לדעת בביטחון שהמציאות אינה כה מאיימת. אחת השיטות היעילות להפחחת התסמינים הגופניים של חרדה היא טיפול ביו-פידבק.

פסיכולוגים המטפלים בסובלים מפחד טיסה לעיתים שוכרים מטוס לצורך הטיפול, כדי לחשוף את מטופליהם לחוויית הטיסה. בנוסף, הסובלים מפחד טיסה מקבלים הדרכה על חוקי הפיזיקה אשר מאפשרים את התעופה, ונחשפים לכלי השליטה המגוונים שבידי הטייסים, דבר זה מקטין את תחושת חוסר השליטה המקושרת לעיתים קרובות לפחד הטיסה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בטיפולנט | חרדת טיסה, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  2. ^ קוגנטיקה, באתר פחד מטיסות
  3. ^ McInnis, Kaitlyn (2022-03-18). "What you can do to help overcome a fear of flying, according to experts | CNN Underscored". CNN Underscored (באנגלית). נבדק ב-2024-05-22.
  4. ^ ד"ר אילן רבינוביץ', YNET בריאות ואיכות חיים, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
  5. ^ How to beat the fear of flying, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
  6. ^ מור צח מוכתר, סמדר שטינברג, חרדת טיסה | תסמינים, אבחון וטיפול פסיכולוגי בחרדות מטיסה, באתר www.tipulpsychology.co.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.