פִּטְדָה היא האבן השנייה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט שמעון.

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית)

הפטדה במקורותעריכה

וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד

וַיְמַלְאוּ-בוֹ--אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ

לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.

שמעון מפותח על פטדה, והיא ירקה ככרתי ותרגום אונקלוס ירקן ונקרא פראשמה. ונתנה לשמעון על שם שהוריקו פניהם פני זמרי וכן כל מי שחטא משבט שמעון בחטא מואב, ואמרו חז"ל סימן לעברה הדרוקן. וסגולתה שמקררת את הגוף. ועל כן מצויה בארץ כוש שהם חמים ושטופי זמה וצריכים אליה לקרר אותם, וזהו שאמר לא יערכנה פטדת כוש, לפי שהיא מצויה בכוש יחס אותה לכוש.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

זיהויעריכה

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

פרופ' חיים רבין העיר במאמרו כי המילה "פטדה" לקוחה מסנסקריט ולא מלשון שמית משום שבשפות השמיות אין מלה קרובה קרבה אטימולוגית לפטדה, צימוד ט'+ד' נדיר בשפות השמיות ומכאן שאין "פטדה" מלה עברית במקורה. בסנסקריט "פִּטַה" משמעותה - "צהוב", אך יש הסבורים שגם בסנסקריט המלה "pita" היא שאולה. ייתכן אפוא שהן העברית והן הסנסקריט קיבלו אותה ממקור משותף[1].

תרגומיםעריכה

אבני חן ומינרלים המיוחסים לפטדהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עולם התנך -שמות",הוצאת דברי הימים, הוצאה לאור בע"מ ,1993-1996, עמוד: 169
אבני החושן
אודם פטדה ברקת
נופך ספיר יהלום
לשם שבו אחלמה
תרשיש שוהם ישפה