פתיחת התפריט הראשי

שמות רבה ידוע גם כמדרש ואלה שמות רבה הוא מדרש אגדה לספר שמות האוגד שני חיבורים נפרדים. איגוד החיבורים מתוארך כחיבור אחד למאה ה-11 או ה-12 ומקום כתיבתו אינו ידוע. הכינוי רבה הוצמד לספר ככל הנראה על ידי מקבצים מאוחרים אשר צירפוהו יחד עם בראשית רבה וויקרא רבה.

שני החלקיםעריכה

החיבור מורכב משני חלקים שונים אשר סודרו על ידי עורכים שונים. החלק הראשון (פרשות א -יד) דורש את פרקים א -י של ספר שמות, והוא מכונה במחקר שמות רבה א, החלק השני (פרשות טו -נב) ראשיתו בדרשות על ספר שמות פרק י"ב והוא מכונה במחקר שמות רבה ב'.

מאפייני חלק אעריכה

חלק זה כולל דרשות על סדר הפסוקים באופן דומה לבראשית רבה,כדרכו של מדרש פרשני. לפי החוקר יום-טוב ליפמן צונץ, מסדר המדרשים כנראה כיוון להמשיך את בראשית רבה עד פרשת החודש הזה לכם שבה מתחילה המכילתא. לצורך זה הוא השתמש במהדורת תנחומא שאין בידינו כבסיס ושאב דרשות שלמות מן התלמוד הבבלי תוך תרגום השפה ללשון מדרשי ארץ ישראל. יחד עם שני מקורות אלו ליקט המסדר דרשות מכמה מדרשים נוספים כמו הפסיקתא רבתי ותנא דבי אליהו. כיוון שבסיסו של החיבור היה התנחומא, שמות רבא א' מחולק לפרשיות לפי סדר הקריאה הארץ ישראלי בניגוד לסדר שנהוג בבראשית רבה.

מאפייני חלק בעריכה

סגנונו הוא מדרש דרשני מסוג התנחומא, מדרש שבנוי סביב נושאים שונים שקשורים לפסוקים הפותחים את סדרי הקריאה בתורה. חלק זה קדום לחלק הראשון ואין בו שימוש בסוגיות שלמות מן הבבלי כמו בחלק הראשון.

תארוךעריכה

ר' עזריאל בעל 'פירוש האגדות' ציטט מצטט את שני חלקי החיבור כספר אחד לראשונה במאה ה-13 ולאחריו הרמב"ן ואחרים. ולכן מניחים שצירוף שני החלקים השונים לכדי חיבור אחד נוצר לא יאוחר מן המאה ה-12. כיוון שהחלק הראשון מסתמך על כתבי מדרש תנחומא תיארוכו תלוי בהכרח בסוגיית התארוך של התנחומא, סוגייה שעדיין לא נפתרה. אביגדור שנאן תיארכו למאה העשירית, ואילו ברגמן מתארך למאה ה-12.

מהדורה מדעית של שמות רבה א יצאה לאור על ידי אביגדור שנאן בשנת תשמ"ד.

לקריאה נוספתעריכה

י. ל. צונץ, הדרשות בישראל, מוסד ביאליק, ירושלים תש"ז, עמודים 124-125.

דב נוי, מבוא לספרות האגדה, אקדמון, ירושלים תשל"ג, עמודים 186-192.

קישורים חיצונייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.