שמות רבה ידוע גם כמדרש ואלה שמות רבה הוא מדרש אגדה לספר שמות האוגד שני חיבורים נפרדים. איגוד החיבורים מתוארך כחיבור אחד למאה ה-11 או ה-12 ומקום כתיבתו אינו ידוע. הכינוי רבה הוצמד לספר ככל הנראה על ידי מקבצים מאוחרים אשר צירפוהו יחד עם בראשית רבה וויקרא רבה.

שני החלקים

עריכה

החיבור מורכב משני חלקים שונים אשר סודרו על ידי עורכים שונים. החלק הראשון (פרשות א -יד) דורש את פרקים א -י של ספר שמות, והוא מכונה במחקר שמות רבה א, החלק השני (פרשות טו -נב) ראשיתו בדרשות על ספר שמות פרק י"ב והוא מכונה במחקר שמות רבה ב'.

מאפייני חלק א

עריכה

חלק זה כולל דרשות על סדר הפסוקים באופן דומה לבראשית רבה, כדרכו של מדרש פרשני. לפי החוקר יום-טוב ליפמן צונץ, מסדר המדרשים כנראה כיוון להמשיך את בראשית רבה עד פרשת החודש הזה לכם שבה מתחילה המכילתא. לצורך זה הוא השתמש במהדורת תנחומא שאין בידינו כבסיס ושאב דרשות שלמות מן התלמוד הבבלי תוך תרגום השפה ללשון מדרשי ארץ ישראל. יחד עם שני מקורות אלו ליקט המסדר דרשות מכמה מדרשים נוספים כמו הפסיקתא רבתי ותנא דבי אליהו. כיוון שבסיסו של החיבור היה התנחומא, שמות רבא א' מחולק לפרשיות לפי סדר הקריאה הארץ ישראלי בניגוד לסדר שנהוג בבראשית רבה.

מאפייני חלק ב

עריכה

סגנונו הוא מדרש דרשני מסוג התנחומא, מדרש שבנוי סביב נושאים שונים שקשורים לפסוקים הפותחים את סדרי הקריאה בתורה. חלק זה קדום לחלק הראשון ואין בו שימוש בסוגיות שלמות מן הבבלי כמו בחלק הראשון.

תארוך

עריכה

ר' עזריאל בעל 'פירוש האגדות' ציטט את שני חלקי החיבור כספר אחד לראשונה במאה ה-13 ולאחריו הרמב"ן ואחרים. ולכן מניחים שצירוף שני החלקים השונים לכדי חיבור אחד נוצר לא יאוחר מן המאה ה-12. כיוון שהחלק הראשון מסתמך על כתבי מדרש תנחומא תיארוכו תלוי בהכרח בסוגיית התארוך של התנחומא, סוגיה שעדיין לא נפתרה.

אביגדור שנאן תיארכו למאה העשירית, ואילו ברֶגמן מתארך למאה ה-12.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה