פטר גאבה

עיתונאי בולגרי

פטר גאבהבולגרית: Петър Габе;‏ 18 בפברואר 1857, יליסבטגרד, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – 27 במרץ 1927, סופיה, ממלכת בולגריה) היה אגרונום, עיתונאי ואיש ציבור יהודי אוקראיני בולגרי. ידוע בכך שב-1894 היה היהודי הראשון שנבחר לאספה הלאומית של בולגריה. בחירתו בוטלה מטעמים אנטישמיים.

פטר גאבה
Петър Габе
פטר גאבה
פטר גאבה
פטר גאבה
לידה 18 בפברואר 1857
יליסבטגרד, האימפריה הרוסית
פטירה 27 במרץ 1927 (בגיל 70)
סופיה, ממלכת בולגריה
שם לידה Пейсах Габбай Израилевич עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בסופיה
מקום מגורים בלצ'יק, סופיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

ראשית חייו עריכה

נולד ב-1857 בעיר יליסבטגרד בשם פסח גבאי יזראלייביץ'. לפי חלק מהמקורות היה ממשפחה של קנטוניסטים. גאבה סיים בית ספר תיכון באודסה ובהמשך עסק בהוראה. באודסה פגש באקתרינה סמוילובנה דוּאֶל (ברוסית: Екатерина Самойловна Дуел) בתו של סוחר דגן אמיד, והשניים נישאו. גאבה התעתד להתחיל לימודים אקדמיים אך לא הותר לו להירשם בשל מוצאו היהודי.[1] גאבה לחם במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) במסגרת גדוד מתנדבים. בקיץ 1884 היגרו גאבה ומשפחתו לחבל דרום דוברוג'ה בשטחי נסיכות בולגריה. לפי גרסה אחת הגיעו לאור פרסומים בעיתונות הרוסית על כך שממשלת בולגריה מעודדת הגירה לשטחיה לצורכי חקלאות ולפי גרסה שנייה, נאלץ לגלות משטחי האימפריה הרוסית לאור עמדותיו הפוליטיות.[2]

בחירתו לאספה הלאומית ואחריתו עריכה

גאבה התגורר בבלצ'יק והקים חווה חקלאית מודרנית לתקופתה, אשר שימשה דוגמה לאיכרי הסביבה. הוא הפך לדמות ציבורית מוערכת בקרב תושבי דרום דוברוג'ה. ב-1891 הוענקה לו אזרחות בולגרית. גאבה פרסם מספר מאמרים בעיתונות הבולגרית שעסקו בחשיבות המחקר הכלכלי והאגרונומי לצורך פיתוח החקלאות בבולגריה. כיהן כיועץ לממשלו של קונסטנטין סטואילוב וסייע בהכנת תוכנית כלכלית לפיתוח אזור דרום דוברוג'ה. ב-10 בספטמבר 1884 נערכו בחירות בבולגריה, וגאבה נבחר לציר מטעם אזור דרום דוברוג'ה, לאספה הלאומית השמינית.(בול') ב-15 באוקטובר 1894 נשבע אמונים לפרלמנט בפני הרב הראשי ליהודי בולגריה ד"ר מוריץ גרינוואלד על גבי ספר תנ"ך. גאבה הבטיח לגרינוואלד לפעול מול ממשלת בולגריה לתמיכה במערכת החינוך היהודית. התקופה בה נבחר גאבה הייתה רוויה בתקריות אנטישמיות ובכלל זה עלילות דם ופרעות בקהילות שונות, ואנטישמיות זו, קנתה לה אחיזה במערכת הפוליטית הבולגרית. כחדשיים לאחר בחירתו הועלתה בפרלמנט טענה שקרית שגאבה אינו אזרח בולגרי. כונסה ישיבת אספה לנושא ובה נאם גאבה, הזים את השמועות וציין שנבחר בקולם של איכרי דוברוג'ה ולמענם. וכך, בניגוד לזכויות המיעוט היהודי שעוגנו בחוקת טרנובו, הצביעה האספה הלאומית על הדחתו של גאבה ומינוי חבר אספה בולגרי תחתיו.[3][4]

לאחר תבוסת בולגריה במלחמת הבלקן השנייה ואבדן חבל דרום דוברוג'ה לממלכת רומניה, עברה משפחת גאבה לסופיה. הוא היה פעיל בולט למען זכויות המיעוט הבולגרי בחבל דרום דוברוג'ה, ופעל להשבת החבל לבולגריה. בשל עמדותיו אלו נדון למוות שלא בפניו בפני בית דין רומני.[1] גאבה הצטרף לתנועה הציונית בבולגריה והיה פעיל בסניף סופיה של התנועה.[3] הוא הלך לעולמו ב-1927 בסופיה והוא בן 70 שנים. בתו הייתה המשוררת והסופרת הנודעת דורה גאבה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פטר גאבה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 פטר גאבה - למען עצמאות בולגריה, באתר kultura.bg (בבולגרית).
  2. ^ מלאו 130 שנים להולדתה של דורה גאבה, באתר antimovski-han.org (בבולגרית).
  3. ^ 1 2 יוסף קונפורטי, להפוך לבולגרים - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, הוצאת מכון בן צבי, ירושלים, 2020, מסת"ב 9789652352125, עמודים 186-185.
  4. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 20. בר-זוהר מכנה את האירוע: "תקרית מבישה".