פיגם מצוי

מין של צמח

פֵּיגָם מָצוּי (שם מדעי: Ruta chalepensis) הוא בן-שיח ממשפחת הפיגמיים. צבעו ירוק כהה בעל גוון כחלחל. הצמח נושא ענפים רכים, ועלים קטנים לרוב. גדל בחלק ממדינות הים התיכון.

קריאת טבלת מיוןפיגם מצוי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: פיגם
מין: פיגם מצוי
שם מדעי
Ruta chalepensis
ליניאוס, 1767
זחל זנב סנונית על צמח פיגם מצוי

תיאור עריכה

הצמח מפריש חומרים קוטלי חרקים מבלוטות שמן אתרי. ריחם החריף מרחיק מהצמח גם חתולי בית. יוצא מן הכלל הוא פרפר זנב הסנונית, המטיל את ביציו על הצמח, כמו גם על ההדרים בני משפחה זו. לפריחת הפיגם צבע צהוב, והיא מתאפיינת בשפע פרחים קטנים, שצורתם מסמר או ציפורן. הצמח מתרבה בטבע ברבייה מינית, אך ניתן להרבותו גם באמצעות ייחורים.

בתרבות עריכה

לפיגם מיוחסות אמונות הקשורות לשדים ולגירושם, כפי שהסיקו חוקרים ובלשנים[דרוש מקור: מי?] משמותיו בשפות שונות: בערבית, שם הצמח הוא פיג'ן (فيجن), משמע "שד"[דרוש מקור]; יהודי תימן קוראים לו שד'אב, משמע "שד בו"[דרוש מקור]; ובמרוקו קוראים לו רוטה (או רודא), על שמו הלטיני, Ruta. לעיתים מוזכר הפיגם כבעל סגולות להרחקת עין הרע ושלל מחלות.

גם בתלמוד נזכר הפגם: "אמר רב ספרא האי עינבתא פרוונקא דמלאכא דמותא היא מאי אסותא טיגנא בדובשא או כרפסא בטילייא" (פירוש: העיניב- שליח של מלאך המוות הוא. מה רפואתו? - טיגנא בדבש וכרפס בטוליא-מין יין חריף) מפרש רש"י: "טיגנא בדובשא - עשב הנקרא רוד"א בלע"ז ושוחקים אותו עם הדבש"

שימושים עריכה

הצמח משמש במספר תרופות עממיות. במדינות ערב נהוג לטפל בכאבי אוזניים באמצעות חימום שמן זית עם ענפי הצמח, וטפטופו לתוך האוזן הכואבת. באתיופיה משמש לתיבול קפה.

תגובה אלרגית עריכה

חשיפת העור למוהל הצמח בשילוב קרינת השמש עלולה לגרום לגירוי קשה ולהופעת שלפוחיות, תופעה המכונה פיטו-פוטו-דרמטיטיס(אנ'). הגורמים לכך הם חומרים מקבוצת הפסוראלנים, המצויים במוהל הצמח, אשר מגבירים את רגישות העור לקרינה על-סגולה. תופעה זו שכיחה יותר אצל אנשים שעורם בהיר.

מינים קרובים עריכה

המין פיגם ריחני (Ruta graveolens) גדל בר באירופה, ונפוץ כצמח גינון בכל העולם. הוא דומה בתכונותיו לפיגם המצוי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיגם מצוי בוויקישיתוף