פיגם מצוי
פֵּיגָם מָצוּי (שם מדעי: Ruta chalepensis) הוא בן-שיח ממשפחת הפיגמיים. צבעו ירוק כהה בעל גוון כחלחל. הצמח נושא ענפים רכים, ועלים קטנים לרוב. גדל בחלק ממדינות הים התיכון.
 פיגם מצוי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | פיגם |
| מין: | פיגם מצוי |
| שם מדעי | |
 Ruta chalepensisליניאוס, 1767 | |
תיאורעריכה
הצמח מפריש חומרים קוטלי חרקים מבלוטות שמן אתרי. ריחם החריף מרחיק מהצמח גם חתולי בית. יוצא מן הכלל הוא פרפר זנב הסנונית, המטיל את ביציו על הצמח, כמו גם על ההדרים בני משפחה זו. לפריחת הפיגם צבע צהוב, והיא מתאפיינת בשפע פרחים קטנים, שצורתם מסמר או ציפורן. הצמח מתרבה בטבע ברבייה מינית, אך ניתן להרבותו גם באמצעות ייחורים.
בתרבותעריכה
לפיגם מיוחסות אמונות הקשורות לשדים ולגירושם, כפי שהסיקו חוקרים ובלשנים משמותיו בשפות שונות: בערבית, שם הצמח הוא פיג'ן (فيجن), משמע "שד"; יהודי תימן קוראים לו שד'אב, משמע "שד בו"; ובמרוקו קוראים לו רוטה (או רודא), על שמו המדעי, Ruta. לעיתים מוזכר הפיגם כבעל סגולות להרחקת עין הרע ושלל מחלות.
שימושיםעריכה
הצמח משמש במספר תרופות עממיות. במדינות ערב נהוג לטפל בכאבי אוזניים באמצעות חימום שמן זית עם ענפי הצמח, וטפטופו לתוך האוזן הכואבת.
תגובה אלרגיתעריכה
חשיפת העור למוהל הצמח בשילוב קרינת השמש עלולה לגרום לגירוי קשה ולהופעת שלפוחיות, תופעה המכונה פיטו-פוטו-דרמטיטיס(אנ'). הגורמים לכך הם חומרים מקבוצת הפסוראלנים, המצויים במוהל הצמח, אשר מגבירים את רגישות העור לקרינה על-סגולה. תופעה זו שכיחה יותר אצל אנשים שעורם בהיר.
מינים קרוביםעריכה
המין פיגם ריחני (Ruta graveolens) גדל בר באירופה, ונפוץ כצמח גינון בכל העולם. הוא דומה בתכונותיו לפיגם המצוי.
