פיטר ארטסן
פיטר ארטסן (בהולנדית: Pieter Aertsen; אמסטרדם, 1508 – 3 ביוני 1575) היה צייר הולנדי בסגנון המנייריזם הצפוני. המציא את סצנת הז'אנר המונומנטלית, המשלבת דומם וציור ז'אנר ולעיתים קרובות כוללת גם סצנה מקראית ברקע. הוא היה פעיל בעיר הולדתו אמסטרדם אך עבד תקופה ארוכה באנטוורפן, אז מרכז חיי האמנות בהולנד.[1]
_Pictorum_Aliquot_Celebrium_Praecipuae_Germaniae_Inferioris_Effigies_(serietitel),_RP-P-OB-55.210.jpg) | |
| לידה |
1508 אמסטרדם  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1575 (בגיל 67 בערך) אמסטרדם |
| מקום קבורה |
אודה קרק |
| הושפע על ידי |
Aertgen van Leyden |
| יצירות ידועות |
The Egg Dance, Still Life with Meat and the Holy Family, טבע דומם, חנות של קצב והבריחה למצרים, חנות של קצב עם המשפחה הקדושה המחלקת צדקה |
| צאצאים |
Pieter Pietersz the Elder, Aert Pietersz, Dirk Pietersz |
  | |
סצינות הז'אנר שלו השפיעו על ציור הבארוק הפלמי המאוחר, על ציורי טבע דומם ההולנדי וגם על האיטלקי.[2] סצנות האיכרים שלו קדמו כמה שנים לציורים הידועים בהרבה שהופקו באנטוורפן על ידי פיטר ברויל האב.[1]
ביוגרפיה עריכה
הוא חונך אצל אלרט קלאס. לאחר מכן הוא נסע לדרום הולנד והתגורר באנטוורפן, תחילה עם בן ארצו יאן מנדיין. ארטסן הפך לחבר בגילדת סנט לוק באנטוורפן. בספרים הרשמיים של הגילדה הוא רשום כ"לנגה פיטר, שילדר״"(פיטר הגבוה, צייר). בשנת 1542 הוא הפך לאזרח באנטוורפן. הוא נישא לקטלינה באוקלר, בתו ואחותו של צייר מאנטוורפן - יואכים באוקלר וויברכט באוקלר. מבין שמונת ילדיהם של הזוג, שלושה בנים, פיטר, ארט ודירק הפכו לציירים מצליחים.
ארטסן חזר לאמסטרדם בשנים 55–1556.[3] תלמידים בולטים שהתאמנו בסדנה שלו כללו את האחיינים של סטראדנוס וארטסן, יואכים באוקלר וויברכט באוקלר. יואכים באוקלר המשיך ופיתח את סגנון ונושא הציור של ארטסן.
יצירתו עריכה
לאחר שהתחיל בציור תמונות דתיות, בשנות ה-1550 פיתח את ציור הסצינות הביתיות בהן העתיק פריטי ריהוט, כלי בישול ואוכל בכישרון רב ובדייקנות רבה. ״חנות הקצב״ שלו, עם ה"בריחה למצרים" (אופסלה, 1551) "נראים כדוגמה המוקדמת ביותר להיפוך ״המנייריזם״ של טבע דומם בציור הצפוני", המציג את הנושא היומיומי בצורה בולטת בהרבה מהנושא ההיסטורי בתוך הציור.[4] היפוך דומה בציור נוף פותח על ידי יואכים פטיניר באנטוורפן כמה עשורים קודם לכן כשהמציא את סגנון נופי עולם. שלא כמו אלה, ביצירותיו של ארטסן החומר הז'אנרי שולט בקדמת הציור, כאשר הסצנות ההיסטוריות, בדרך כלל דתיות, מתמזגות ברקע. בטכניקה ציורית זו צייר גם האמן הולנדי אחר, יאן סנדרס ואן המסן, שטיפולי הז'אנר שלו בסצנות דתיות ומוסריות הכניסו סצנות קטנות יותר לרקע באופן דומה.[5]
בציור ״חנות הקצב״, שנמצא באופסלה, באזורים שמאחורי דוכן הקצב (משמאל לימין) נראות סצינות שונות: נוף דרך חלון של כנסייה; המשפחה הקדושה מחלקת נדבות בזמן מסעה; איכר עובד אדמה עם חברה עליזה שאוכלת מולים וצדפות בחדר האחורי של החנות. השלט בצד ימין למעלה מפרסם שהאדמות שמאחורי החנות הן למכירה. למעשה הציור מציע לצופה מגוון אפשרויות בחיים, באלגוריה על אוכל אמיתי ורוחני.[6] נושאים כאלה צוירו ברובם לפני 1560.
בתקופת הרנסאנס, הדוגמה הקלאסית של הצייר פייריקוס, הידועה רק מפליני הזקן, הייתה חשובה בהצדקת ז'אנר ונושאים "נמוכים" אחרים בציור, ארטסן הושווה לפייריקוס.[7]
בהמשך חייו הוא גם צייר ציורים יותר מקובלים של נושאים דתיים בכנסיות קתוליות, שאבדו במהלך המלחמות הדתיות. כמה מיצירותיו הטובות ביותר, כולל יצירות מזבח בכנסיות שונות באמסטרדם, נהרסו גם הם במהלך הימים סביב האירוע המכונה ה"מעבר", כאשר אמסטרדם חזרה רשמית לפרוטסטנטיות מהקתוליות ב-26 במאי 1578 בתחילת דרכה של מלחמת שמונים שנה. יצירה דתית אחת ששרדה היא ״הצליבה״ במוזיאון המלכותי לאמנויות יפות באנטוורפן.
הנוסחה המדויקת של ארטסן של דמויות טבע דומם וז'אנר בקדמת התמונה, עם סצנות קטנות של אירועים היסטוריים ברקע, נמשכה עוד שני דורות. אך גם בהמשך, ציורים היסטוריים הם עדיין בולטים ומופלאים. אלמנטים חיים בקדמת הציור הופקו על ידי רובנס ובני דורו. במאה ה-17 שניהם ציירי הבארוק הפלמי וגם ציירי תור הזהב ההולנדי פיתחו ז'אנרים חשובים של נושאי טבע-דומם עצמאיים, אשר הופקו מדי פעם גם בימיו של ארטסן.
שלא כמו פיטר ברויגל האב, דמויות הז'אנר של ארטסן (בעיקר הנשים) הוצגו לרוב באידיאליזציה ובכבוד ניכר ולא בצורה מגוחכת, תוך שימוש בתנוחות שבסופו של דבר נבעו מהאמנות הקלאסית. בחלק מהמקרים נראה שהם הושאלו מדיוקנאות החצר של אמנים כמו אנתוניס מור.[8]
מקורות עריכה
- Falkenberg, R. L. (1995), "Pieter Aertsen, Rhyparographer", 1995
- Falkenberg, R. L. (1988), Iconographical connections between Antwerp landscapes, market scenes and kitchen pieces, 1500-1580, Oud Holland, 102, 1988
- Kwak, Zoran, "Taste the Fare and Chew it with Your Eyes’: A Painting by Pieter Pietersz and the Amusing Deceit in Sixteenth- and Seventeenth-Century Dutch and Flemish Kitchen Scenes", in On the Edge of Truth and Honesty: Principles and Strategies of Fraud and Deceit in the Early Modern Period, edited by Toon van Houdt and others, BRILL, 2002, ISBN 9004125728, 9789004125728, google books
- Snyder, James. Northern Renaissance Art, 1985, Harry N. Abrams, ISBN 0136235964
- Sullivan, Margaret A., Aertsen's Kitchen and Market Scenes: Audience and Innovation in Northern Art, The Art Bulletin, Vol. 81, No. 2 (Jun., 1999), pp. 236–266,
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Falkenberg (1995), 200
- ^ Vermeer and The Delft School, The Metropolitan Museum of Art, p. 185
- ^ Jacques Lassaigne, Flemish Painting: From Bosch to Rubens, A. Skira, 1957, p. 5
- ^ Snyder, 445
- ^ Falkenberg, (1988), throughout
- ^ Snyder, 445, citing Kenneth Craig
- ^ Sullivan, 240
- ^ Falkenberg (1995), 204-210