פיט מרוויץ'

פיטר "פיסטול פיט" פרס מרוויץ' (באנגלית: Peter "Pistol Pete" Press Maravich;‏ 22 ביוני 1947 – 5 בינואר 1988) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בעמדת הגארד בליגת ה-NBA. מרוויץ׳ שיחק באוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה ולאחר מכן נבחר במקום השלישי של דראפט ה-NBA ב-1970. בסך הכל שיחק מרוויץ׳ בשלוש קבוצות; אטלנטה הוקס, יוטה ג'אז (גם כשזו שיחקה בניו אורלינס) ובבוסטון סלטיקס. מרוויץ' פרש ב-1980 בעקבות פציעה.

פיט מרוויץ'
Pete Maravich

לידה	22 ביוני 1947 אליקוויפה, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה	5 בינואר 1988 (בגיל 40) פסדינה, ארצות הברית
עמדה	גארד
גובה	1.96 מטרים
מספר	44, 7, 23
מכללה	לואיזיאנה סטייט
דראפט	בחירה מספר 3, 1970 אטלנטה הוקס
היכל התהילה	נבחר כשחקן בשנת 1987
קבוצות כשחקן
1970–1974 1974–1980 1980	אטלנטה הוקס ניו אורלינס/יוטה ג'אז בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
5 פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA‏ (1973–1974, 1977–1979) 2 פעמים חמישיית העונה הראשונה‏ (1976–1977) 2 פעמים חמישיית העונה השנייה (1973, 1978) חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA‏ (1971) זוכה פרס נייסמית' (1970) אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA גופייתו עם המספר 7 הופרשה על ידי יוטה ג'אז וניו אורלינס פליקנס גופייתו עם המספר 44 הופרשה על ידי אטלנטה הוקס

מרוויץ' נפטר בגיל 40 בלבד בעקבות בעיות לב. הוא זכור כאחד מהשחקנים הגדולים ביותר של אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה, ואחד השחקנים הכישרוניים ביותר בצד ההתקפי בהיסטוריה של משחק הכדורסל, וכאחד המוסרים האינטליגנטיים ביותר שהמשחק ידע.

ראשית חייו

פיט מרוויץ' נולד באליקוויפה, פנסילבניה. למרוויץ' היו יכולות כדורסל גבוהות כבר מגיל צעיר. אביו פרס מרוויץ' היה כדורסלן ומאמן עבר. מרוויץ' הבן התאמן עם אביו על יכולות המשחק כבר מגיל 7. כבר בתיכון התגבש כינויו של מרוויץ', "פיסטול (אקדח) פיט", בעקבות זריקתו הדומה ליריית אקדח תופי.

אף על פי שבתחילה רצה מרוויץ' ללמוד באוניברסיטת מערב וירג'יניה, בחר לשחק באוניברסיטת לואיזיאנה סטייט בעיקר כיוון שאביו אימן את נבחרת הכדורסל שלה. כבר במשחקו הראשון הצטיין מרוויץ', כשקלע 50 נקודות הוריד 14 ריבאונדים ומסר 11 אסיסטים.

מרוויץ' החל לשחק עוד לפני שהומצא קו השלוש, ובכל זאת הוא פיתח קליעה ממרחק גדול. בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, כשהומצא קו השלוש, הוא היה אחד השחקנים היחידים שהתמחו בה. מרוויץ' נחשב לאחד השחקנים הגדולים ביותר במכללתו, ורוב שיאיו עוד לא נשברו.

בכל ארבע שנותיו במכללה הוא קלע לפחות 40 נקודות בממוצע למשחק.

קריירה

מרוויץ' נבחר בבחירה ה-3 בדראפט 1970 של ה-NBA על ידי אטלנטה הוקס. בהוקס התקשה להשתלב עקב נוכחותו של הגארד המוביל לו הדסון. למרות "קשיי הקליטה" נתן מרוויץ' עונת בכורה טובה ב-NBA. הוא קלע בעונה זו 23.2 נקודות בממוצע למשחק, מספיק כדי להעניק לו בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA. ההוקס הפסידו בסיבוב הראשון של הפלייאוף בעונה זו לניו יורק ניקס.

בעונתו השנייה בהוקס ירד ממוצע הנקודות שלו, ועמד על 19.3 למשחק. ההוקס השיגו מאזן שווה למאזן בעונה שקדמה לה ועלו לפלייאוף. אך הם שוב הפסידו בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הפעם לבוסטון סלטיקס, למרות שמרוויץ' השתפר וקלע 27.7 נקודות בממוצע בסדרה זו.

בעונתו השלישית השתפר מרוויץ' כשקלע 26.1 נקודות עם 6.9 אסיסטים בממוצע למשחק. בעונה זו שיחק מרוויץ' לראשונה במשחק האולסטאר של ה-NBA, ונבחר לחמישיית העונה השנייה. למרות הצלחתו האישית, ההוקס הודחו שוב בסיבוב הראשון.

עונת 1973/1974, עונתו הרביעית, הייתה העונה הטובה ביותר שלו עד אז. מרוויץ' קלע 27.7 נקודות בממוצע למשחק, שני בליגה רק לבוב מקאדו, והגיע בפעם השנייה בקריירה למשחק האולסטאר. למרות זאת, ההוקס השיגו מאזן מאכזב והחמיצו את הפלייאוף.

בקיץ 1974 נשלח מרוויץ' בטרייד לניו אורלינס ג'אז בתמורה לשני שחקנים ובחירת דראפט. בכך חזר מרוויץ' לשחק בלואיזיאנה. מרוויץ' אומנם קלע 21.5 נקודות בממוצע למשחק, אך אחוזי השדה שלו היו הגרועים ביותר בקריירה. הג'אז, להם זו הייתה העונה הראשונה בליגה, "השיגו" את המאזן הגרוע ביותר בעונה זו.

בעונתו השנייה בג'אז סבל מרוויץ' ממספר פציעות שמנעו ממנו לשחק ב-20 משחקים. בעונה זו השתפרה ניו אורלינס והשיגה מאזן טוב יותר, שעדיין לא הספיק לה להגיע לפלייאוף. הוא קלע 25.9 נקודות בממוצע למשחק ונבחר בסיום העונה לחמישיית העונה ב-NBA.

עונת 1976/1977 הייתה עונתו הטובה ביותר של מרוויץ' בקריירה. הוא הוביל את הליגה בנקודות בממוצע למשחק כשקלע 31.1. הוא קלע 40 נקודות או יותר ב-13 משחקים, כולל הופעת ענק של 68 נקודות נגד ניו יורק ניקס. בזמנו, זה היה שיא הנקודות למשחק אחד שנקלע על ידי גארד. למעשה, רק שני שחקנים אחרים קלעו יותר: וילט צ'מברלין ואלג'ין ביילור. כיום הוא מדורג במקום ה-12 ברשימה הזו.

באותה עונה נבחר מרוויץ' גם למשחק האולסטאר וגם לחמישיית העונה. נראה היה באותו הזמן שהוא אחד הכדורסלנים הטובים ביותר בעולם, אך זה השתנה בעונה הבאה. כאשר פציעות בשתי ברכיו אילצו אותו להחמיץ 32 משחקים מעונת 1977/1978. אף על פי שהפציעות גזלו ממנו מן המהירות והאתלטיות הוא הצליח בכל זאת לקלוע 27.0 נקודות בממוצע למשחק.

תקופת הזוהר בקריירה שלו הסתיימה במהירות. הפציעות בברכיו גזלו ממנו 33 משחקים בעונת 1978/1979. הוא הצליח להתגבר עליהן ולקלוע בכל זאת 22.6 נקודות בממוצע למשחק. בעונה זו הוא שיחק במשחק האולסטאר בפעם החמישית והאחרונה בקריירה. בעקבות חולשת הקבוצה והתמעטות האוהדים בניו אורלינס עבר המועדון ליוטה, ונקרא מעתה יוטה ג'אז.

מרוויץ' החל לשחק בסולט לייק סיטי, אך הבעיות בברכיים הקשו עליו יותר מתמיד. מרוויץ' התקשה לשחזר את יכולתו הרגילה והחמיץ את רוב המשחקים באותה העונה. הוא שוחרר בינואר 1980, והוחתם על ידי בוסטון סלטיקס. הסלטיקס הובלו על ידי הרוקי החדש לארי בירד. בעונה זו עלה מרוויץ' מהספסל. לראשונה מאז ימיו באטלנטה הגיע מרוויץ' לפלייאוף, אך עדיין לא הצליח לזכות באליפות כשהפסיד בגמר המזרח ביחד עם הסלטיקס לפילדלפיה 76' של ג'וליוס ארווינג.

אחרי שהבין שבעיות הברך לא יעזבו אותו, החליט מרוויץ' לפרוש בסיום העונה. במהלך עשר שנות הקריירה שלו השיג מרוויץ' ממוצעים של 24.2 נקודות עם 5.4 אסיסטים בממוצע למשחק. ב-1985 מספרו 7# הופרש ואף שחקן במועדון הזה לא ישתמש בו עוד. שנתיים לאחר מכן נבחר מרוויץ' להיכל התהילה של הכדורסל.

סטטיסטיקות קריירה

אוניברסיטת לואיזיאנה סטייט

עונה	קבוצה	משחקים	אחוזים מהשדה	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	נקודות
1966/1967	לואיזיאנה	19	0.452	0.833	10.4	–	43.6
1967/1968	לואיזיאנה	26	0.423	0.811	7.5	4.0	43.8
1968/1969	לואיזיאנה	26	0.444	0.746	6.5	4.9	44.2
1969/1970	לואיזיאנה	31	0.447	0.773	5.3	6.2	44.5
קריירה		83	0.438	0.775	6.5	5.1	44.2

בעונה הסדירה ב-NBA

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1970/1971	אטלנטה	81	–	36.1	0.458	–	0.800	3.7	4.4	–	–	23.2
1971/1972	אטלנטה	66	–	34.9	0.427	–	0.811	3.9	6.0	–	–	19.3
1972/1973	אטלנטה	79	–	39.1	0.441	–	0.800	4.4	6.9	–	–	26.1
1973/1974	אטלנטה	76	–	38.2	0.457	–	0.826	4.9	5.2	1.5	0.2	27.7
1974/1975	ניו אורלינס	79	–	36.1	0.419	–	0.811	5.3	6.2	1.5	0.2	21.5
1975/1976	ניו אורלינס	62	–	38.3	0.459	–	0.811	4.8	5.4	1.4	0.4	25.9
1976/1977	ניו אורלינס	73	–	41.7	0.433	–	0.835	5.1	5.4	1.2	0.3	31.1
1977/1978	ניו אורלינס	50	–	40.8	0.444	–	0.870	3.6	6.7	2.0	0.2	27.0
1978/1979	ניו אורלינס	49	–	37.2	0.421	–	0.841	2.5	5.0	1.2	0.4	22.6
1979/1980	יוטה/בוסטון	43	4	22.4	0.449	0.667	0.867	1.8	1.9	0.6	0.1	13.7
קריירה		658	–	37.0	0.441	0.667	0.820	4.2	5.4	1.4	0.3	24.2
אולסטאר		4	4	19.8	0.409	–	0.778	2.0	3.8	1.0	0.0	10.8

בפלייאוף ה-NBA

עונה	קבוצה	משחקים	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1970/1971	אטלנטה	5	39.8	0.377	–	0.692	5.2	4.8	–	–	22.0
1971/1972	אטלנטה	6	36.5	0.446	–	0.817	5.3	4.7	–	–	27.7
1972/1973	אטלנטה	6	39.0	0.419	–	0.794	4.8	6.7	–	–	26.2
1979/1980	בוסטון	9	11.6	0.490	0.333	0.667	0.9	0.7	0.3	0.0	6.0
קריירה		26	29.1	0.426	0.333	0.784	3.6	3.8	0.3	0.0	18.7

לאחר פרישתו ומותו

אחרי שפרש ב-1980 הפך מרוויץ' למתבודד. הוא ניסה ללמוד יוגה והינדואיזם, ואף הפך לנזיר מתבודד. לאחר מכן הוא חקר את הצמחונות והמקרוביוטיקה. לבסוף הוא אימץ את זרם האוונגליזם בנצרות. מספר שנים לפני מותו אמר מרוויץ': ”אני רוצה להיזכר כנוצרי, ... לא כשחקן כדורסל”. ב-5 בינואר 1988 התמוטט מרוויץ' ונפטר בעקבות התקף לב, בהיותו בן 40 בלבד. מרוויץ' נקבר בבאטון רוז' שבלואיזיאנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיט מרוויץ' בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פיט מרוויץ'
• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר Sports-Reference
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• האתר הרשמי של מרוויץ'
• פרופיל השחקן באתר NBA
• פרופיל השחקן באתר ESPN
• פיט מרוויץ' באתר היכל התהילה של הכדורסל
• אלעד זאבי, היום לפני 27 שנה | חייו ומותו של פיט מארביץ': אקדח בשירות האל, באתר הארץ, 5 בינואר 2015
• עידן ויניצקי, ארה"ב, ‏כמו רוח שערה: 30 שנה למותו של פיט מארביץ', באתר ערוץ הספורט, 5 בינואר 2018
• זאב אברהמי, השיא של פיט מראביץ' אולי נשבר, אבל אף אחד לא מתכוון לשכוח אותו, באתר ynet, 8 במרץ 2024
• פיט מרוויץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• פיט מרוויץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)