פילוסופיה של מדעי החברה

פילוסופיה של מדעי החברה היא תחום הדעת העוסק בלוגיקה, במתודות ובהנחות המוצא של מדעי החברה – בין אם מדובר בכלכלה, במדע המדינה, בסוציולוגיה או באנתרופולוגיה. פילוסופים של מדעי החברה עסוקים בהבדלים ובנקודות הדמיון שבין מדעי הטבע ומדעי החברה, בקשרים של סיבה ותוצאה בין תופעות חברתיות, אפשרות קיומם של חוקים חברתיים ובמשמעויות האונטולוגיות של מבנה וסוכנות.

שאלות לדוגמה

• מהו הקשר בין הסבר לבין פרשנות של תופעה/פעולה חברתית?
• מהם מרכיביה של תאוריה חברתית?
• איזה מקום על הביקורת החברתית לתפוס במחקר החברתי?

סוגיות מרכזיות

הסבר

שאלות בנוגע לתכונות המיוחדות של הסברי פעולות חברתיות מעסיקות את הפילוסופיה החברתית לפחות מאז מאמרו המכונן של המפל על ההסבר ההיסטורי. הסבר זה, שזכה לשם "הסבר דדוקטיבי-נומולוגי", טוען שההסברים בהיסטוריה (ובהמשך לכך גם בשאר מדעי החברה) הם דדוקטיביים ובנויים על אינטראקציה בין חוקים אוניברסליים לבין תנאים ממשיים קונטינגנטיים. מודל זה של תאורטיזציית ההסבר החברתי מציבה במרכז את חוקי הטבע ואת המבנה הלוגי כבסיס לכל מהלך תאורי.

המודל של המפל, עם זאת, חטף אש רבה, בין השאר מתוך התבססות על הטענה לפיה לא כל ההסברים במדעי החברה יכולים או צריכים להתבסס על מודל דדוקטיבי. הרבה מהם, נטען, מבוסס על קורלציות סטטיסטיות והסקה באמצעותן. במודלים חלופיים אלה, מה שבולט לעין יותר מכל הוא שההסברים מניחים הסתברויות שונות לפעולות החברתיות, כשהדיון הוא בפעולות הסבירות יותר ובפעולות הסבירות פחות. במצב שכזה, מבנה הטיעון הוא אינדוקטיבי.

ציר אחר עליו חלוקים פילוסופים רבים הוא הציר של ההסבר התאורטי מול ההסבר האמפירי. בעוד שההסבר האמפירי נוטה ליפול לאחד משני המודלים שהוצגו מוקדם יותר, הסבר תאורטי מתנהל מעט אחרת. תאוריות במדעי החברה השונים מניחות ומתארות מבנים שלא ניתן למדוד אותם באופן אמפירי, אך שקיימים ברקע המכניזמים החברתיים השונים. דיון רב, בהקשר זה, מתנהל סביב השאלה "מה היא תיאוריה במדעי החברה" וכן גם "האם ניתן להסתמך על תאוריות ככלי הסברי במדעי החברה".

הבנה של הסברים במדעי החברה לא יכולה לפסוח גם על העיסוק בשאלות דורשות ההסבר. שאלות אלו, שדניאל ליטל מכנה "שאלות מדוע", מתחלקים גם הם לשני סוגים. ישנן שאלות "כיצד אפשרית הפעולה/תופעה" וישנן שאלות "מדוע בוצעה פעולה מסוימת". הן השאלות מן הסוג הראשון והן השאלות מן הסוג השני נוטות לענות על בסיס מודלים של סיבה ותוצאה.

קיימות דרכים רבות נוספות לתאר הסברים חברתיים. כך, לדוגמה, נפוץ הדיון על הסברים פונקציונליים ומטריאליסטיים, הסברים סמיוטיים ופנומנולוגים, סינכרוניים ודיאכרוניים.

פרשנות

פרשנות היא סוגיה שהעסיקה ועודה מעסיקה את הפילוסופיה של מדעי החברה כבר שנים רבות. בקונטיננט האירופי, מודלים של פרשנות משמשים עדיין כדי להבדיל בין מדעי החברה והרוח לבין מדעי הטבע. פרשנות, נהוג לומר, מתקיימת רק במדעים כמו היסטוריה וסוציולוגיה, וכן גם בין מדעי רוח וחברה רבים נוספים. המקום בו השיח בנושא בולט יותר מכל הוא בדיונים ההרמנויטיים ובדיונים סביב המושג verstehen ("הבנה מבפנים", בגרמנית). בין התאורטיקנים המובילים של תחילת ימי ההפרדה בין מדעי החברה למדעי הטבע נמצאים וילהלם דילתיי ומקס ובר.

המודל של דילתיי התבסס על שלוש הטענות הבאות: (1) את בני האדם, על תרבותם והקשרים בינם יש להבין על רקע הקונטקסט ההיסטורי ממנו צמחו. תיאור אבסטרקטי יפספס את כלל עולמות המשמעות שבתוכם מתקיימת הפעילות. (2) הדרך היחידה להבין בני אדם, זמנים ומקומות היא להיכנס לתוך הראש שלהם, או של האנשים שחיים בהם. ללא ההבנה מבפנים לא תתאפשר הבנה אמיתית בכלל. (3) היכולת להבין את בני האדם האחרים, במרחב או בזמן, מוגבלת על ידי התנאים בהם ומהם צמח החוקר. במילים אחרות, ישנו גבול ליכולת ההבנה.

ובר, בינתיים, מבחין בין שלושה סוגים מרכזיים של הבנה מבפנים (Verstehen): (1) "הבנה הסברית-רציונלית", או הסבר של פעולה חברתית על בסיס עולם המונחים של השחקן החברתי אותו החוקר מנסה להסביר. (2) "הבנה מתוך צפייה ישירה": הבנה של הפעולה החברתית מתוך צפייה מדוקדקת בפעולות השחקן החברתי והסקה על פיהן. (3) הבנה מתוך קשר רגשי-אמפתי", כלומר הבנה של הפעולה החברתית מתוך ועל בסיס הבנה רגשית של השחקן החברתי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פילוסופיה של מדעי החברה בוויקישיתוף

• פילוסופיה של מדעי החברה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מדעי החברה - פילוסופיה, דף שער בספרייה הלאומית