פיליפ הול

פיליפ הול
Philip Hall
לידה	11 באפריל 1904; המפסטד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	30 בדצמבר 1982 (בגיל 78); קיימברידג', הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	אנגליה
מקום לימודים	New End Primary School (1915); קרייסט'ס הוספיטל (1922); קינגס קולג' (1925); אוניברסיטת קיימברידג' (1926) ;
מנחה לדוקטורט	קרל פירסון
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג' (1927–1941); בלצ'לי פארק (1941–1945); אוניברסיטת קיימברידג' (1945–1967) ;
תלמידי דוקטורט	גארט בירקהוף, Trevor Evans, A. J. Weir, גיימס אנכסנדר גרין, Dermot Henry McLain, N. J. S. Hughes, פול כהן, G. D. Findlay, אלפרד גולדי, Philip J. Higgins, R. Armstrong, Thomas E. Easterfield, Arnold Learner, V. W. D. Hale, Bernhard Neumann, James Edward Roseblade, Derek Taunt, Stewart E. Stonehewer, Norman Blackburn, Kurt Hirsch, Derek John Scott Robinson, A. M. Duguid, John Frankland Rigby, Karl Gruenberg, P. W. Stroud, Akbar Hussein Rhemtulla, J. Anson, H. A. Thurston, William A. Coppel, A. Rae, D. J. Harris, C. R. Kulatilaka, דייוויד ריס
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1942); פרס בריק הבכיר (1958); מדליית דה מורגן (1965); מדליית סילבסטר (1961) ;
תרומות עיקריות
	חקר תורת החבורות, איזוקליניות, משפט החתונה

פיליפ הול (באנגלית: Philip Hall;‏ 11 באפריל 1904,המפסטד–30 בדצמבר 1982) היה מתמטיקאי בריטי שעסק בחקר תורת החבורות תוך דגש על חבורות פתורות.

ביוגרפיה עריכה

הוריו של פיליפ הול לא היו נשואים. זמן קצר אחרי לידתו הם נפרדו ופיליפ עם אמו עברו להתגורר אצל הורים שלה. לאחר סיום בית הספר הול התחיל לימודים באוניברסיטת קיימברידג' אותה סיים בשנת 1924. לאחר קבלת התואר הול חשב להתחיל בקריירה בשרות הציבורי ועבר בחינות התאמה. הוא נסע לאירופה בה למד שפות. עם חזרתו לאנגליה הול התקבל ללימודי דוקטורט בקיימברידג' אצל קרל פירסון. עבודתו התמקדה בחקר תורת החבורות. לאחר סיום התואר הוא התחיל ללמד באוניברסיטת קיימבידג'. בשנת 1935 הוא פרסם הוכחת משפט החתונה. בשנת 1940 הוא פרסם עבודה חלוצית בהקשר לחקר איזוקליניות.

במהלך מלחמת העולם השנייה פיליפ הול היה חלק מצוות שעבד בבלצ'לי פארק בה עסק בניתוח צפנים איטלקים ויפנים. לאחר סיום הלחימה הוא חזר ללמד באוניברסיטת קיימברידג'.

על הישגיו בתחום הוא התקבל לחברה המלכותית בשנת 1942. בשנת 1953 התמנה לפרופסור וראש קתדרה. בשנת 1958 הול זכה בפרס בריק. בשנת 1965 הוענקה לו מדליית דה מורגן. הוא קיבל "מדליית סילבסטר" של החברה המלכותית.

הול היה פעיל באגודת מתמטיקאים של לונדון ובשנים 1955–1957 היה נשיא האגודה.

בשנת 1988 פורסם אוסף עבודות של הול.

קישורים חיצוניים עריכה

פיליפ הול, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
פיליפ הול, באתר MacTutor (באנגלית)

תרומות עיקריות

לידה	11 באפריל 1904 המפסטד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	30 בדצמבר 1982 (בגיל 78) קיימברידג', הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	אנגליה
מקום לימודים	New End Primary School (1915) קרייסט'ס הוספיטל (1922) קינגס קולג' (1925) אוניברסיטת קיימברידג' (1926)
מנחה לדוקטורט	קרל פירסון
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג' (1927–1941) בלצ'לי פארק (1941–1945) אוניברסיטת קיימברידג' (1945–1967)
תלמידי דוקטורט	גארט בירקהוף, Trevor Evans, A. J. Weir, גיימס אנכסנדר גרין, Dermot Henry McLain, N. J. S. Hughes, פול כהן, G. D. Findlay, אלפרד גולדי, Philip J. Higgins, R. Armstrong, Thomas E. Easterfield, Arnold Learner, V. W. D. Hale, Bernhard Neumann, James Edward Roseblade, Derek Taunt, Stewart E. Stonehewer, Norman Blackburn, Kurt Hirsch, Derek John Scott Robinson, A. M. Duguid, John Frankland Rigby, Karl Gruenberg, P. W. Stroud, Akbar Hussein Rhemtulla, J. Anson, H. A. Thurston, William A. Coppel, A. Rae, D. J. Harris, C. R. Kulatilaka, דייוויד ריס
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1942) פרס בריק הבכיר (1958) מדליית דה מורגן (1965) מדליית סילבסטר (1961)
חקר תורת החבורות, איזוקליניות, משפט החתונה