פתיחת התפריט הראשי
סוגים שונים של פירות יער מבויתים: תות שדה, פטל שחור ואוכמניות

פירות יער הוא שם כולל לפירותיהם של מספר מיני צמחים בעלי פרחים. רובם קטנים, מתוקים או חמצמצים-מתוקים ובעלי צבע בולט, ולפיכך משמשים כאלמנט טעם וצבע בתבשילים שונים. קבוצה זו משתנה מפעם לפעם, על פי מטבחים מקומיים. פירות יער אינם בעלי מאפיינים בוטניים אחידים: הם יכולים להיות מקבצי פירות, ענבות, בתי-גלעין ומצעיות. המשותף להם הוא טעמם החמצמץ/מתוק והשימוש בהם בבישול, אפייה וקישוט.

פירות היער גדלים במדינות בעלות אקלים קריר יחסית (כגון רוסיה, ארצות הברית, קנדה ומדינות אירופה) והפירות מבשילים ומוכנים לקטיף במשך כל תקופת הקיץ.

פירות היער גדלים באופן טבעי ביערות, כפי שמרמז שמם, ומימי הפרהיסטוריה ועד ימינו נוהגים ללקטם ולהשתמש בהם כמקור מזון. בתקופה המודרנית פירות יער רבים מגודלים באופן תעשייתי.

תכונות תזונתיותעריכה

פירות יער נחשבים למקור חשוב של מספר נוגדי חימצון וויטמינים בעלי השפעה על בריאות המוח, תהליכי הזדקנות, המערכת החיסונית, בריאות הלב, כלי הדם ואיזון חומצות השומן בגוף. הם מכילים סיבים תזונתיים המסייעים לפעילות מערכת העיכול.[1]

מיני פירות היערעריכה

פירות היער משתייכים למספר מצומצם של סוגי צמחים, כל אחד כולל מספר מינים המשמשים למאכל. מרבית הסוגים הם שיחים נמוכים, כאשר קיימים מספר מיני עצים. להלן הסוגים הבולטים:

המאפיינים המשותפים לפירות היער הם טעמם החמצמץ מתוק, גודלם הקטן וצבעם הבוהק והבולט בדרך כלל. לפי גורמים משותפים אלו, לעיתים מינים נוספים נחשבים כפירות יער - הדובדבן למשל.

שימושים במטבחעריכה

מתכונים רבים משלבים פירות יער. פירות יער משמשים להכנת ריבות, לאפיית עוגות, ולהכנת עוגות גבינה ופאי. יתר על זאת, פירות היער נאכלים כפי שהם או בתוספת שמנת מתוקה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תמר ריפל, ‏אצא לי אל היער, באתר ישראל היום, 9 פברואר 2018