צבע מאכל
צבע מאכל הוא צבע המוסף למזון או למשקה על מנת לשנות את מראהו. הצבעים נועדו לשוות מראה ססגוני ויפה יותר למיני מזונות שצבעם הטבעי אינו מושך דיו, או כדי לשמר את צבעו הטבעי של מוצר שתנאי האחסון עלולים להקהותו. בין המאכלים בהם נעשה שימוש בצבעי מאכל נמנים: גלידות, שלגונים, ממתקים למיניהם (חמצוצים, אבקה, סוכריות גומי, טופי ועוד), וכן המרציפן ובצק הסוכר. הצבע כשלעצמו איננו מזון.
מאכלים | |
---|---|
סוג | תוסף מזון, פיגמנטי צביעה |
השפעת צבעי מאכל על הבריאות
עריכהבשנים האחרונות התעוררה מודעות של הצרכנים לנזק אפשרי הטמון בצבעי מאכל[1], ולכן פועלים יצרני מזון לייצר מזון נטול צבעי מאכל, תוך שהם מדגישים זאת באופן בולט על גבי אריזת המזון.
בין צבעי המאכל יש כאלה העשויים מנפט. אלו הן תרכובות ארומטיות המכונות "צבעי זפת הפחם" (Coal tar Dyes), אלו הם הצבעים הצהובים, הכתומים והאדומים המייפים את המזון או המשקה, שחור, סגול, כחול וכדומה. משרד הבריאות מגביל את מינון הצבעים הללו במזון משווק. במוצרי מזון רבים כדוגמת המשקאות הקלים והמוגזים וכן חטיפים למיניהם, חל איסור שימוש בצבעי מאכל אלו[2]. כמו כן מחייב משרד הבריאות את יצרני המזון לציין במפורש על התווית שעל גבי האריזה את הימצאות הצבעים. ישנו אף צבע מאכל אדום המופק מחרק בשם כנימת קוצ'יניל.
פתרון אחר לבעיה זו הוא שימוש בצבעי מאכל טבעיים שאינם מזיקים, כלומר צבעי מאכל המופקים ממזון או אצות. קרמל הוא צבע מאכל המופק מסוכר, וניתן למצוא אותו במשקאות קולה. אנאטו הוא צבע מאכל כתום המופק מרכיב בשם ביקסין שבשיח הטרופי Bixa orellana. צבעים אחרים עשויים ויטמינים כמו ויטמין B2 שנותן צבע צהוב בוהק וקרוטינים שמספקים צבעים כתומים. גם תבלינים כגון פפריקה, אבקת סלק או כורכום משמשים כצבעי מאכל טבעיים שאינם מזיקים. עם זאת, הכנסת צבעי מאכל, מכל סוג למזונות מסוימים (כגון תבלינים), אסורה במדינות מסוימות[3].
חרף האפשרות לשלב במוצרי המזון צבעי מאכל טבעיים, ממשיכה תעשיית המזון לעשות שימוש רב בצבעים הסינתטיים למרות הנזק האפשרי שבצריכתם וזאת בשל מחירם הנמוך יחסית.
כשרות
עריכהרוב צבעי המאכל מיוצרים מצמחים, ולכן אין בהם בעיות כשרות, מלבד E163 שמיוצר לפעמים משיירי ענבים שנסחטו ליין, במקרים כאלה אם צבע המאכל יוצר על ידי גויים, חל עליו איסור 'סתם יינם'.
ישנם צבעי מאכל שמופקים מבעלי חיים, מאחר שבפועל הם מיוצרים מבעלי חיים שאינם כשרים, ולכן גם הם אסורים במאכל לשומרי כשרות. ביניהם: E120 המופק מכנימות ו-E161g שלעיתים מופק משרימפס[4].
סימון צבעי מאכל
עריכהבישראל נהוגה השיטה האירופאית של סימון תוספי מזון, ובכללם צבעי מאכל, על ידי קוד מספרי E המתחילים באות E. כל המספרים בטווח שבין E100 ל-E199 שמורים עבור צבעי מאכל. להלן פירוט הקודים המצויים בשימוש:
מספר E | שם | שימוש | הערות |
E100 | כורכומין, כורכום | צבע מאכל (צהוב - כתום) טבעי | בטוח לשימוש |
E101 | ריבופלאבין (ויטמין B2), בעבר כונה ויטמין G | צבע מאכל צהוב- כתום טבעי | |
E101a | ריבופלאבין-5-פוספט | צבע מאכל צהוב- כתום | |
E102 | טרטרזין (FD&C צהוב 5) | צבע מאכל צהוב | צבע מאכל צהוב כתום מלאכותי, שייך לקבוצת AZO המופקים מפחם. הטרטרזין הוא חומר המעורר תגובות אלרגיות אצל הרבה אנשים ונאסר לשימוש בנורווגיה ואוסטריה. בארצות הברית נקרא צהוב מס' 5. |
E103 | קריזולין רסוריצנול (Chrysoine resorcinol) | צבע מאכל זהוב | צבע מאכל צהוב מלאכותי. נאסר לשימוש בארצות הברית. |
E104 | קווינולין צהוב | צבע מאכל צהוב-ירוק המבוסס על "זפת פחם". | בבריטניה הומלץ שלא להשתמש בו, נאסר לשימוש בארצות הברית, אוסטרליה, נורווגיה ויפן. עלול לעורר תגובה אלרגית. |
E105 | צהוב מהיר AB (Fast Yellow AB) | צבע מאכל צהוב | אסור בשימוש בארצות הברית ובאירופה. |
E106 | ריבופלאבין-5-פוספט (Riboflavin-5-Sodium Phosphate) | צבע מאכל צהוב | מבוסס על עיבוד של ויטמין B2. נמצא בשימוש במזון תינוקות, ריבות ומוצרי חלב. |
E107 | צהוב 2G | צבע מאכל צהוב | צבע מאכל צהוב המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש במספר רב של מדינות, וקיימת הצעה לאסור אותו לחלוטין בכל אירופה. |
E110 | צהוב סנסט FCF (צהוב כתום S, FD&C צהוב 6) | צבע מאכל צהוב-כתום | צבע מאכל נפוץ במיוחד במספר רב של מאכלים ומסוכן לבריאות, המבוסס על "זפת פחם". |
E111 | כתום GGN | צבע מאכל כתום | אסור לשימוש בארצות הברית ובאירופה. |
E120 | חומצה כרמינית (אדום טבעי 4), כרמין | צבע מאכל אדום | צבע מאכל המופק ממין של כנימות מגן - כנימת קוצ'יניל. |
E121 | אדום תפוז 2 | צבע מאכל אדום כהה | אסור בשימוש |
E122 | אזורובין (קרמואיזין) | צבע מאכל אדום - חום | נאסר לשימוש בקנדה, יפן, שוודיה וארצות הברית. |
E123 | אמרנת (FD&C אדום 2) | צבע מאכל אדום - כהה | נאסר לשימוש בארצות הברית ונורווגיה. |
E124 | Ponceau 4R (קוצ'יניל אדום A, שני בוהק 4R) | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש בארצות הברית ונורווגיה. |
E125 | Ponceau SX, סגול GN | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש בארצות הברית ואירופה |
E126 | Ponceau 6R | צבע מאכל אדום | בטוח לשימוש |
E127 | אריתרוזין (FD&C אדום 3) | צבע מאכל אדום | צבע מאכל אדום-ורוד המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש בנורווגיה וארצות הברית. חשוד כמשפיע על בלוטת התריס. |
E128 | אדום 2G | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש במספר רב של מדינות ובהן ישראל. יש חשד שמפריע ליצירת ההמוגלובין בדם. |
E129 | אדום אלורה AC (FD&C אדום 40) | צבע מאכל אדום | |
E130 | אינדנתרין כחול RS | צבע מאכל כחול | |
E131 | פטנט כחול V | צבע מאכל כחול כהה | אסור בשימוש. מבוסס על "זפת פחם". |
E132 | אינדיגו כרמין, FD&C כחול 2 | צבע מאכל אינדיגו | על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש בנורווגיה. |
E133 | כחול בוהק FCF (FD&C כחול 1) | צבע מאכל כחול-אדום | צבע בו משתמשים לעיתים קרובות בשילוב עם טרטרזין כדי לקבל צבע ירוק. נאסר לשימוש בארגנטינה, בולגריה, צ'כיה, צרפת, איטליה, טורקיה ומספר מדינות נוספות. |
E140 | כלורופילים וכלורפילינים: (i) כלורפילים (ii) כלורפילינים | צבע מאכל ירוק | מתפרק מהר ולכן לרוב לא נמצא בשימוש. |
E141 | תרכובות נחושת של כלורופילים וכלורפילינים (i) תרכובות נחושת של כלורפילים (ii) תרכובות נחושת של כלורפילינים | צבע מאכל ירוק | נוצר על ידי החלפת המגנזיום בכלורופיל בנחושת. על ידי כך מתקבל צבע יציב יותר מהכלורופיל. נחשב לצבע מאכל טבעי. |
E142 | ירוק S | צבע מאכל ירוק | נאסר לשימוש בקנדה, פינלנד, יפן, נורווגיה, שוודיה וארצות הברית. |
E143 | ירוק מהיר FCF (FD&C ירוק 3) | צבע מאכל ירוק-כחול | |
E150a | קרמל | צבע מאכל | אחד מצבעי המאכל הנפוצים ביותר בשימוש. |
E150b | קרמל סולפיט | צבע מאכל חום כהה או שחור | נוצר כתוצאה מחימום סוכר בנוכחות סולפיטים |
E150c | קרמל אמוניה | צבע מאכל | |
E150d | קרמל סולפיט אמוניה | צבע מאכל | |
E151 | שחור PN, שחור בוהק BN | צבע מאכל | צבע מאכל סינתטי שחור-ארגמן על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש בקנדה, פינלנד, יפן, נורווגיה וארצות הברית. |
E152 | שחור 7984 | צבע מאכל | |
E153 | פחמן שחור | צבע מאכל שחור | נאסר לשימוש בארצות הברית. חשוד כמסרטן. |
E154 | חום FK (חום קיפר) | צבע מאכל חום | נאסר לשימוש בהרבה מאוד מדינות כולל כמעט כל מדינות אירופה, קנדה וארצות הברית. אסור לשימוש בישראל. |
E155 | חום HT (חום שוקולד HT) | צבע מאכל חום | על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש במדינות רבות. |
E160a | אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גמא-קרוטן | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי המופק מגזר, אם כי ניתן ליצור אותו גם באופן סינתטי. |
E160b | אנאטו, ביקסין, נורביקסין | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוונים הנעים בין צהוב לאדום. מופק מפרי שיח הBixa orellana. |
E160c | תמצית פפריקה, קפסנתין, קפסורובין | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מפפריקה. |
E160d | ליקופן | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מעגבניות. |
E160e | אפוקארטנאל (חומצה בטה-אפו-8-קרונטנית Beta-apo-8'-carotenal) (C 30) | צבע מאכל | מופק מתרד ומפירות הדר. |
E160f | אתיל אסטרי של חומצה בטה-אפו-8-קרונטנית (Ethyl ester of beta-apo-8'-carotenic acid) (C 30) | צבע מאכל | צבע מאכל מלאכותי בגוון כתום-אדום המופק מצבע מאכל E160e. |
E161a | פלבוקסנתין | צבע מאכל צהוב זהוב | |
E161b | לוטאין | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוון צהוב-כתום. נוגד חמצון ממשפחת הקרוטנואידים. מופק מירקות ירוקים, כתומים וצהובים. |
E161c | קריפטוקסנתין | צבע מאכל | |
E161d | רוביקסנתין | צבע מאכל | |
E161e | ויולקסנתין | צבע מאכל | |
E161f | רודוקסנתין | צבע מאכל | |
E161g | קנתקסנתין | צבע מאכל | |
E161h | זיאקסנתין | צבע מאכל | |
E161i | סיטרנקסנתין | צבע מאכל | |
E161j | אסטרקסנתין | צבע מאכל | |
E162 | אדום סלק, בטנין | צבע מאכל | צבע אדום טבעי המופק מסלק. |
E163 | אנתוציאנינים | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי המופק מכרוב סגול, ענבים או גזר שחור. צבעו משתנה ותלוי ברמת החומציות בסביבתו, בין אדום בסביבה חומצית לכחול בסביבה בסיסית. |
E170 | סידן פחמתי, גיר | צבע מאכל | משמש להענקת צבע לבן למאכלים ומשקאות. |
E171 | דו־תחמוצת הטיטניום (טיטניום דו תחמוצתי) | צבע מאכל לבן | נאסר לשימוש בגרמניה. |
E172 | תחמוצות ברזל והידרוקסידים | צבע מאכל | צבע מאכל שצבעו נע בין צהוב לכתום, אדום ואף שחור. נאסר לשימוש בגרמניה. |
E173 | אלומיניום | צבע מאכל | אסור בשימוש |
E174 | כסף | צבע מאכל | |
E175 | זהב | צבע מאכל | |
E180 | פיגמנט רובין, ליתול רובין BK | צבע מאכל | אסור בשימוש |
E181 | טאנין | צבע מאכל | |
E182 | אורצאין, Orchil | צבע מאכל |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- היחידה לתוספי מזון באתר משרד הבריאות הישראלי, המפקחת על תוספי מזון, בהם צבעי מאכל, המותרים לשימוש בישראל.
- צבע מאכל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מור אלזון, מחקר: צבעי מאכל עלולים לגרום להפרעות קשב וריכוז, באתר ynet, 6 בספטמבר 2007
- ^ רשימת תוספי מזון על פי תקנות בריאות הציבור - (מזון) (תוספי מזון) התשס"א – 2001, באתר משרד הבריאות
- ^ האיחוד האירופי מורה על איסוף מדינות שהוכנס אליהם אנאטו
- ^ כשרות צבעי מאכל באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד