פיתון הודי
פיתון הודי (שם מדעי: Python molurus) הוא נחש מסוג פיתון המצוי בדרום אסיה. פיתון זה ידוע גם בשמות פיתון שחור-זנב ופיתון סלעים הודי. הפיתון ההודי הוא נחש ארוך ואורכו הממוצע כשלושה מטרים[2] הפרט הארוך ביותר שנמדד נתגלה בפקיסטן, והגיע לאורך של 4.6 מטרים.
![]() | |
---|---|
![]() | |
מצב שימור | |
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זוחלים |
סדרה: | קשקשאים |
תת־סדרה: | נחשים |
משפחה: | פיתוניים |
סוג: | פיתון |
מין: | פיתון הודי |
שם מדעי | |
![]() ליניאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
![]() | |
![]() |
הפיתון ההודי מצוי בהודו, פקיסטן, דרום נפאל, סרי לנקה, בנגלדש, מיאנמר ודרום סין.
מקום מחיהעריכה
מין זה מצוי במגוון רחב של מקומות הכוללים: ביצות, אזורי חורש, אזורי עשב, מדרונות גבעות, ג'ונגלים, עמקי נחלים. ניתן למצוא אותם לפעמים במאורות של חיות אחרות, גזעים חלולים ומנגרוב.
הפיתונים נעים באיטיות גם באזורי המחיה הטבעית שלהם, הם כמעט ולא מהווים איום ולעיתים נדירות בורחים גם כשהם מותקפים. הם שחיינים מצוינים ומסוגלים לשהות מתחת למים במשך מספר דקות, אם כי הם מעדיפים להישאר לאורך גדות המים.
תזונהעריכה
הפיתון ניזון מיונקים, עופות וזוחלים ללא הבחנה, אך מעדיף יונקים. הוא נכרך סביב טרף חי עד שהחיה נחנקת ומתה ובולע אותו בשלמותו, ראש קודם. הטרף אינו מסוגל להשתחרר הודות לסידור שיניו המשמשות כמו מסור. הוא מסוגל לטרוף טרף הגדול ממידות גופו מכיוון שעצמות הלסת שלו אינן מחוברות. לא ידוע על מקרים בהם טרף בני-אדם.
רבייהעריכה
עד ל-100 ביצים מוטלות, והנקבה דוגרת ושומרת עליהן. אורך הנחשים הקטנים לאחר בקיעתם 45–60 ס"מ והם גדלים בקצב מהיר.
הפיתון ההודי בתרבותעריכה
בספרו של רודיארד קיפלינג "ספר הג'ונגל" מופיעה דמות של פיתון הודי בשם קא, שהוא אחד ממוריו הרוחניים של מוגלי גור האדם. בעיבודים אחרים של הספר הפך קא לאויבו של מוגלי.
קישורים חיצונייםעריכה
- פיתון הודי, באתר ITIS (באנגלית)
- פיתון הודי, באתר NCBI (באנגלית)
- פיתון הודי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- פיתון הודי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פיתון הודי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ פיתון הודי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Indian Rock Python ( Python molurus Linnaeus, 1758). Indiansnakes.org