הפלבונואידים או ביופלבונואידיםלטינית: flavus, צהוב), שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P", הם קבוצת תרכובות המסונתזות על ידי צמחים ומצויות בפירות וירקות.

הפלבונואידים הם מטבוליטים משניים, כלומר אינם חיוניים באופן מיידי לחיי התא הצמחי. יחד עם זאת, יש להם מספר תפקידים:

הפלבונואידים התגלו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הביוכימאי ההונגרי אלברט סנט-גיירגי שכינה אותם בשם ויטמין P.

הערך התזונתי עריכה

ניסויים שונים אין ויטרו (כלומר: במעבדה ולא על יצורים חיים) הראו שייתכן שפלבונואידים שונים יכולים לטפל באלרגיות, דלקות, ועוד[1].

ניסויים במעבדה הראו שחומרים אלו יכולים לשמש כנוגדי חימצון, אולם בפועל הרמה בגוף נמוכה בהרבה מהרמה הנדרשת לשם כך ורוב הכמות שמצליחה להיספג מופרשת בשתן[2].

סוגים ומקורות עריכה

ישנם מעל 5,000 סוגים שונים של פלבונואידים הנבדלים זה מזה במבנה הכימי שלהם. להלן מספר דוגמאות של פלבונואידים מצויים:

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פלבונואיד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Maheep K. Chahar, Neelu Sharma, Mahabeer P. Dobhal, Yogesh C. Joshi, Flavonoids: A versatile source of anticancer drugs, Pharmacognosy Reviews 5, 2011, עמ' 1–12 doi: 10.4103/0973-7847.79093
  2. ^ מחקרים גורמים למבט חדש על הביולוגיה של הפלבונואידים - הודעה לעיתונות של מכון לינוס פאולינג, 5 במרץ 2007