פלטיאל בן ליש
פַּלְטִיאֵל בֶּן לָיִשׁ (או פלטי בן ליש) הוא דמות מקראית מתקופת המלכים שאול ודוד. מוצאו מהיישוב המקראי גלים. הוא מוצג בפסוק: ”וְשָׁאוּל נָתַן אֶת מִיכַל בִּתּוֹ אֵשֶׁת דָּוִד לְפַלְטִי בֶן לַיִשׁ אֲשֶׁר מִגַּלִּים”[1].
מוצאו של פלטיאל היה משבט בנימין (שבטו של שאול המלך)[2], היות שהעיר גלים שכנה בתחום נחלת שבט בנימין, בין גבעת שאול לבין ענתות. כך גם עולה מנבואת ישעיהו: ”צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת”[3]. כמו כן, נאמר שפלטיאל היה בן ליש והעיר ליש שכנה בצמוד לגלים.[4]
לאחר שממלכתו של דוד ביהודה התבססה, ביקש דוד מאיש בושת שישיב לו את אשתו מיכל. מסופר שפלטי בן ליש ליווה את אשתו עד לבחורים תוך שהוא בוכה על כך שהוא נאלץ להיפרד ממיכל. בבחורים מצווה עליו אבנר בן נר להיפרד סופית מעל מיכל: ”וַיִּקָּחֶהָ מֵעִם אִישׁ-מֵעִם פַּלְטִיאֵל בֶּן-לוש (לָיִשׁ) וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ הָלוֹךְ וּבָכֹה אַחֲרֶיהָ עַד-בַּחֻרִים; וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְנֵר לֵךְ שׁוּב, וַיָּשֹׁב”.[5]
פלטיאל בן ליש בעיני חז"לעריכה
במדרש מסופר כי אף שפלטיאל בן ליש היה נשוי למיכל, התנהג פלטיאל כאילו הייתה מיכל אשתו של דוד, ולכן אף שגר איתה בבית אחד תקופה ארוכה, לא קיים איתה יחסי אישות. המדרש משבח אותו בעקבות זאת, עקב הגבורה הנדרשת למעשה זה לאורך זמן:
אמר ר' יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל שפלטו אל מן העבירה מה עשה נעץ חרב בינו לבינה אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זה והכתיב וילך אתה אישה שנעשה לה כאישה והכתיב הלוך ובכה על המצוה דאזיל מיניה עד בחורים שנעשו שניהם כבחורים שלא טעמו טעם ביאה אמר רבי יוחנן תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי בן ליש...