פתיחת התפריט הראשי

פליפה החמישי, מלך ספרד

פליפה החמישי, מלך ספרדספרדית: Felipe V de España;‏ 19 בדצמבר 1683 - 9 ביולי 1746) היה מלך ספרד בין השנים 1700 ל-1746.

פליפה החמישי, מלך ספרד
Felipe V de España
פליפה החמישי
פליפה החמישי, מלך ספרד
לידה 19 בדצמבר 1683
ורסאי, ממלכת צרפת ממלכת צרפתממלכת צרפת
פטירה 9 ביולי 1746 (בגיל 62)
מדריד, ממלכת ספרד Bandera de España 1701-1760.svg
מדינה ממלכת ספרד
מקום קבורה מדריד
עיסוק שליט עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מריה לואיזה מסבויה
אליזבטה פארנזה
שושלת בית בורבון
אב לואי, הדופן הגדול
אם מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה
צאצאים ראו בהמשך
מלך ספרד
10 בנובמבר 17009 ביולי 1746
(45 שנים)
פרסים והוקרה
  • אבירי מסדר הרוח הקדושה
  • אביר במסדר סן-מישל
  • אביר במסדר גיזת הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signature of Philippe of France, Duke of Anjou (future King of Spain) in 1695.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בצעירותועריכה

פליפה החמישי, הידוע גם כפיליפ דוכס אנז'ו, היה המלך הספרדי הראשון לבית בורבון. פליפה נולד בורסאי ב-19 בדצמבר 1683 ללואי, הדופן הגדול, בנם של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת ומריה תרסה, נסיכת ספרד, בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד. אמו הייתה מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה, בתם של פרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה, ואנריקטה אדליידה, נסיכת סבויה. עם לידתו קיבל פיליפ את התואר דוכס אנז'ו, שם שליווה אותו תכופות טרום היותו למלך.

הטענה לכתר ומלחמת הירושה הספרדיתעריכה

עם מותו בשנת 1700 של מלך ספרד קרלוס השני ללא יורשים, צפה ועלתה שאלת הירושה. כנכדה של אחות המלך, מריה תרסה, הייתה לפיליפ עדיפות בקבלת הירושה, אך גם קרל, ארכידוכס אוסטריה, בנו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, נעשה טוען לכתר.

בנסיבות אלו פרצה ב-1701 מלחמת הירושה הספרדית, בה השתתפו צרפת, בריטניה ומדינות נוספות. המלחמה הסתיימה ב-1713 בהסכם אוטרכט. פיליפ הוכתר כפליפה החמישי מלך ספרד[1], אך נשללה ממנו הטענה לכתר צרפת, וכך נפתרה סוגיית איחוד צרפת וספרד שאיימה על חלק מהמדינות באירופה.

ספרד גם ויתרה על האי מנורקה ועל מצר גיברלטר לטובת בריטניה. ארצות השפלה הדרומיות, נאפולי, חלק מדוכסות מילאנו וסרדיניה נמסרו לקיסרות האוסטרית, וסיציליה וחלק אחר מדוכסות מילאנו נמסרו לבית סבויה. כך נחלשה אחיזתה של ספרד באירופה, והאיום הפוטנציאלי על בריטניה ופורטוגל פחת.

בערוב ימיועריכה

פליפה, שלקה בהתקפי מניה דיפרסיה ודיכאון, ויתר על כתרו ב-1724 לטובת בנו לואיס, אך חזר לכהן כמלך עקב מותו של זה באותה שנה. מחלתו של פליפה מנעה ממנו לתפקד, ובשנים אלה דאגה רעייתו השנייה, אליזבטה פארנזה מפארמה, לנהל את הממלכה, כמו גם לתארים מלכותיים לילדיה, קרלוס (דוכס פארמה בין השנים 17321735, ואחר כך מלך נאפולי וסיציליה), פליפה (דוכס פארמה מ-1735), ומריאנה ויקטוריה (מלכת פורטוגל).

בתקופתו הייתה ספרד מעורבת במלחמת הירושה הפולנית בשנים 1733 עד 1738, שבעקבותיה קיבל בנו, הדוכס קרלוס, לימים קרלוס השלישי, מלך ספרד, את השליטה בנאפולי ובסיציליה.

בתקופתו של פליפה פרצה גם מלחמת אוזנו של ג'נקינס, מלחמה שנערכה באיים הקריביים בין בריטניה לספרד בשנים 1739 ו-1742, ונפסקה עקב מלחמה גדולה יותר שפרצה באירופה - מלחמת הירושה האוסטרית. פליפה מת ב-1746, בעיצומה של מלחמה זו. אחריו עלה לשלטון בנו, המלך פרננדו השישי.

המלך העדיף את המסחר של ספרד עם רכושו האמריקאי. במהלך סחר אטלנטי זה הופיע דמויות חשובות של ההיסטוריה הימית של ספרד, ביניהם אמארו פרגו. המלוכה נהנתה לעיתים קרובות מהפרטינר בפשיטותיו המסחריות.[2]

משפחתועריכה

שלטי אצולהעריכה

שלטי האצולה של פליפה החמישי, מלך ספרד
 
 
שלט האצולה של פליפה כמלך ספרד
(הגרסה הנפוצה)
(1700–1746)
שלט האצולה של פליפה כמלך ספרד
(הגרסה הגדולה)
(1700–1746)
 
שלט האצולה של פליפה כמלך נאפולי
(1700–1713)
שלט האצולה של פליפה כמלך סיציליה
(1700–1713)
שלט האצולה של פליפה כדוכס מילאנו
(1700–1706)

אילן יוחסיןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה