פנטסיה על נושא רומנטי

פנטסיה על נושא רומנטי הוא סרט קולנוע ישראלי מ-1977 שכתב חנוך לוין וביים ויטק טרץ'. סרט זה היה ניסיונו השני והאחרון של לוין בתחום הקולנוע (לאחר "פלוך" בבימוי דן וולמן מ-1972). התסריט המלא לסרט יצא לאור במסגרת האוסף "אחרון" שיצא לאחר מותו של לוין.

פנטסיה על נושא רומנטי
עטיפת ה-DVD
עטיפת ה-DVD
עטיפת ה-DVD
בימוי ויטק טרץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דני טרץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט חנוך לוין עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אלכס מונטה
ניסים עזיקרי
רות סגל
דודו טופז
רפאל קלצ'קין
יוסי בנאי
מוזיקה רפי קדישזון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1977 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 90 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

הסרט עוסק בחייו העגומים והקומיים של יעקב קולף (אלכס מונטה), אדם פשוט ואפרורי, בחברו קריצר (נסים עזיקרי) רודף הנשים ובגלוסקא (רות סגל) המאוהבת בקולף אך אינה זוכה לאהבתו. לאחר מות אמו מחליט קולף שאין טעם לחייו ומנסה להתאבד, אך ברגע האחרון מגיעה כריסטינה, מלכת שוודיה, שבאה לישראל כדי למצוא חתן, ומצליחה להציל אותו ממוות. היא מנסה לשכנע אותו שיש טעם בחיים, אך לבסוף נוטשת אותו לטובת נסיך ספרדי (דודו טופז).

ביקורת ופרסים עריכה

למרות הערכת המבקרים, לא זכה הסרט להצלחה כלכלית. נדב הולנדר, בביקורת שנכתבה עם צאת הסרט ב-DVD, טוען כי הסרט "אינו פסגת יצירתו של לוין, וניכר בו המאמץ להשתלב במדיום הקולנועי הלא מוכר. אבל הלויניות נמצאת בו בכל רגע ובכל משפט, והיא משעשעת, מדכאת ומקסימה כהרגלו." הסרט זכה בחמישה פרסים בתחרות הישראלית לסרטים לשנת 1977 בקטגוריות[1]:

  • המוזיקה הטובה ביותר (רפי קדישזון) – מקום ראשון
  • הצילום הטוב ביותר (חנניה בר) – מקום ראשון
  • השחקנית הטובה ביותר (רות סגל) – מקום ראשון
  • התסריט הטוב ביותר (חנוך לוין) – מקום ראשון
  • הסרט הטוב ביותר – מקום שלישי

כתיבת התסריט עריכה

בתחילה תכננו לוין, ויטק טרץ' ודני טרץ' להתבסס על התסריט "קולף" או בשמו האחר "פנטזיה על נושא שוודי", שנכתב בספטמבר 1975 והיה הגרסה השלישית לתסריט. הדבר לא היה מעשי לנוכח התקציב שעמד לרשותם ועל כן שכתב לוין את התסריט עד לגרסתו התשיעית, ושינה אותו מהותית. בנוסף לכך קיצורים שהוכנסו לסרט מכורח המציאות יצרו גרסה חדשה בפועל שהיא למעשה העשירית ועל פיה התסריט שוכתב לאחר מעשה.[2]

השפעת הסרט עריכה

אף שהסרט לא זכה להצלחה מסחרית, אחד מהשירים המופיעים בו, "חיה לי מיום ליום", המלווה את הסצנות של גלוסקא, הולחן מחדש על ידי רמי קלינשטיין עבור האלבום "ימי התום" של ריטה, והפך להיות אחד מלהיטיה הגדולים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אחרון, חנוך לוין, 1999, עמ' 412
  2. ^ אחרון, חנוך לוין, 1999, עמ' 411