פתיחת התפריט הראשי

רפאל קלצ'קין (15 בדצמבר 190727 במאי 1987) היה שחקן תיאטרון "הבימה" ופזמונאי ישראלי.

רפאל קלצ'קין
רפאל קלצ'קין בסוף שנות השלושים
לידה 1907 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1987 (בגיל 80 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, פזמונאי, שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג הדסה קלצ'קין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פרוטומה של קלצ'קין המוצגת באכסדרת אולם תיאטרון "הבימה" (פסל זהה מוצג במוזיאון ארץ ישראל, באכסדרת האולם ע"ש קלצ'קין)
דמות רפאל קלצ'קין על שטיח מאת יוסל ברגנר באודיטוריום קלצ'קין שבמוזיאון ארץ ישראל
לוחית זיכרון על ביתם של אהרון מסקין ורפאל קלצ'קין ברח' פרוג 33 בתל אביב

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

קלצ'קין נולד בוולקוביסק ב-1907 ועלה לארץ ישראל בשנת 1921, בגיל 13. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה העברית, גילה כשרון משחק והתחבר לקבוצות התיאטרון שפעלו אז בארץ, ביניהן: התיאטרון הארץ ישראלי והתיאטרון הסאטירי קצר הימים "הקומקום".

לאחר עליית תיאטרון "הבימה" לארץ, הצטרף אל התיאטרון, בשנת 1928, ושיחק בו עד ליום מותו.

קלצ'קין היה שחקן מוכר בציבור הישראלי, ושיחק בכמאתיים הצגות, על-פי רוב בתפקידים קומיים. זכור במיוחד בשל תפקידו הראשי כסקיני המתורגמן, בהצגה "בית התה של ירח אוגוסט", בו הוא אומר את המשפט האלמותי: "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה!" (תפקיד מקביל ששיחק מרלון ברנדו בסרט).

תפקיד בלתי נשכח נוסף שלו, הוא הנחש המפתה את חווה במחזהו של אהרון מגד "בראשית", שהוצג ב"הבימה" ב-1962, בו הוא מפתה את חווה (בגילומה של ליא קניג) לאכול את התפוח.

רפאל קלצ'קין שיחק בין היתר בסרטו של חנוך לוין "פנטסיה על נושא רומנטי", ובמיוחד הוא זכור בביצועו את השיר "ציפור המכנסיים הקטנה". ב- 1953 שיחק בסרט דני ועליזה, ב-1956 שיחק בסרט "מעשה במונית" וב-1964 שיחק בסרט "הבו בנות לאילת".

ב-1977 שיחק בסרטו של ג'ורג' עובדיה, "בדרנית בחצות".

ב- 1978 שיחק בסרטו של זאב רווח, "שרגא קטן".

קלצ'קין חיבר גם מספר פזמונים ידועים. שניים מהם שכתב בזמן מלחמת השחרור: "האמיני יום יבוא" (לפי מנגינה של מנשה בהרב) ו"בערבות הנגב" (ללחן של פיוטר מאמאיצ'וק), הפכו מסמלי מלחמה זו כשהתפרסמו בביצועה של יפה ירקוני.

פזמון "שובבי" ידוע שלו הוא "בפתח-תקווה הייתי", שבנוי בצורה של בתים במתכונת של חמשיר.

בסוף ימיו פרסם קלצ'קין יוגורט, ובחרו בו בגלל החיוניות שהקרין גם בגיל מבוגר, וזה בין היתר הודות לפעילותו הגופנית אותה עשה על שפת הים, גם בעיצומו של החורף התל אביבי, עד יומו האחרון.

בשנת 1956 זכה בפרס "הבימה" לאמנות התיאטרון ע"ש נחום צמח.[1] בשנת 1977 הוכתר כיקיר העיר תל אביב-יפו.[2] בשנת תשל"ט-1978 זכה בפרס ישראל לתיאטרון.

קלצ'קין נפטר ב-1987, בגיל 79, ונקבר בבית העלמין בקרית שאול בתל אביב.

לאחר מותו ייסדה אשתו, הדסה, את פרס ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין.

לקריאה נוספתעריכה

  • רפאל קלצ'קין, 'התיאטראות שלי... (לקט זכרונות)', גזית לג (ט–יב)–לד (א–יב) (1980–1982), 141–143.
  • ישראל גור, 'קלצ'קין (פנקס תיאטרוני)', במה (רבעון לדרמה) 86 (1981), 8–9.
  • שלמה בר-שביט, עשיתי את זה בכל חום לבי ראיון עם רפאל קלצ'קין), במה (רבעון לדרמה) 109–110 (1987), 49–55.
  • מיכאל אוהד, רפאל קלצ'קין, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.
  • רפאל קלצ'קין, שירים ופזמונים; הביא לבית הדפוס: שלמה שבא, [תל אביב: חמו"ל], 1992. (במלאת חמש שנים למותו)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רפאל קלצ'קין בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שולייםעריכה