רפאל קלצ'קין

שחקן ישראלי

רפאל קלצ'קין (15 בדצמבר 190727 במאי 1987) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ופזמונאי ישראלי. מהשחקנים הגדולים של תיאטרון הבימה. חתן פרס ישראל לתיאטרון.

רפאל קלצ'קין
רפאל קלצ'קין בסוף שנות השלושים
רפאל קלצ'קין בסוף שנות השלושים
לידה 15 בדצמבר 1907
בלארוסבלארוס וולקוביסק, בלארוס
פטירה 27 במאי 1987 (בגיל 79)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19201987 (כ־67 שנים)
בן או בת זוג הדסה קלצ'קין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרוטומה של קלצ'קין המוצגת באכסדרת אולם תיאטרון "הבימה" (פסל זהה מוצג במוזיאון ארץ ישראל, באכסדרת האולם ע"ש קלצ'קין)
דמות רפאל קלצ'קין על שטיח מאת יוסל ברגנר באודיטוריום קלצ'קין שבמוזיאון ארץ ישראל
לוחית זיכרון על ביתם של אהרן מסקין ורפאל קלצ'קין ברח' פרוג 33 בתל אביב

ביוגרפיה

עריכה

קלצ'קין נולד בוולקוביסק ב-1907 ועלה לארץ ישראל בשנת 1921, בגיל 13. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה, גילה כישרון משחק והתחבר לקבוצות התיאטרון שפעלו אז בארץ, בהן התיאטרון הארץ ישראלי והתיאטרון הסאטירי קצר הימים "הקומקום".

לאחר עליית תיאטרון "הבימה" לארץ ישראל, הצטרף אל התיאטרון, בשנת 1928, ושיחק בו עד ליום מותו.

קלצ'קין שיחק בכמאתיים הצגות, על-פי רוב בתפקידים קומיים. זכור במיוחד בשל תפקידו הראשי כסקיני המתורגמן, בהצגה "בית התה של ירח אוגוסט", בו הוא אומר את המשפט האלמותי: "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה!" (תפקיד מקביל ששיחק מרלון ברנדו בסרט).

תפקיד בלתי נשכח נוסף שלו, הוא הנחש המפתה את חווה במחזהו של אהרן מגד "בראשית", שהוצג ב"הבימה" ב-1962, בו הוא מפתה את חווה (בגילומה של ליא קניג) לאכול את התפוח.

בשנות ה-30 שיחק בסרטים "צבר" ו"זאת היא הארץ". ב-1953 שיחק בסרט "דני ועליזה", ב-1956 שיחק בסרט "מעשה במונית" וב-1964 שיחק בסרט "הבו בנות לאילת".

בשנת 1966 שיחק בתפקיד רב קלמן השדכן בסרטו של ישראל בקר, ובכיכובו של מייק בורשטיין, "שני קוני למל".

בשנת 1976 שיחק בסרטו הראשון של זאב רווח כבמאי "רק היום", באותה השנה שיחק לצד יהודה ברקן בסרטו של בועז דוידזון "לופו בניו יורק".

בשנת 1977 שיחק בסרטו של ג'ורג' עובדיה, "בדרנית בחצות", שיחק בסרטו של זאב רווח "הגונב מגנב פטור" ובסרט "בוא נפוצץ מיליון". בשנה זו שיחק גם בסרטו של חנוך לוין "פנטסיה על נושא רומנטי", ובמיוחד הוא זכור בביצועו את השיר "ציפור המכנסיים הקטנה".

בשנת 1978 שיחק בסרטו של זאב רווח, "שרגא קטן", ובתפקיד אורח בסרטו הראשון של אבי נשר, "הלהקה".

בשנת 1979 שיחק בתפקיד אורח בסרטו של זאב רווח, "לא לעלות יותר"

בשנת 1984 שיחק בסרטו של עקיבא טבת, "עתליה" לצד מיכל בת אדם ויוסי פולק.

בשנת 1987 שיחק בסרטיו של זאב רווח "המובטל בטיטו" ו"בובה". הופעותיו בסרטים אלה היו מתפקידיו האחרונים, מספר חודשים לפני מותו.

בתחילת שנות השמונים החל להופיע בתשדירי שירות של משרד התחבורה, בין היתר על חציית מעבר חצייה ברמזור, ונסיעה באופניים ברחבי העיר.

קלצ'קין חיבר גם מספר פזמונים ידועים. "אני מקוואי" שכתב בנעוריו, "'בתל אביב על החולות" (1922) ו"ערב בגליל" (1934).[1] שני פזמונים שכתב בזמן מלחמת העצמאות: "האמיני יום יבוא" (לפי מנגינה של מנשה בהרב) ו"בערבות הנגב" (ללחן של פיוטר מאמאיצ'וק), הפכו מסמלי מלחמה זו כשהתפרסמו בביצועה של יפה ירקוני. פזמון "שובב" ידוע שלו הוא "בפתח-תקווה הייתי", שבנוי בצורה של בתים במתכונת של חמשיר.

בסוף ימיו פרסם קלצ'קין יוגורט, ובחרו בו בגלל החיוניות שהקרין גם בגיל מבוגר, וזה בין היתר הודות לפעילותו הגופנית אותה עשה על שפת הים, גם בעיצומו של החורף התל אביבי, עד יומו האחרון.

בשנת 1956 זכה בפרס "הבימה" לאמנות התיאטרון ע"ש נחום צמח.[2] בשנת 1977 הוכתר כיקיר העיר תל אביב-יפו.[3] בשנת תשל"ט-1978 זכה בפרס ישראל לתיאטרון.

מותו והנצחתו

עריכה

קלצ'קין נפטר ב-1987, בגיל 79. נקבר בבית העלמין בקרית שאול בתל אביב.[4]

לאחר מותו ייסדה אשתו, הדסה, את הפרס ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין.

פילמוגרפיה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • רפאל קלצ'קין, 'התיאטראות שלי... (לקט זכרונות)', גזית לג (ט–יב)–לד (א–יב) (1980–1982), 141–143.
  • ישראל גור, 'קלצ'קין (פנקס תיאטרוני)', במה (רבעון לדרמה) 86 (1981), 8–9.
  • שלמה בר-שביט, עשיתי את זה בכל חום לבי ריאיון עם רפאל קלצ'קין), במה (רבעון לדרמה) 109–110 (1987), 49–55.
  • מיכאל אוהד, רפאל קלצ'קין, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.
  • רפאל קלצ'קין, שירים ופזמונים; הביא לבית הדפוס: שלמה שבא, [תל אביב: חמו"ל], 1992. (במלאת חמש שנים למותו)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רפאל קלצ'קין בוויקישיתוף

א.ש אמנון, קלצ'קין התאמן בחתולים, דבר, 31 באוקטובר 1978

מפרי עטו:

הערות שוליים

עריכה