עילה למלחמה
| ערך ללא מקורות | |
עִלָּה למלחמה (בלטינית: Casus belli; המונח קָזוּס בֵּלִי משמש גם בעברית) הוא אירוע (מעשה של מדינה או אזרח שלה) אשר גורם למדינה אחרת להכריז מלחמה על אותה מדינה, או משמש להצדקת הכרזת מלחמה כזו. אירוע כזה בדרך כלל מוגדר במפורש כעילה למלחמה, מראש או בדיעבד, בעיקר כלפי פנים.
הגדרת העילה למלחמה אינה אובייקטיבית. לפעמים המדינה המותקפת (שחוללה את ה"התגרות"), ואף אומות אחרות, טוענות כי לא הייתה עילה למלחמה והמדינה התוקפת רק חיפשה תירוץ כדי לצאת למלחמה. תוצאות המלחמה יכולות לקבוע איזו גרסה תתקבל ("ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים").
אחת העילות לפתיחה במלחמה היא מצור, למשל, על ידי סגירת נתיבי השיט. דוגמה לכך היא סגירת מצרי טיראן על ידי מצרים למעבר כלי שיט לישראל, ערב מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים.
דוגמה נוספת לעילה למלחמה היא הרצח הפוליטי שגרם לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914: בין מעצמות אירופה שרר באותו זמן מתח רב, תוכניות המלחמה היו מוכנות והצבאות היו מחומשים כראוי. המעצמות רק המתינו לסיבה מספקת שתיתן את האות לפתיחה במלחמה. הסימן הגיע ב-1914 ברצח בסראייבו, כאשר לאומן סרבי קנאי התנקש ביורש העצר האוסטרו-הונגרי ובאשתו. אוסטרו-הונגריה הכריזה מלחמה על סרביה ותוך חודש היו כל מעצמות אירופה מעורבות במלחמה.
לא בכל המלחמות ניתן לזהות עילת מלחמה מובהקת. מלחמות מסוימות מתחוללות כתוצאה משרשרת של פעולות הדדיות המסלימה בהדרגה עד לכדי מלחמה. כך למשל מלחמת הכדורגל בין הונדורס לאל סלוודור פרצה ללא עילה למלחמה, אלא עקב התדרדרות מעשי אלימות במהלך משחק כדורגל, לאחר מערכת יחסים הדדית עכורה ומתוחה בין שתי המדינות.
מקור הביטוי
עריכהמקורו של הביטוי "קאזוס בלי", "עילה למלחמה", הוא בשפה הלטינית. ביטוי זה מופיע כבר ברשימות מתקופת רומא העתיקה של אחד ממצביאי יוליוס קיסר מהמאה הראשונה לפנה"ס.
הביטוי מתאר במקור חלק בהכרזת מלחמה רשמית, בה הייתה מציינת המדינה המכריזה את סיבותיה להכרזת המלחמה, כמו גם את מטרותיה וצעדים אפשריים שיכולים להינקט על מנת למנוע את המלחמה. בתוך כך, שאפה המדינה להראות כי היא יוצאת למלחמה כמוצא אחרון וכי סיבותיה מוצדקות.