הכרזת מלחמה

הכרזת מלחמה היא הכרזה פורמלית של ממשלה, שבה היא מודיעה על קיומו של מצב מלחמה בין אותה מדינה ובין מדינה אחרת או מספר מדינות אחרות.

רקעעריכה

הכרזות מלחמה היו אמצעים דיפלומטים מקובלים מאז תקופת הרנסאנס.

לפי החוק הבינלאומי, הכרזת מלחמה מובילה להתנגשויות צבאיות בין הצבאות של המדינות המעורבות. הקמת חבר הלאומים, שהוקם בשנת 1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה, הראתה שהמעצמות מחפשות דרכים אמיתיות למנוע את הקטל והזוועות של מלחמת העולם הראשונה. מאידך, המעצמות לא הצליחו למנוע את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הוקם האו"ם כדי למנוע סכסוכים עתידיים.

הכרזות מלחמה שתקפות עד היוםעריכה

הכרזות מלחמה אחדות תקפות עד היום, אם כי יש להן בעיקר משמעות פוליטית:

הכרזות מלחמה שאינן תקפותעריכה

בישראלעריכה

בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה[1] נאמר:

(א) המדינה לא תפתח במלחמה ולא תנקוט פעולה
צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת
הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, אלא מכוח
החלטת הממשלה.

(א1) )על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 33(א),
הממשלה רשאית להחליט על אצילת סמכותה
לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או במקרה מסוים,
לוועדת שרים שנקבעה בחוק; החליטה
הממשלה על אצילת סמכותה לוועדת השרים,
תפעיל ועדת השרים את סמכותה רק אם מצא
ראש הממשלה כי הפעלת הסמכות בידי
הוועדה, במקום הממשלה, נדרשת, בנסיבות
העניין, בשל טעמים של ביטחון המדינה או יחסי
החוץ שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם.

(ב) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות אחרות
הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון
הציבור.

(ג) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה או
לנקוט פעולה צבאית משמעותית לפי סעיף קטן
(א) תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת
בהקדם האפשרי ואם התקבלה ההחלטה בידי
ועדת השרים כאמור בסעיף קטן (א1) ,תימסר
הודעה על כך, בהקדם האפשרי, לממשלה
ולוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת; ראש הממשלה ימסור את ההודעה
בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על
פעולות צבאיות אחרות כאמור בסעיף קטן (ב)
תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת
בהקדם האפשרי.

חוק יסוד: הממשלה

ב-30 באפריל 2018 הועבר תיקון לחוק בישראל כך שהקבינט המדיני-ביטחוני הוסמך להכריז מלחמה, בהשתתפות של מחצית מחברי הקבינט בהצבעה, אך בלי לקבוע את הרוב הנדרש. כן נקבע כי החלטה על הכרזת מלחמה תוכל להתקבל בנסיבות מסוימות על ידי שר הביטחון וראש הממשלה בלבד.[2] יש שטענו שהשינוי נובע עקב המתיחות השוררת בזמן זה בין איראן לישראל.

ב-17 ביולי 2018 התקבל תיקון נוסף לחוק, שביטל את הסמכות שניתנה לשר הביטחון וראש הממשלה להחליט לבדם על הכרזת מלחמה בנסיבות מסוימות, והסמכות נשארה בידי הקבינט המדיני-ביטחוני. בנוסף, בוטלה ההוראה הדורשת השתתפות של מחצית מחברי הקבינט בהצבעה על הכרזת מלחמה, כך שלמעשה אין כל הוראה בדבר כמות המשתתפים והרוב הנדרש.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הכרזת מלחמה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.