מתקפת פתע

מתקפת פתע היא מתקפה הנעשית מבלי שהצדדים הלוחמים נתונים במלחמה, המהווה עבירה במשפט הבינלאומי הפומבי.[1]

חיילים גרמנים ביומו הראשון של מבצע ברברוסה, מתקפת הפתע שביצעה גרמניה הנאצית נגד ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה

במשפט הבינלאומיעריכה

על פי סעיף 3 של אמנת האג משנת 1907, "פתיחה במעשי איבה לא תתבצע ללא התראה מובהקת, שתינתן בצורת הכרזת מלחמה הגיונית או בצורת אולטימטום הכולל הכרזת מלחמה מותנית".[2] עד מלחמת העולם השנייה לא הוסמך בית משפט לדון את מפרי הסעיף.[3] בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק היה הראשון שהרשיע בהפרת האיסור על מתקפת פתע, כאשר הורשעו בכירים יפניים על חלקם במתקפה על פרל הארבור וכן פעולות מלחמתיות נוספות.

מלחמות העולםעריכה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פלשו הכוחות הגרמניים לבלגיה וללוקסמבורג במתקפת פתע. בין שתי מלחמות העולם התרחשו מספר מתקפות פתע, בין השאר במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה ובמלחמת סין–יפן השנייה.

במלחמת העולם השנייה ביצעו שלוש מהמשתתפות במלחמה מתקפות פתע. ברית המועצות ביצעה שתיים, במסגרת הפלישה לפולין ומלחמת החורף כנגד פינלנד. גרמניה הנאצית ביצעה שמונה מתקפות פתע: פלישת גרמניה הנאצית לפולין, הפלישה לארצות השפלה, הפלישה לדנמרק ולנורווגיה, הפלישה ליוגוסלביה וכן הפלישה לברית המועצות. האימפריה היפנית ביצעה ארבע מתקפות פתע במסגרת המלחמה - שתיים נגד סין ב-1940 וב-1941, ואחת נגד הממלכה המאוחדת ונגד ארצות הברית ב-1941.

לאחר מלחמות העולםעריכה

ב-1950 ביצעה קוריאה הצפונית מתקפת פתע נגד קוריאה הדרומית, שהייתה אות הפתיחה למלחמת קוריאה.

ב-1973 ביצעו מצרים וסוריה מתקפת פתע נגד ישראל, בתחילת מלחמת יום הכיפורים.[4]

לקריאה נוספתעריכה

  • אורי בר-יוסף, מתקפת פתע, דביר 2019
  • הערות שולייםעריכה

    1. ^ זאת במידה ושני הצדדים הלוחמים חתומים על אמנת האג משנת 1907.
    2. ^ Laws of War :Opening of Hostilities (Hague III);‏ 18 באוקטובר 1907.
    3. ^ זאת בניגוד לסעיפים אחרים באמנה, בהם הוסמך בית משפט מסוים לדון את מפרם.
    4. ^ חיים הרצוג, עם כלביא יקום, הוצאת ידיעות אחרונות 1983, עמ' 214.