ויקיפדיה

פצצה על טנק

סרט פולחן אמריקאי

פצצה על טנק (אנגלית: Tank Girl) הוא סרט פולחן מסוג מדע בדיוני, פעולה וקומדיה שיצא בשנת 1995, בבימויה של רייצ'ל טלליי. הסרט מבוסס על סדרת הקומיקס הבריטית הפוסט-אפוקליפטית "נערת הטנק" של אלן מרטין וג'יימי היולט שפורסמה במקור במגזין "דדליין". בסרט מככבים לורי פטי, נעמי ווטס, Ice-T ומלקולם מקדואל. העלילה מתרחשת באוסטרליה, שנים לאחר אסון מסיבי, שהשאיר את הארץ במצב של הרס ובצורת. נערת הטנק (פטי), נערת הסילון (ווטס) וחיילי-על מהונדסים גנטית שנקראים "Rippers" (המרטשים) נלחמים בחברת "מים וחשמל", תאגיד דכאני בראשות קסלי (מקדואל).

פצצה על טנק
Tank Girl
כרזת הסרט "פצצה על טנק"
כרזת הסרט "פצצה על טנק"
מבוסס על הקומיקס "נערת הטנק" מאת אלן מרטין וג'יימי היולט
בימוי רייצ'ל טלליי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ריצ'רד ב. לואיס
פן דנשם
ג'ון וטסון
תסריט טדי סרפיאן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'יימס ר. סימונס
שחקנים ראשיים לורי פטי
אייס-טי
נעמי ווטס
מלקולם מקדואל
מוזיקה גריים רוול (מוזיקה מקורית)
קורטני לאב (ליקוט שירים)
צילום גייל טאטרסול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 במרץ 1995
משך הקרנה 104 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני, פעולה, הנפשה
תקציב $25 מיליון
הכנסות $6 מיליון בקופות
הכנסות באתר מוג'ו tankgirl
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאחר שקראה מהדורה של הקומיקס אותו קיבלה במתנה, טלליי פנתה למו"ל כדי לקבל אישור לעבדו לקולנוע. היא בחרה בקתרין הארדוויק כמעצבת האמנותית, ועבדה באופן הדוק עם המחברים מרטין והיולט במהלך עשיית הסרט. הסרט צולם בעיקר בווייט סאנדס שבניו מקסיקו, ובטוסון שבאריזונה. פסקול הסרט, אשר זכה לשבחים, הורכב על ידי קורטני לאב.

מבחינה כלכלית הסרט כשל, והחזיר בקופות רק כ-6 מיליון דולר מתוך עלות של 25 מיליון דולר. הביקורות היו בינוניות עד גרועות, ומרטין והיוליט העידו על חוויות שליליות במהלך העבודה על הסרט. טלליי תלתה חלק מהתגובות השליליות בעריכות מטעם האולפנים, שעליהן לא הייתה לה שליטה. למרות חוסר ההצלחה בעת היציאה לאקרנים, זכה הסרט במהלך הזמן לאהדה רבה בשל תכניו הפמיניסטיים. הוא הפך לסרט פולחן בקרב תת-תרבות הריוט גירל, תנועת פאנק פמיניסטית מחתרתית בארצות הברית.

עלילה עריכה

ב-2022 פוגע כוכב שביט בכדור הארץ וגורם ל-11 שנות בצורת. ב-2033 מעט המים שנותרו מוחזקים על ידי תאגיד מים וחשמל (W&P) בראשות קסלי (מלקולם מקדואל). התאגיד משתמש במים כדי לשלוט באוכלוסייה. רבקה באק – "נערת הטנק" (לורי פטי) – היא חברה בקומונה באאוטבק האוסטרלי המפעילה את באר המים האחרונה שאינה ברשות התאגיד. בהתקפה על הקומונה, הורגים חיילי התאגיד את בן זוגה של נערת הטנק, ריצ'רד (בריאן וימר), וחוטפים אותה ואת חברתה הצעירה סאם (סטייסי לין רמסאוור). במקום להרוג אותה, קסלי מענה ומשעבד את נערת הטנק שמתריסה נגדו. נערת הסילון (נעמי ווטס) היא מכונאית סילון מוכשרת, אך מופנמת. היא ויתרה כבר מזמן על כל ניסיון לברוח מהתאגיד, ומעודדת את נערת הטנק לפעול כמוה ולעורר פחות בעיות עבור שוביהן, אך נערת הטנק מסרבת. בתוך העינויים שהם מעבירים אותה, אנשי התאגיד דוחפים אותה לתוך צינור ארוך, וממלאים אותו במים.

קבוצת "המרטשים" המסתוריים תוקפים את מתחם התאגיד, ובורחים לפני שהבחינו בהם. קסלי משתמש בנערת הטנק כדי לפתות את המרטשים לתוך שטח פתוח, אבל התנהלות הדברים אינה לפי תכנונו: קסלי נפצע ושתי הנערות מצליחות לברוח. נערת הסילון גונבת מטוס קרב של התאגיד, ונערת הטנק גונבת טנק, שבו היא מבצעת שינויים משמעותיים. השתיים לומדות מנערת הצוללת (אן קיוזאק), כי סאם עובדת במועדון סקס בשם "נוזל כסוף". הן מגיעות למועדון, מצילות את סאם מידיו של פדופיל, פני-עכברוש (איגי פופ), ואז משפילות את בעליה של המועדון, "המאדאם" (אן מגנוסון), בכך שמאלצות אותה לשיר את "Let's Do It" של קול פורטר, באיומי אקדח. בינתיים, פורצים חיילי התאגיד למקום ולוקחים את סאם בשבי. נערת הטנק ונערת הסילון סורקות את המדבר בחיפושים אחריה, ומוצאות את מקום המחבוא של המרטשים. הן מגלות שהמרטשים הם חיילי-על שהונדסו גנטית משילוב דנ"א של בני אדם ושל קנגורו על ידי אדם בשם ג'וני פרופט ("נביא"). נערת הטנק מתיידדת עם מרטש בשם בוגה (ג'ף קובר), בעוד מרטש בשם דונר (סקוט קופי) מגלה עניין רומנטי בנערת הסילון. למרות התנגדותו של המרטש T-סיינט (אייס-טי), שחושד בנערות, שולח מנהיג המרטשים דיטי (רג' י. קאת'יי) את השתיים לתפוס משלוח של כלי נשק. החברות מביאות את ארגזי הנשק חזרה למחבוא, על אף שרובם ריקים. כשהמרטשים מגלים את גופתו המתה של ג'וני פרופט באחד הארגזים, הם מבינים שהתאגיד הערים עליהם.

המרטשים והנערות מסתננים לתוך מתחם התאגיד, ופוגשים במארב. קסלי, שגופו שוחזר על ידי המנתח הקיברנטי צ'טסאי (ג'יימס הונג), מגלה כי הוא התקין על נערת הטנק מכשיר מעקב. דיטי נהרג בקרב, אך המרטשים מצליחים להפוך את היוצרות וגוברים על חיילי התאגיד. בינתיים, נערת הסילון הורגת את הסמל סמול (דון הארווי), שהיה מטריד אותה מינית. קסלי מגלה כי סאם נמצאת בצינור, ושחייה נתונים בסכנה בשל המים הגואים. נערת הטנק הורגת את קסלי באמצעות הטנק שלה, ואז מחלצת את סאם מהצינור. הסרט מסתיים ברצף אנימציה שמראה את המים מתחילים לזרום בחופשיות. נערת הטנק נוהגת במורד המפלים, כאשר בוגה נגרר אחריה על סקי מים, ואז הם עוברים מעל מפל מים, כשהם צועקים בשמחה.

סרט פולחן עריכה

למרות כישלונו המסחרי, רכש הסרט בסיס אוהדים – ובעיקר אוהדות – שהפך אותו לסרט פולחן.[1]

בחלוף השנים מאז צאתו, אומץ הסרט כסרט פולחן על ידי תת-תרבות הריוט גירל, תנועת פאנק פמיניסטית מחתרתית בארצות הברית. חוקרות הקולנוע אימלדה ולהאן ואסתר סונט כתבו ב-1997 על תרבות ההערצה של הסרט, כי על אף הפגמים והסתירות שבסרט, המעריצים רואים בהם בעיקר את מהותם המשעשעת אך בו-זמנית פוליטית, שמבטאת פלורליזם, ובעיקר פלורליזם מיני. גישותיו הפמיניסטיות של הסרט וביטוין הגבוה בעלילה, מהוות אחד הגורמים המרכזיים להפיכתו לסרט פולחן.[2]

דמותה של נערת הטנק כפי שגילמה אותה פטי היא פופולרית במסגרת אירועי קוספליי, גם שנים רבות מאז יציאתו.[3][4] עם השפעותיו התרבותיות של הסרט, ניתן למנות את הקליפ לשירה של אבריל לאבין "Rock n Roll" מ-2013, שהושפע ממנו רבות.[5]

במהלך ראיון עמה שנכלל במהדורת הבלו-ריי של הסרט שיצאה ב-2013, נשאלה פטי מדוע לדעתה הסרט עדיין מעורר תהודה בקרב המעריצים, והיא השיבה: ”אין נוסחה שתסביר למה 'נערת הטנק' היא כל כך נפלאה, ואנשים אוהבים אותה כל כך... היא פשוט ייחודית, חדשנית, טרייה, והקדימה את זמנה, ואני שמחה שזכיתי לגלם אותה ושתמיד יהיה לי אותה.”[6] לוק בקמסטר מה-BBC כלל את הסרט ב-2015 ברשימת "עשרת סרטי גיבורי העל המוזרים ביותר", וקבע כי טלליי ”הצליחה לקלוט 'וייב' סטימפאנק ראוותני שבאופן מוזר הוכח כממכר.”[7]

נושאים עיקריים עריכה

 
לורי פטי (ששיחקה את התפקיד הראשי בסרט), 2008.

בספרה משנת 1997 Trash Aesthetics: Popular Culture and Its Audience, כתבה דברה קרטמל שבעוד שבקומיקס נערת הטנק הייתה דמות לא-הרואית, או "אנטי-גיבורה בשוגג", הסרט מצייר אותה כגיבורה בסגנון "המערבי הקלאסי הגנרי", שבו ישנן הצדקות רגשיות ומוסריות למסע השחרור והנקמה נגד התאגיד, כתוצאה מכך שהייתה עדה לרצח של בן הזוג שלה, והיא עצמה נלקחה בשבי ושועבדה. קרטמל גם טוענת שדמותה של נערת הטנק בסרט מקבילה "לסמלים פוסט-פמיניסטיים מודרניים" אחרים, בכך שהיא מציגה דומיננטיות מינית נשית ו"היכרות ו'מגניבות' מודעת לגבי צורות של מיניות שהן 'מחוץ לחוק'", כגון אוננות, סאדו-מזוכיזם ולסביות.[8]

בספרה משנת 2006 The Modern Amazons: Warrior Women On-Screen, כתבה דומיניק מיינון כי הסרט כולל תמות אנטי-ממסדיות, שלא כמו רבים מעיבודי הקולנוע לקומיקס אשר כוללים בדרך כלל "החפצה מינית נטולת הצדקה" של נשים, בעוד שהסרט הזה בולט בפמיניזם הבלתי מתפשר שלו, חוץ מאשר ה"קלישאה של תסביך הקורבן/נוקם". על פי מיינון, הסרט לועג לסטריאוטיפים על נשים: הדבר מודגם על ידי התגובות השנונות והמסרסות שלה לקסלי בזמן העינויים, והתגובה שלה למחשב האימונים שמורה לה כיצד לשנות את המראה שלה לפני שתפגוש את הגברים במועדון הסקס. המחשב נותן לה בגדים שנועדו לפתות, והוא מורה עליה להסיר את שיער הגוף שלה, להתאפר ולחבוש פאה, ואילו נערת הטנק מתעלמת לחלוטין מן העצות ומשנה את הבגדים שניתנו לה בהתאם לסגנונה האישי.[9]

בספר משנת 2011, Cult Cinema, ארנסט מתיאס וג'יימי סקסטון דנים בסוגיה – האם סרטי פולחן שמתיימרים להיות פמיניסטיים היו באמת פמיניסטיים, או שמא נתפשים ככאלה "חלקית בשל השפעת הביטוי של גישות פמיניסטיות בעת הערכת הסרט". המחברים סברו כי "פצצה על טנק" הוא סרט פולחן פמיניסטי "אמיתי", בניגוד לסרטי הפולחן הפמיניסטיים של קתרין ביגלו וקתרין הארדוויק, אותם הם החשיבו כגבריים מדי וגם להוטים מדי לרצות את החברה ההטרונורמטיבית.[10]

הפקה עריכה

קדם-הפקה עריכה

ב-1988, כשנה לאחר ההשקה של הקומיקס "נערת הטנק" בכתב העת הבריטי "דדליין" (Deadline), החל המו"ל טום אסטור לחפש אולפנים שיעבדו את הקומיקס לסרט קולנוע. בעוד שמספר אולפנים גילו בכך עניין, כולל ניו ליין סינמה, ההתקדמות בנושא הייתה איטית. רייצ'ל טלליי קיבלה במתנה עותק של הקומיקס, בזמן שצילמה את סרט הבכורה שלה, "פרדי מת: הסיוט האחרון" (1991). טלליי קראה את הקומיקס בין הטייקים, והחליטה שברצונה לביים את העיבוד הקולנועי שלו. היא יצרה קשר עם אסטור, ומכיוון שהוא לא הצליח להתקדם במידה ניכרת בניסיונות הפקת העיבוד הקולנועי במשך קרוב לשנה, הוא התיר לה לעבוד על הסרט. טלליי הציגה את ההצעה לסרט לאמבלין אנטרטיינמנט ולסרטי קולומביה, ושני האולפנים דחו אותה. טלליי בתורה דחתה הצעה מאולפני דיסני מכיוון שהיא לא חשבה שהאולפנים יאפשרו את רמת האלימות והתכנים המיניים שסברה שנדרשו לעלילה.[11] לבסוף, הצעת אולפני MGM התקבלה בחיוב. טלליי עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם יוצרי "נערת הטנק", אלן מרטין וג'יימי היולט, במהלך יצירת הסרט, ובחרה בקתרין הארדוויק כמעצבת האמנותית. האולפנים לא היה מרוצים מכך שהארדוויק, שלא הייתה מוכרת בזמנו, נבחרה על פני מעצבים מנוסים יותר, וטלליי הייתה צריכה לשכנע את המפיקים לאפשר להארדוויק לעבוד על הפרויקט.[12] את התסריט כתב טדי סרפיאן, בתסריט הבכורה שלו,[13] וגייל טטרסול נבחר כצלם.[14] בשל הסברה כי MGM לא תאפשר הצגת יחסים זוגיים בין אדם לבעל חיים, הרומן בין נערת הטנק לבוגה נכתב רק בגרסה השנייה או השלישית של התסריט, אחרי שכל המעורבים ביצירת הסרט כבר הכירו את הדמויות היטב, ובשלב שבוגה "היה דמות ולא רק קנגורו [כך] שזה כבר לא היווה בעיה."[15]

ליהוק עריכה

MGM ערכו מבחני בד פתוחים בלונדון, לוס אנג'לס וניו יורק כדי ללהק את תפקיד נערת הטנק. טלליי סיפרה כי היו שסברו שמדובר בתעלול יחצני, סברה שהייתה ככל הנראה נכונה במידה מסוימת, מכיוון שהאולפנים כבר ביקש ממנה ללהק שחקנית אנגלייה מוכרת, אמילי לויד, אך זו הוחלפה לאחר שסירבה להסתפר בתספורת קצרה בשביל התפקיד.[16] טלליי ליהקה במקומה את לורי פטי, האמריקאית, כי ”היא משוגעת בחייה האישיים ו[הסרט] צריך מישהי כזו”. MGM ביקשו מ-Deadline שיספקו רשימה של "ליהוקים אידיאליים" לסרט, ועם הבחירות שלהם היה מלקולם מקדואל בתפקיד קסלי, על אף שהם לא חשבו ש-MGM אכן יפנו אליו. מקדואל תיאר בצורה חיוביות את החוויה שלו בסרט, אמר כי היה לה את "אותו הטעם" כמו ב"תפוז המכני", ושיבח את טלליי ואת פטי. שחקנים רבים ביקשו מטלליי שתכלול אותם בסרט בהופעת קמע, אך היא סירבה כי לא רצתה שריבוי הופעות מסוג זה יאפילו על העלילה. רק שתי הופעות כאלו נקבעו – איגי פופ בתפקיד פני-עכברוש וביורק בתפקיד נערת הצוללת, אך מאוחר יותר ביטלה ביורק את הופעתה, הדמות נכתבה מחדש, והתפקיד ניתן לאן קיוזאק.[15]

צילומים עריכה

הסרט צולם תוך 16 שבועות, בשלושה אתרי צילום: סצנות מדבריות צולמו בווייט סאנדס, ניו מקסיקו, מועדון הנוזל הכסוף נבנה במרכז קניות נטוש בפיניקס, וכל שאר הסצנות צולמו בטווח של ארבעים קילומטרים בטוסון, אריזונה. סצנות רבות צולמו במכרה בור פתוח, ובאחד הימים נאלצו להפסיק את הצילומים בשל דליפה כימית.[17] הצילומים הושלמו ב-27 בספטמבר 1994.[12]

אפקטים עריכה

בקומיקס, המרטשים הרבה יותר דומים לקנגורו. אולם, טלליי רצתה להשתמש בשחקנים אמיתיים ולא בפעלולנים בתחפושות, ועל כן היא ביקשה מהיולט לעצב את הדמויות שלהם מחדש כדי להפוך אותם ליותר אנושיים, באופן שיאפשר הבעות פנים של שחקנים אנושיים. ההפקה שלחה בקשות ל"טובי המאפרים ועורכי האפקטים" בתעשייה, ובהם סטן וינסטון, שעבודתו כוללת את סרטי "שליחות קטלנית", "שובו של הנוסע השמיני" ו"פארק היורה". טלליי לא ציפתה לקבל ממנו תגובה, וכאשר אכן הגיב, לא חשבה שתוכל להרשות לעצמה לעבוד עם הסטודיו שלו במסגרת גבולות התקציב של הסרט. וינסטון התעקש לעבוד על הפרויקט, ואמר שהמרטשים הם ”הדמויות הטובות ביותר ש[הסטודיו שלו] יזכה לעשות”, והוריד לחצי את מחיר שירותי הסטודיו שלו כדי לעמוד בתקציב הסרט. שמונה מרטשים מופיעים בסרט, ארבעה מהם בתפקידים עיקריים, והאחרים הופיעו בעיקר ברקע. לכל מרטש היו אוזניים וזנבות עם מנגנון מכני, שהופעלו בשלט רחוק, ולמרטשים שהופיעו ברקע היו גם אפים מכניים שהופעלו בשלט רחוק או על ידי תנועת פיות השחקנים. האיפור וההכנה של כל אחד מהמרטשים הצריכו עבודה של כארבע שעות, ושלושה טכנאים מהסטודיו של וינסטון עבדו במהלך הצילומים על הבעות הפנים והתנועות של המרטשים. לא נעשה כל שימוש בבובות או באפקטים דיגיטליים עבור דמויות המרטשים.[18]

גמר-הפקה עריכה

 
מלקולם מקדואל, שגילם את תפקיד הנבל הראשי, קסלי, 2011.

חליפת עירום של מרטש בשילוב פין תותב נוצרה עבור בוגה וצולמה בסצנה שלאחר הסקס, אך נחתכה מהסרט בעקבות דרישה של האולפנים.[11] הסצנה החלופית שנכללה בסרט הציגה את בוגה בלבוש מלא, ו"נערכה ביתר זהירות", על פי דברה קרטמל.[8] בניגוד לרצונה של טלליי, האולפנים ערכו עוד מספר שינויים בסרט. הסצנה בה קסלי מענה את נערת הטנק צומצמה מאוד, בטענה שהיא נראית "מכוערת מדי" בזמן העינויים. גם סצנה שהראתה את חדרה של נערת הטנק, שהיה מקושט בעשרות דילדואים, מצאה את דרכה לרצפת חדר העריכה, כמו גם סצנה בה היא שמה קונדום על בננה וזורקת אותה על חייל. האולפנים שינו גם את סצנת הסיום של הסרט – שהייתה אמורה להראות את נערת הטנק מגהקת.[11]

פסקול עריכה

 
קוספליי של נערת הטנק, 2014

פסקול הסרט הורכב על ידי קורטני לאב;[19] גריים רוול הלחין את המוזיקה המקורית.[14] להקתה של לאב, הול, תרמה את השיר "Drown Soda". גרג גראפין מהלהקה בד רליג'ן היה אמור לשיר את הדואט "Let's Do It, Let's Fall in Love" עם ג'ואן ג'ט, אך בשל הגבלות חוזיות הוא הוחלף על ידי פול וסטרברג מלהקת הריפלייסמנטס. Devo הקליטו גרסה חדשה של השיר שלהם "Girl U Want" עבור הסרט, מכיוון שהם היו מעריצים של הקומיקס.[20] הפסקול כלל את שירה של ביורק "Army of Me" לפני שהוא יצא כסינגל. בגלל כישלונו של הסרט בקופות, ביורק וחברת ההקלטות שלה החליטו לא להשתמש בצילומים מהסרט בקליפ של השיר.[21]

השיר "Mockingbird Girl" של The Magnificent Bastards (פרויקט של סקוט וילנד) הוקלט במיוחד עבור אלבום הפסקול לאחר שלאב שאלה את וילנד אם ברצונו לתרום שיר.[22] הסינגל הגיע למקום ה-27 במצעד הרוק בארצות הברית, ולמקום ה-12 במצעד הרוק המודרני. השיר "2¢" של Beowülf גם מופיע בסרט; טלליי ניסתה לשכנע את חברת ההקלטות שיכללו את השיר בפסקול הסרט, אך נענתה בשלילה. במקום זאת, היא ביימה את הקליפ של השיר, שכולל גם קטעי אנימציה וגם צילומים מהסרט.[23]

אלבום הפסקול יצא במרץ 1995 על ידי חברות ההקלטה האחים וורנר ואלקטרה רקורדס במשותף.[24] האלבום עצמו זכה לתשבחות, אך מכירות האלבום לא ענו על הציפיות, כנראה בגלל הכישלון הקופתי של הסרט.[19]


Tank Girl Official Soundtrack
מס' שםביצוע משך
1. Ripper Sole Stomp 1:42
2. Army of Me ביורק, גרהאם מאסי, נלי הופר, מריוס דה וריס 3:56
3. Girl U Want Devo 3:51
4. Mockingbird Girl The Magnificent Bastards featuring Scott Weiland 3:30
5. Shove L7 3:11
6. Drown Soda הול 3:50
7. Bomb Bush 3:23
8. Roads פורטיסהד 5:04
9. Let's Do It ג'ואן ג'ט ופול וסטרברג, עם בריאן בייקר 2:23
10. Thief בלי 3:12
11. Aurora Veruca Salt 4:03
12. Big Gun אייס טי 3:54
משך כולל:
 42:29
שירים נוספים בסרט
מס' שםביצוע משך
1. B-A-B-Y רייצ'ל סוויט  
2. Big Time Sensuality ביורק  
3. Blank Generation Richard Hell & The Voidoids  
4. Disconnected Face to Face  
5. Shipwrecked Sky Cries Mary  
6. Theme From Shaft אינסטרומנטלי  
7. 2¢ Beowülf  
8. Wild, Wild Thing איגי פופ  

יציאה לאקרנים עריכה

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה ב"תיאטרון הסיני מאן" ההיסטורי בהוליווד, ב-30 במרץ 1995.[25] אחר כך הוא הוצג ב-1,341 בתי קולנוע ברחבי ארצות הברית. הסרט הכניס $2,018,183 בקופות בסוף-השבוע הראשון ו-$2,684,430 במהלך השבוע הראשון כולו. בסיומו של השבוע השני, הסרט הכניס $3,668,762 בלבד, כאשר סכום ההכנסות הסופי מהקופות בארצות הברית הסתכם ל-$4,064,495.[26] בהפצה הבינלאומית, הסרט הוסיף כ-$2,000,000 לסכום הכולל,[27] כנגד תקציב הפקה של 25 מיליון דולר.[26]

ביקורת עריכה

באתר Rotten Tomatoes, הסרט זכה ל-38% ביקורות חיוביות, עם דירוג ממוצע של 4.9 מתוך 10.[28] למאר הפילדסון מה-BBC נתן לסרט כוכב אחד מתוך חמישה, ואמר: ”למרבה הצער, ה-BBC אינו משלם עבור ביקורות של מילה. אם היה עושה כן, הביקורת הזו הייתה כוללת רק את המילה: 'מייגע'.”[29] רוג'ר איברט נתן לסרט שניים מתוך ארבעה כוכבים. הוא שיבח את השאפתנות והאנרגיה של הסרט, אך אמר ש”לא היה אכפת לי מהסרט יותר מרגע פה או שם, ולאחר זמן-מה, האנרגיה המשוגעת של הסרט התישה אותי.”[30]

פטי עצמה זכתה לשבחים עבור הופעתה, והיו מבקרים שטענו שהיא הייתה הדבר המוצלח היחיד בסרט "הדי חובבני".[19] ג'ונתן רוזנבאום וג'נט מזלין כתבו ביקורות חיוביות, ורוזנבאום אמר שהסרט הרבה יותר מצחיק וכיפי מאשר "באטמן לנצח".[31] גם מזלין אהבה את הופעתה של פטי ואת ההומור של הסרט.[32] לאונרד קליידי ממגזין "וראייטי" נתן ביקורת מעורבת.[33]

לקריאה נוספת עריכה

  • Wynne, Frank (1995). The Making of Tank Girl. London: Titan. ISBN 978-1-85286-621-1.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Volmers, Eric (6 במרץ 2014). "The blu-ray redemption of Tank Girl: Director Rachel Talalay talks about her 1995 cult film's handsome rebirth on DVD". Calgary Herald. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  2. ^ 100 Cult Films, Xavier Mendik, Ernest Mathijs, Palgrave Macmillan, 2011, page 195
  3. ^ Hayes, Britt (22 בפברואר 2013). "Cosplay of the Day: Don't Mess With Tank Girl Unless You Want to Get Bombed". {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  4. ^ Panda, Robo (27 במרץ 2015). "Tank Girl Anniversary Edition of the Funny, Sexy, And Awesome Cosplay of the Week". Uproxxx. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  5. ^ E. Smith, Courtney (20 באוגוסט 2013). "Avril Lavigne Pays Homage To 'Tank Girl' With 'Rock N Roll' Video". Radio.com. אורכב מ-המקור ב-2015-10-15. נבדק ב-2016-07-05. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Lori Petty (2013). Baseballs, Tanks and Bad Tattoos: An interview with Actress Lori Petty (Blu-ray featurette).
  7. ^ Buckmaster, Luke (11 באוגוסט 2015). "The 10 weirdest superhero films". BBC. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  8. ^ 1 2 Trash Aesthetics: Popular Culture and Its Audience, Deborah Cartmell, Pluto Press, 1997
  9. ^ The Modern Amazons: Warrior Women On-Screen, Dominique Mainon, Limelight Editions, 2006
  10. ^ Cult Cinema: An Introduction. Ernest Mathijs and Jamie Sexton. John Wiley & Sons, 2012
  11. ^ 1 2 3 Rachel Talalay (2013). Director's commentary (Tank Girl Blu-ray).
  12. ^ 1 2 Rachel Talalay (2013). Too Hip For Spielberg: An interview with Director Rachel Talalay (Blu-ray featurette).
  13. ^ "20: Tedi Sarafian – Writer/Director". The Doorpost Project. 5 בדצמבר 2014. אורכב מ-המקור ב-2015-10-12. נבדק ב-2016-07-05. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Maslin, Janet (31 במרץ 1995). "Movie Review – Tank Girl; Brash and Buzz-Cut Atop Her Beloved Tank". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  15. ^ 1 2 Wynne, Frank (1995). The Making of Tank Girl. London: Titan. ISBN 978-1-85286-621-1.
  16. ^ Bates, John K (1 בדצמבר 1994). "Tank Girl Stomps Hollywood". Wired. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  17. ^ Catherine Hardwicke (2013). Creative Chaos: Designing the World of Tank Girl with Production Designer Catherine Hardwicke (Blu-ray featurette).
  18. ^ Tank Girl, The Doug Jones Experience
  19. ^ 1 2 3 Gleiberman, Owen (14 באפריל 1995). "Tank Girl review". Entertainment Weekly. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  20. ^ Rosen, Craig (25 במרץ 1995). "'Tank Girl' Set shoots From Hip". Billboard. 107 (12): 10, 44. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  21. ^ Atwood, Brett (13 במאי 1995). "Elektra's Bjork Putting A Love Letter in The 'Post'". Billboard. 107 (19): 17–18. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  22. ^ Azzerad, Michael (באוגוסט 1995). "Peace, Love, and Understanding". Spin. 11 (5): 57. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  23. ^ Nielsen Business Media, Inc (8 באפריל 1995). "Tank Attack". Billboard. 107 (14): 53. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  24. ^ New York Media, LLC. "Tank Girl Awards". New York. AllMusic. p. 86.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  25. ^ Ehran, Mark (3 באפריל 1995). "RSVP : Tanked Up at Moocher's Paradise". Los Angeles Times. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  26. ^ 1 2 "Tank Girl". Box Office Mojo.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  27. ^ "'Batman's' boffo B.O. in Britain". Variety. 24 ביולי 1995. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  28. ^ "Tank Girl". Rotten Tomatoes.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  29. ^ Haflidason, Almar (26 בנובמבר 2013). "Tank Girl (1995)". BBC. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  30. ^ Ebert, Roger (31 במרץ 1995). "Tank Girl review". Chicago Sun-Times. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  31. ^ Rosenbaum, Jonathan. "Tank Girl".{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  32. ^ Maslin, Janet (31 במרץ 1995). "Tank Girl (1995)". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  33. ^ Klady, Leonard (29 במרץ 1995). "Review: 'Tank Girl'". Variety. {{cite web}}: (עזרה)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פצצה_על_טנק&oldid=35808767"