פראנץ אנטון הופמייסטר

מלחין גרמני

פרנץ אנטון הופמייסטרגרמנית: Franz Anton Hoffmeister;‏ 12 במאי 17549 בפברואר 1812) היה מלחין גרמני ומוציא לאור של יצירות מוזיקליות.

פראנץ אנטון הופמייסטר
Franz Anton Hoffmeister
לידה 12 במאי 1754
Rottenburg am Neckar, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בפברואר 1812 (בגיל 57)
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לייפציג, וינה, לינץ עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הופמייסטר נולד ברוטנבורג על נהר הנקר. בגיל 14 יצא לווינה ללמוד משפטים, אך לאחר סיום לימודיו בחר במוזיקה כקריירה ובשנות ה-80' של המאה ה-18 היה לאחד המלחינים הפופולריים ביותר בעיר, עם רשימת יצירות גדולה ומגוונת לשמו. כיום, לעומת זאת, מוכר הופמייסטר כמעט אך ורק כמו"ל של יצירות מוזיקליות. בשנת 1785 ייסד את אחד מבתי ההוצאה לאור הראשונים למוזיקה בווינה, שני רק לארטאריה ושות', שהופיע בתחום המול"ות רק חמש שנים קודם לכן. הופמייסטר פרסם את יצירותיו הוא ואלו של רבים מחשובי המלחינים בתקופתו, בהם היידן, מוצרט, בטהובן, קלמנטי, אלברכטסברגר ואחרים. המלחינים המפורסמים גם נמנו עם ידידיו האישיים של הופמייסטר: מוצרט הקדיש לו את רביעיית המיתרים שלו ברה מז'ור (ק. 499) ובטהובן פנה אליו במכתב כ"אח אהוב ויקר".

פעילותו של הופמייסטר בשדה ההוצאה לאור הגיעה לשיאה בשנת 1791, אך משם ואילך פינתה את המקום להלחנה. רוב האופרות שלו חוברו והוצגו על הבימה בראשית שנות ה-90' של המאה ה-18, ועובדה זו, יחד עם העדר בולט של חוש עסקי, הובילו לירידה מוחשית שלו כמוציא לאור.

בשנת 1799 יצאו הופמייסטר והחלילן פרנץ תורנר לסיור קונצרטים, שתוכנן להביאם למרחקים, עד לונדון, אך לא נמשך מעבר ללייפציג, שם התיידד הופמייסטר עם נגן העוגב אמברוזיוס קיהנל. נראה שהשניים גמרו אומר לייסד הוצאה לאור בשותפות, שכן "תוך שנה" הקימו את "לשכת המוזיקה" (Bureau de Musique), שתעבור עם הזמן לידי הוצאת פיטרס ידועת השם, שעודנה פעילה גם כיום. בין פרסומיהם הייתה המהדורה הראשונה של יצירות המקלדת של יוהאן סבסטיאן באך ב-14 כרכים, בשנת 1802. עד 1805 המשיך הופמייסטר לנהל הן את בית ההוצאה הווינאי והן את זה החדש יותר בלייפציג, אבל במרץ 1805 העביר את הבעלות על "לשכת המוזיקה" לידי קיהנל. גם עניינו בעסק הווינאי דעך, ובשנת 1806 מכר את העסק אחרי 20 שנות קיומו, לבית הדפוס Chemische Druckerey וזאת כנראה כדי לפנות את זמנו להלחנה.

כמלחין נהנה הופמייסטר מיחס של כבוד והוקרה מצד בני זמנו, כפי שאפשר ללמוד ממה שפורסם אודותיו בשנת מותו ב"לקסיקון החדש לאמנות הצליל" של גרבר:

אם תעיפו מבט ביצירותיו הרבות והמגוונות, יהיה עליכם להתפעל מן החריצות והכישרון של מלחין זה... הוא זכה ביושר במוניטין ראויים ורחבי-תפוצה באמצעות התוכן המקורי של יצירותיו, שנוסף להיותן עתירות מבע רגשי, הן מצטיינות גם בשימוש מעניין ונאות בכלים ובנגישות לביצוע. על תכונה אחרונה זו עלינו להכיר תודה לידע שלו בכלי הנגינה, הבולט כל כך, עד שאפשר לחשוב, כי האיש היה וירטואוז בכל הכלים שלהם כתב.

במכלול יצירתו רחב היריעה של הופמייסטר בולטות היצירות לחליל, לא רק קונצ'רטי אלא גם יצירות קאמריות, שהחליל תופס בהן את התפקיד הראשי. רבות מן היצירות הללו חוברו כנראה מתוך מחשבה על המספר הגדל והולך של נגנים חובבים בעיר וינה, שהחליל היה אחד מכלי הנגינה החביבים עליהם ביותר. יש לציין דואטים לשני חלילים, טרצטים ורביעיות לחלילים. יצירה חביבה וידועה היא הטרצט ברה מז'ור לשלושה חלילים הנקראת: "התרנגולת, הקוקיה והחמור" אשר במהלכה נשמעים "קולותיהם" של 3 בעלי חיים אלה. מלבד מוזיקה לחליל, חיבר הופמייסטר לפחות שמונה אופרות, מעל 50 סימפוניות, מספר רב של קונצ'רטי (לפחות 25 מהם לחליל, וכן קונצ'רטו לוויולה שמרבים לבצעו), כמות גדולה של מוזיקה קאמרית לכלי מיתר, מוזיקה לפסנתר וכמה קובצי שירים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Clive, Peter, Mozart and His Circle: A Biographical Dictionary (New Haven: Yale University Press, 1993), pp. 160-161
  • Lawford-Hinrichsen, Irene, Music Publishing and Patronage: C. F. Peters: 1800 to the Holocaust (Kenyon: Edition Press, 2000), pp. 3-7
  • קלייב, פיטר, "מוצרט ובני חוגו: מילון ביוגרפי" (ניו הייבן: הוצאת אוניברסיטת ייל, 1993), עמ' 160-61)
  • לאופורד-הינריכסן, אירן, "הוצאה ומימון מוזיקה: ק. פ. פיטרס: 1800 עד השואה" (קניון: אדישן פרס, 2000, עמ' 3-7)

קישורים חיצוניים

עריכה