פרוטה (מטבע ישראלי)
פְּרוּטָה הייתה מטבע ישראלי בשנים 1950–1960, בשווי אלפית הלירה הישראלית.
השם "פרוטה", שמקורו בפרוטה העתיקה, החליף את השם הלועזי "מיל" שהיה נהוג בתקופת המנדט הבריטי ובשנותיה הראשונות של המדינה, כחלק האלף של הלירה הארץ ישראלית. מטבעות הפרוטה נשאו ערכים של 1, 5, 10 (שלושה סוגים) 50, 100 (שני סוגים), 250 (מטבעות ניקל אשר בהם השתמשו ומטבעות כסף אשר בהם לא השתמשו ומשמשים לאספנות) ו-500 פרוטות.
בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 היה "אסימון נייר" בשווי 5 פרוטות (בסלנג התייחסו אליו כ"חצי גרוש"), שהודפס בצבעי שחור ואדום על ריבוע נייר לבן (המתבלה בקלות). בחלקו הקדמי הודפס מגן דוד בצבע אדום והכיתוב "5 פר." טוב לנסיעה ב"שירותי א.ש.ד" או ב"שירותי דן", ובחלקו האחורי: "אם לא תשתמש בתו זה - תמורתו תרומה למגן דוד אדום"[1]. בנוסף לקווי התחבורה הציבורית, גם חנויות מכולת כיבדו את השטר כהילך חוקי ואיפשרו להשתמש בו לקניות.
בשנת 1960 הוחלפה חלוקת המשנה של הלירה הישראלית, כך שבמקום 1,000 פרוטות, היא חולקה ל-100 אגורות.[2] הדבר נעשה עקב הפיחות בערך הלירה הישראלית, פיחות שביטל את הצורך במטבעות שערכם נמוך מ-10 פרוטות. מאז ביטול הפרוטה והוצאת המטבעות שלה מהמחזור בראשית שנות ה-60, לא נעשה עוד שימוש בשם הזה במערכת המטבע הישראלית.
מעות הפרוטה
עריכהמטבעות הפרוטה
עריכהערך | מאפיינים טכניים | תיאור | תאריך | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קוטר | משקל | הרכב | שוליים | צד נושא | צד ערך | תמונה | הנפקה | סיום | |
1 פרוטה | 21 מ"מ | 1.3 גרם | 97% אלומיניום, 3% מגנזיום | חלקים | עוגן, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבע מן המאה ה-1 לפנה"ס על מטבעות אלכסנדר ינאי | ערך המטבע בעברית[3], שנת ההנפקה ומסביב שני ענפי זית | - | 25 באוקטובר 1950 | 22 בפברואר 1960 |
5 פרוטות | 20 מ"מ | 3.2 גרם | 95% נחושת, 3% בדיל, 2% אבץ | חלקים | נבל, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבעות מתקופת מרד בר כוכבא | 28 בדצמבר 1950 | |||
10 פרוטות | 27 מ"מ | 6.1 גרם | 95% נחושת, 3% בדיל, 2% אבץ | חלקים | כד בעל 2 ידיות, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבעות מתקופת מרד בר כוכבא | 4 בינואר 1949 | |||
24.5 מ"מ | 1.6 גרם | 97% אלומיניום, 3% מגנזיום | מסולסלים | כד בעל ידית אחת ומסביבו שני ענפי דקל, שם המדינה בעברית ובערבית | 18 בספטמבר 1952 | ||||
24.5 מ"מ | 1.6 גרם | 97% אלומיניום, 3% מגנזיום | חלקים | כד בעל ידית אחת ומסביבו שני ענפי דקל, שם המדינה בעברית ובערבית | 27 בספטמבר 1956 | ||||
25 פרוטה | 19.5 מ"מ | 2.8 גרם | 75% נחושת, 25% ניקל | חריצים | אשכול ענבים, שם המדינה בעברית ובערבית | 4 בינואר 1950 | |||
50 פרוטה | 23.5 מ"מ | 5.6 גרם | 75% נחושת, 25% ניקל | חריצים | עלה גפן, שם המדינה בעברית ובערבית | 11 במאי 1949 | |||
100 פרוטה | 28.5 מ"מ | 11.3 גרם | 75% נחושת, 25% ניקל | חריצים | עץ דקל, שם המדינה בעברית ובערבית | 25 במאי 1949 | |||
25.6 מ"מ | 7.3 גרם | 90% פלדה, 10% ניקל | חלקים | עץ דקל, שם המדינה בעברית ובערבית | 21 באפריל 1955 | ||||
250 פרוטה | 32.2 מ"מ | 14.1 גרם | 75% נחושת, 25% ניקל | חריצים | שלוש כפות תמרים, שם המדינה בעברית ובערבית | 11 באוקטובר 1950 | |||
500 פרוטה | 37.1 מ"מ | 25 גרם | 50% כסף, 37.5% נחושת, 12.5% ניקל | חריצים | שלושה רימונים, שם המדינה בעברית ובערבית | 22 במאי 1952 |
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ עודף באוטובוס, באתר נוסטלגיה אונליין.
- ^ השם "אגורה" נלקח מספר שמואל א', פרק ב' פסוק ל"ו.
- ^ במטבעות שערכם 5 ו-10 פרוטות נפלה שגיאה לשונית, שכן ערכי המטבעות הוטבעו בצורה "5 פרוטה" ו-"10 פרוטה" (בהתאמה), בעוד עבור מספרים בין שתיים לעשר, השם הנמנה צריך לבוא בצורת הרבים. במטבעות 10 פרוטות משנת ה'תשי"ז תוקן שם הערך לצורה התקנית.