פתיחת התפריט הראשי

פרוקלוסיוונית: Πρόκλος Διάδοχος - Próklos ho Diádokhos, ‏Proclus Lycaeus; קונסטנטינופול, 412 - אתונה, 485) היה פילוסוף ניאופלאטוני ומתמטיקאי. היה בין אחרוני הפילוסופים של התקופה הקלאסית. בכתביו ניסח ופיתח באופן מלא ומפורט משנה ניאופלאטונית שיטתית. גדולה השפעתו על הפילוסופיה המערבית של ימי הביניים ביוונית ובלטינית.

פרוקלוס
Πρόκλος ὁ Διάδοχος
לידה 8 בפברואר 412 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 485 (בגיל 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם נאופלאטוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה, תאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פלוטינוס, אריסטו, אפלטון, Plutarch of Athens, Syrianus עריכת הנתון בוויקינתונים
השפיע על Zenodotus, Marinus of Neapolis, Isidore of Alexandria עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצירתועריכה

רוב כתביו של פרוקלוס הם פירושים לדיאלוגים של אפלטון (הדיאלוגים: אלקיבידס, קריטילוס, פרמנידס, הרפובליקה, טימאוס). בפירושיו מציג פרוקלוס את שיטתו הפילוסופית שלו עצמו כאילו הייתה פרשנות נאמנה לכוונתו של אפלטון. בכך הוא אינו שונה מניאופלאטונים אחרים, כי גם הוא רואה את הדיאלוגים הללו ככתובים בהשראה אלהית. יחד עם זאת פרוקלוס היה קורא זהיר של הטקסט האפלטוני. כמה מפירושיו הללו אבדו.

בנוסף לפירושיו, פרוקלוס כתב שתי יצירות עיקריות שיטתיות: החיבור יסודות התאולוגיה (Στοιχείωσις θεολογική) כולל 211 הנחות, כל אחת עם הוכחה. ההנחה הראשונה היא על מציאותו של 'האחד' (אחדות אלוהית), וההנחה האחרונה היא ירידתה של הנשמה האינדיבידואלית אל העולם החומרי.

החיבור התאולוגיה האפלטונית (Περὶ τῆς κατὰ Πλάτωνα θεολογίας) מציג תיאור שיטתי של עמדות אפלטוניות מהדיאלוגים השונים שלו, מאפייני הסדר האלוהי, היקום הקרוב ביותר אל 'האחד'.

שרדו והגיעו לידינו עוד שלש מסות של פרוקלוס, כיום רק בתרגום ללטינית:

א] ספקות בנוגע להשגחה (De decem dubitationibus circa providentiam);
[ב] על ההשגחה והגורל (De providentia et fato);
[ג] על מציאותו של הרוע (De malorum subsistentia).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרוקלוס בוויקישיתוף