פרוקלוס

פילוסוף יווני

פרוקלוסיוונית: Πρόκλος Διάδοχος - Próklos ho Diádokhos, ‏Proclus Lycaeus; קונסטנטינופול, 412 - אתונה, 485) היה פילוסוף ניאופלאטוני ומתמטיקאי. היה בין אחרוני הפילוסופים של התקופה הקלאסית. בכתביו ניסח ופיתח באופן מלא ומפורט משנה ניאופלאטונית שיטתית. גדולה השפעתו על הפילוסופיה המערבית של ימי הביניים ביוונית ובלטינית.

פרוקלוס
Πρόκλος ὁ Διάδοχος
לידה 8 בפברואר 412
קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 485 (בגיל 73)
אתונה, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Πρόκλος עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם נאופלאטוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה, תאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, מיתוגרף, מתמטיקאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Commentary on Euclid, Institutio physica, Platonic Theology, Elements of theology‏, Short description of astronomical hypotheses עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצירתו

עריכה

רוב כתביו של פרוקלוס הם פירושים לדיאלוגים של אפלטון (הדיאלוגים: אלקיביאדס, קריטילוס, פרמנידס, הרפובליקה, טימאוס). בפירושיו מציג פרוקלוס את שיטתו הפילוסופית שלו עצמו כאילו הייתה פרשנות נאמנה לכוונתו של אפלטון. בכך הוא אינו שונה מניאופלאטונים אחרים, כי גם הוא רואה את הדיאלוגים הללו ככתובים בהשראה אלוהית. יחד עם זאת פרוקלוס היה קורא זהיר של הטקסט האפלטוני. כמה מפירושיו הללו אבדו.

בנוסף לפירושיו, פרוקלוס כתב שתי יצירות עיקריות שיטתיות: החיבור יסודות התאולוגיה (Στοιχείωσις θεολογική) כולל 211 הנחות, כל אחת עם הוכחה. ההנחה הראשונה היא על מציאות "האחד" (אחדות אלוהית), וההנחה האחרונה היא ירידתה של הנשמה האינדיבידואלית אל העולם החומרי.

החיבור התאולוגיה האפלטונית (Περὶ τῆς κατὰ Πλάτωνα θεολογίας) מציג תיאור שיטתי של עמדות אפלטוניות מהדיאלוגים השונים שלו, מאפייני הסדר האלוהי, היקום הקרוב ביותר אל 'האחד'.

שרדו והגיעו לידינו עוד שלש מסות של פרוקלוס, כיום רק בתרגום ללטינית:

  1. ספקות בנוגע להשגחה (De decem dubitationibus circa providentiam)
  2. על ההשגחה והגורל (De providentia et fato)
  3. על מציאותו של הרוע (De malorum subsistentia)

לדברי לידוס, האסכולות של פרוקלוס, יאמבליכוס וסיריאנוס, סבורות כי אלוהי היהודים הוא "הדמיאורג של העולם המוחש, ומכנות אותו האל של ארבעת היסודות".[1]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרוקלוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Lydus, De Mensibus, IV, 53; תרגום בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 2: האל היהודי, עמ' 72.