פתיחת התפריט הראשי
כתב הרשאה שניתן לקפטן אנטואן בולו ב-27 בפברואר 1809, לאונייה "פורט" בת 15 טון

פְּרַיבֶטִיראנגלית: privateer) או קורסרצרפתית: corsaire) היה כינויה של אונייה חמושה, בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד הספנות המסחרית של האויב. רב החובלים של אונייה שכזו, כמו כל אחד מאנשי צוותה, נקרא גם כן "פריבטיר" או "קורסר".

פריבטירים היו קיימים כבר בימי הביניים, אך עיקר פעולתם במאות ה-16 עד ה-18. בעלי האונייה קיבלו משליט המדינה כתב הרשאה, המעניק להם את הזכות לתפוס אוניות סוחר של האויב ולמכור אותן או את מטענן על פי חוקי השלל הימי (prize). בכתב ההרשאה נקבע גם כיצד יחולק השלל. בדרך כלל החלוקה הייתה 10% למלך ו-90% לפריבטיר. בתחילה נקראה אונייה מעין זו בלשון הדיבור private man-of-war ("אוניית מלחמה פרטית").[1]

הפריבטיריות לא נחשבה לשוד ימי, אך נאסרה בהסכמה בינלאומית ב-1856.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Shorter Oxford English Dictionary on Historical Principles, 1936 (2nd edition). Vol. 2, p. 1587 sv Privateer.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.