פריז–טור

פריז–טורצרפתית: Paris–Tours) הוא מרוץ אופני כביש חד-יומי שנערך בצרפת מאז 1896. הוא מוזנק מפריז ומסתיים בטור. המרוץ מכונה ל"קלאסיקת המאיצים" מכיוון שתוואי המרוץ הוא מישורי. הוא עובר על דרכי עפר ונחשב מאתגר בשל כך. המרוץ הוא אחד ממרוצי האופניים החד-יומיים הבכירים האחרונים שמתקיימים בעונה הסדירה, ביחד עם הג'ירו די לומברדיה. המנצח האחרון במרוץ הוא קספר פדרסן במהדורה של 2020[1]. המרוץ הוא בדרג 2.Pro מסבב ה-UCI ProSeries.

פריז–טור
Paris–Tours
סמליל המרוץ
סמליל המרוץ
מדינות צרפתצרפת  צרפת
סוג חד-יומי
אורך המסלול 217 קילומטרים
חודש אוקטובר
משך 1 ימים
היסטוריה
התקיים לראשונה 1896
מרוצים עד כה 114
מנצח ראשון צרפתצרפת יוג'ין פרוו
מוביל במספר הניצחונות 3 ניצחונות
גרמניהגרמניה אריק צאבל
בלגיהבלגיה גידו רייברוק
בלגיהבלגיה גוסטב דנלס
צרפתצרפת פול מייה
מנצח אחרון דנמרקדנמרק קספר פדרסן
שנת מרוץ אחרונה 2020
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המרוץ מאורגן על ידי חברת ASO, שמארגנת גם מרוצים בכירים רבים כמו הטור דה פראנס, הוואלטה אספנייה, פריז - רובה, לייז'–בסטון–לייז', הטור של קליפורניה ועוד.

היסטוריהעריכה

המרוץ נוסד בשנת 1896 עבור רוכבים חובבים ואורגן אז על ידי המגזין "פריז-וולו", יוג'ין פרוו המקומי ניצח. הוא לא התקיים בשנים 1897–1900, וב-1902–1905. המנצח הראשון שהוא לא צרפתי במרוץ היה פרנסואה פאבר הלוקסמבורגי ב-1909.

המרוץ היה חלק מסבב ה-UCI Road World Cup משנת 1984 עד 2001, וחלק מסבב ה-UCI ProTour מ-2005 עד 2007. על אף הפופולריות של המרוץ והעובדה שהוא אחד מהמרוצים הוותיקים בעולם, הוא לא חלק מסבב המרוצים הבכיר ביותר (וורלד טור) ונמצא בדרג שמשני לו, HC.1.

מנצחים בשנים האחרונותעריכה

שנה רוכב קבוצה
1997 אוקראינה  אנדריי צ'מיל לוטו-מוביסטאר
1998 צרפת  ג'קי דוראן קזינו-Ag2r
1999 בלגיה  מארק ווטרס רבובנק
2000 איטליה  אנדרה טאפי מאפי - קוויק סטפ
2001 צרפת  רישאר וירנק דומו–פארם פריטס
2002 דנמרק  יאקוב פיל CSC
2003 גרמניה  אריק צאבל קבוצת טלקום
2004 הולנד  אריק דקר רבובנק
2005 גרמניה  אריק צאבל טי מובייל
2006 צרפת  פרדריק גידון פרנסיס דה ז'ה
2007 איטליה  אלסנדרו פטאקי מילראם
2008 בלגיה  פיליפ ז'ילבר פרנסיס דה ז'ה
2009 בלגיה  פיליפ ז'ילבר סילנס–לוטו
2010 ספרד  אוסקר פריירה רבובנק
2011 בלגיה  גרג ואן אוורמט BMC
2012 איטליה  מרקו מארקאטו ואקנסוליל
2013 גרמניה  ג'ון דגנקולב ארגוס - שימאנו
2014 בלגיה  ילה וואלייס טופספורט פלנדרן
2015 איטליה  מטאו טרנטין קוויק סטפ
2016 קולומביה  פרננדו גאביריה קוויק סטפ
2017 איטליה  מטאו טרנטין קוויק סטפ
2018 דנמרק  סורן קראג אנדרסן קבוצת סאנווב
2019 בלגיה  ילה וואלייס לוטו–סודאל
2020 דנמרק  קספר פדרסן קבוצת סאנווב

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פריז–טור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Paris–Tours Elite 2019, procyclingstats.com