אריק צאבל

רוכב אופניים גרמני

אריק צאבלגרמנית: Erik Zabel; נולד ב-7 ביולי 1970) הוא רוכב אופני כביש ומאמן בעבר. צאבל נחשב לאחד הרוכבים הגרמנים הגדולים בכל הזמנים ולאחד מהמאיצים הטובים בהיסטוריה, עם יותר מ-140 ניצחונות מקצועיים[1]. צאבל ניצח שש פעמים ברציפות בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס (19962001), מה שממקם אותו שני, אחרי פטר סאגאן בדירוג הניצחונות בקטגוריה. בנוסף לכך, צאבל ניצח ב-12 קטעים בטור דה פראנס וב-8 קטעים בוואלטה אספנייה. צאבל הצטיין רבות גם במרוצים חד יומיים, כשניצח ארבע פעמים במילאנו - סן רמו, שלוש פעמים באסקבורן-פרנקפורט ופעם אחת במרוץ אמסטל גולד. גם באליפות העולם היו לצאבל הישגים, הוא זכה פעמיים במדליית כסף (2006, 2004) במקצה העלית גברים, ופעם אחת במדליית ארד (2002) באותו המקצה. לאחר תום הקריירה שלו ב-2008, צאבל גם עבד בתור מאמן בקבוצות שונות בסבב המקצועי.

אריק צאבל
Erik Zabel
צאבל ב-2017
צאבל ב-2017
לידה 7 ביולי 1970 (בן 50)
ברלין המזרחית, גרמניה
גובה 178 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 69 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום ספרינט, קלאסיקות
התמחות כביש
קבוצות עבר קבוצת טלקום (1993–2005)
קבוצת מילראם (2006–2008)
הישגי שיא

גרנד טורס:

טור דה פראנס:
Jersey green.svg קטגוריית הנקודות (1996-2001) ו-12 קטעים.
וואלטה אספנייה:
Jersey green.svg קטגוריית הנקודות (20022004) ו-8 קטעים.

חד-יומי וקלאסיקות-

מילאנו - סן רמו: (1997, 1998, 2000, 2001)
מרוץ אמסטל גולד: (2000)
HEW Cyclassics: (2001)
פריז–טור: (1994, 2003, 2005)
אסקבורן-פרנקפורט: (1999, 2002, 2005)
מאזן מדליות
מתחרה עבור גרמניהגרמניה  גרמניה
אליפות העולם
כסףזלצבורג 2006עלית גברים
כסףורונה 2004עלית גברים
זהבלימבורג 2002עלית גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צאבל, רוכב בקטע הראשון של טור דה פראנס 2006

ראשית חייועריכה

צאבל נולד ב-7 ביולי 1970 בברלין המזרחית, אביו היה גם רוכב אופניים. הוא התחיל בתור רוכב אופני מסלול. הוא סיים במקום השלישי באליפות העולם עד גיל 19 ברדיפה קבוצתית, ביחד עם נבחרת ברלין המזרחית. ב-1988 סיים חמישי במרוץ הנקודות באותה האליפות. ב-1989, הצטרף לנבחרת ברלין המזרחית לבוגרים באופני מסלול. באותה השנה הוא גם ניצח את אליפות ברלין המזרחית ברדיפה אישית.

אחרי נפילת חומת ברלין, עבר צאבל לדורטמונד במטרה להצטרף לקבוצת החובבים של העיר. הוא ניצח את אליפות נורדריין-וסטפאליה וסיים רביעי באולימפיאדת ברצלונה (אופני כביש), כשהוא מנצח את הספרינט מהפלוטון, 35 שניות אחרי פאביו קאסארטלי[2].

קריירה מקצועיתעריכה

קבוצת טלקום (1993 - 2005)עריכה

השנים הראשונותעריכה

 
צאבל מוביל את הדבוקה באחד הקטעים בוואלטה אספנייה 2007

ב-1993 הצטרף צאבל לקבוצת טלקום הגרמנית, לאחר שבשנת 1992 רכב בקבוצה גרמנית אחרת, לא מקצועית. הוא ניצח קטע וסיים שביעי בטירנו - אדריאטיקו. ב-1994, צאבל התחרה לראשונה בטור דה פראנס אך פרש מהמרוץ בקטע ה-14. צאבל ניצח מספר קטעים בטור דה ל'אווניר, אך הניצחון הגדול הראשון שלו בקריירה הגיע כאשר ניצח את הקלאסיקה פריז–טור בסוף העונה. ב-1995 צאבל המשיך להיראות טוב, מנצח שני קטעים במרוץ ארבעת הימים של דנקרק, בטור דה סוויס ובטור דה פראנס.

ניצחונות בקטגוריות הנקודות ובמילאנו - סן רמועריכה

ב-1996, זאבל ניצח במרוץ החד יומי בגרמניה, "רונד אום קלן". לאחר מכן, הוא רשם את הניצחון הראשון שלו בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, עם 335 נקודות וניצח גם שני קטעים במרוץ. ב-1997, זאבל ניצח לראשונה במונומנט, לאחר שניצח במילאנו - סן רמו בתום ספרינט רב משתתפים. לאחר מכן ניצח במרוץ החד יומי שלדפרייס. צאבל ניצח בשלושה קטעים בטור דה פראנס וניצח בפעם השנייה בקטגוריות הנקודות, עם 350 נקודות.

ב-1998 צאבל ניצח שנית במילאנו - סן רמו, ואף סיים במקום השישי בגנט - וולגם. הוא ניצח את אליפות גרמניה באופני כביש וניצח בפעם השלישית ברצף את קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, הפעם בלי לנצח אף קטע ועם 327 נקודות. בעונת 1999, לאחר שני ניצחונות רצופים סיים צאבל שני במילאנו - סן רמו, לאחר שהפסיד לאנדריי צ'מיל. הוא ניצח את מרוץ "רונד אום דן הנינגר טורם" (כיום נקרא אסקבורן-פרנקפורט). צאבל ניצח בפעם הרביעית ברציפות את קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, גם בשנה הזו לא ניצח קטע וסיים ארבע פעמים במקום השני. ב-2000, ניצח צאבל בפעם השלישית במילאנו - סן רמו ובפעם הראשונה את מרוץ אמסטל גולד. צאבל סיים שלישי בפריז - רובה, לאחר שסיים שני מתוך הספרינט בפלוטון. הוא ניצח שני קטעים בוולטה אה קטלוניה. צאבל ניצח בפעם השישית ברצף בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, עם 291 נקודות, מקדים את רובי מקיוואן.

ב-2001, צאבל ניצח את מילאנו - סן רמו, מקדים את מריו צ'יפוליני ורומאנס ואיינסטיינס. הוא ניצח שני קטעים בטור דה סוויס ואת קטגוריית הנקודות, צאבל ניצח שלושה קטעים בטור דה פראנס ואת קטגוריית הנקודות במרוץ בפעם השישית ברציפות עם 252 נקודות, מקדים את סטיוארט אוג'ריידי ב-8 נקודות בסך הכל. עם ניצחונו של צאבל הפך לרוכב עם הכי הרבה ניצחונות בקטגוריה עם שישה כאלו, שיא שנשבר רק 18 שנים מאוחר יותר על ידי פטר סאגאן שניצח 7 פעמים. אך צאבל ממשיך להוביל את דירוג הניצחונות ברצף, עם שישה, בעוד שלסאגאן יש חמישה. לאחר הטור, ניצח במרוץ HEW Cyclassics. צאבל ניצח בשלושה קטעים בוואלטה אספנייה. באליפות העולם שהתקיימה בליסבון, סיים צאבל חמישי.

פודיומים באליפויות עולם והצלחות בוואלטהעריכה

צאבל ניצח בפעם השנייה ברונד אום דן הנינגר טורם, שני קטעים בטור דה סוויס ואת קטגוריית הנקודות במרוץ. הוא ניצח בקטע בודד בטור דה פראנס וסיים שני בקטגוריית הנקודות, לאחר שרובי מקיוואן הקדים אותו. אבל צאבל כן הצליח לנצח את קטגוריית הנקודות בוואלטה, כשסיים עם 188 נקודות, מקדים את אלסנדרו פטאקי שסיים עם 25 נקודות פחות[3]. בסוף העונה צאבל זכה במדליית ארד באליפות העולם, כשמקדימים אותו מריו צ'יפוליני ורובי מקיוואן. ב-2003 צאבל ניצח את אליפות גרמניה ברכיבת כביש בפעם השנייה. בטור דה פראנס, צאבל סיים שני בקטע אחד ושלישי בקטגוריית הנקודות. אך בוואלטה אספנייה ניצח בפעם השנייה ברציפות את קטגוריית הנקודות וגם ניצח שני קטעים. בסוף העונה הוא ניצח את מרוץ פריז–טור בפעם השנייה.

ב-2004 צאבל סיים שני במילאנו - סן רמו וניצח את מרוץ "רונד אום קלן". הוא סיים שוב במקום השני בקטע אחד בטור דה פראנס, בנוסף לכך סיים שלישי כללי. צאבל השתתף באולימפיאדת אתונה במקצה האופני כביש, וסיים רביעי כאשר הוא מנצח את הספרינט מהפלוטון. צאבל ניצח בפעם השלישית ברצף את קטגוריית הנקודות בוואלטה אספנייה וסיים לא פחות משש פעמים במקום השני (אחת הפעמים כוללת נגד שעון קבוצתי). בסוף העונה, צאבל זכה במדליית כסף באליפות העולם שנערכה בורונה, לאחר שהפסיד לאוסקר פריירה. צאבל סיים רביעי ברונדה ון פלנדרן ב-2005, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ זה. הוא ניצח בפעם השלישית ברונד אום דן הנינגר טורם. צאבל התחרה לראשונה בג'ירו ד'איטליה, אך לא בלט במרוץ וסיים במקום השני פעמיים בקטעים. צאבל לא התחרה בטור דה פראנס בעונה זו לראשונה מאז 1993 עקב השתתפותו בג'ירו. בוואלטה אספנייה סיים במקום השני ארבע פעמים. הוא ניצח את מרוץ פריז–טור בפעם השלישית.

קבוצת מילראםעריכה

השנים האחרונותעריכה

צאבל הצטרף לקבוצת מילראם הגרמנית ב-2006 לאחר לא פחות מ-13 שנים בקבוצת טלקום. הוא סיים שני בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, עם 199 כאלו. בוואלטה אספנייה ניצח שני קטעים. צאבל זכה שנית במדליית הכסף, לאחר שהפסיד לפאולו בטיני בספרינט וניצח את אלחנדרו ולוורדה בספרינט בין שלושה רוכבים.

ב-2007 ניצח קטע בטור דה סוויס, סיים שני פעמיים בקטעים בטור דה פראנס וסיים שלישי בקטגוריית הנקודות. הוא ניצח קטע אחד בוואלטה אספנייה. בעונתו האחרונה בקריירה (2008), התחרה צאבל בכל שלושת הגרנד טורס. בג'ירו ד'איטליה סיים פעם אחת במקום השני, בטור דה פראנס סיים שלישי בקטגוריית הנקודות בגיל 38 ובוואלטה לא התבלט.

לאחר הפרישהעריכה

 
צאבל ב-2009

צאבל הצטרף לקבוצת HTC בתור יועץ. ב-2012 הצטרף לקבוצת קטיושה בתור מאמן ספרינטרים. בנו ריק צאבל, רוכב בקבוצת Israel Start-Up Nation.

פרשיות סמיםעריכה

צאבל הודה בשימוש ב-EPO בין השנים 19962004, במהלך תקופתו בקבוצת טלקום. בהתחלה הכחיש אך אז הודה והתנצל. בעקבות הודאתו הושעה מאימון קבוצת קטיושה, והתפטר מחברותו בארגון ה-UCI.

המגזין דר שפיגל האשים את קבוצתו של צאבל בעבר, טלקום, בסימום שיטתי בשנות ה-90.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אריק צאבל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Erik Zabel, procyclingstats.com
  2. ^ Olympic Games 1992, procyclingstats.com
  3. ^ Point Classification, procyclingstats.com