פריץ פרילינג
איזדור ("פריז") פרילינג (באנגלית: Isadore "Friz" Freleng; 21 באוגוסט 1906 - 26 במאי 1995) היה אנימטור אמריקאי יהודי, שיצר רבות מהדמויות המצוירות של סרטי "לוני טונס" של חברת האחים וורנר, ביניהן "פורקי פיג", "באגס באני", "סילבסטר החתול", "טוויטי" ועוד. מקור הכינוי שהפך לשמו הרשמי הוא במילה "פריזבי". בעברית שמו נכתב ונהגה בטעות "פריץ".
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1906 קנזס סיטי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
26 במאי 1995 (בגיל 88) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק |
| שם לידה |
Isadore Freleng |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1927–1986 (כ־59 שנים) |
| מקום לימודים |
Westport High School |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת הקריירה
עריכהפרילינג נולד בקנזס סיטי שבמיזורי. בשנת 1927 נענה לחבריו ממיזורי, האנימטורים יו הרמן ורודולף אייזינג, ועבר להוליווד לעבוד איתם כאנימטור באולפני וולט דיסני. בדיסני יצרו האנימטורים דמויות מצוירות לסרטים כגון "Alice Comedies" ו-"Oswald the Lucky Rabbit".
האחים וורנר
עריכהלאחר מספר שנים, הקימו הרמן ואייזינג חברת אנימציה עצמאית, ופרילינג יצר איתם ב-1929 את הפיילוט הראשוני לדמות מצוירת בשם "בוסקו", בסרטון "בוסקו הילד המדבר" (Bosko the talk-ink kid). האנימטורים ניסו למכור את הדמות החדשה לאולפנים שונים, ולבסוף היא נמכרה לליאון שלזינגר מחברת האחים וורנר. כך החלה תעשיית הסרטים המצוירים של האחים וורנר, שנקראה בשם "לוני טונס". משמעות השם היא "צלילים משוגעים", והסרטים נקראו כך מכיוון שהיו בעיקר סרטונים מוזיקליים.
ב-1931 נוצרה סדרה חדשה של סרטונים, בשם "מרי מלודיס" (שפירושו "נעימות שמחות"). ב-1932 ביים פרילינג את הסרטון הראשון בכיכובו של "בוסקו". ב-1933 עזבו יו הרמן ורודלף אייזינג לאולפני MGM, והמשיכו שם עם דמותו של "בוסקו". פרילינג הפך לבמאי האנימציה המוביל של החברה, ויצר במקום "בוסקו" את "באדי", שהיה פחות מוצלח, וסרטיו נחשבים עד היום לגרועים יחסית.
ב-1935 פרילינג יצר סרטון בשם "אין לי כובע" (I haven't got a hat), שהיה פארודיה על הקומדיה "השובבים". בסרטון הוצגה חבורת דמויות של חיות כמו "אוליבר אוול" (ינשוף), "ליטל קיטי" ו"בינס". הבולט מכולם היה "פורקי פיג" החזיר המגמגם, וראשי האולפנים החליטו שהוא יהיה כוכב ה"לוני טונס". בתחילה פורקי היה דמות חזיר שמנה, ובהדרגה פרילינג ועמיתיו האנימטורים יצרו דמות רזה יותר, עד שהגיע לדמות כפי שהיא מוכרת כיום. סרטי ה"לוני טונס" בהם כיכב פורקי נוצרו כולם בשחור לבן, עד לשנת 1943, לעומת סרטי "מרי מלודיס" שנוצרו כולם משנת 1934 בצבע.
בשנת 1937 עזב פרילינג את אולפני האחים וורנר לטובת אולפני MGM שהציעו לו שכר גבוה יותר. אך הסדרה "The Captain and the Kids" שניסה לביים שם נכשלה, וכשנה לאחר מכן הוא חזר לאולפני האחים וורנר. הוא קיבל חופש פעולה יצירתי רב, וכך יצר דמויות כגון יוסמיטי סאם בשנת 1945. בנוסף, ב-1947 שיפר את הדמויות טוויטי וסילבסטר החתול, שנוצרו מספר שנים לפני כן, ויצר את הסרטון "tweetie pie", שזכה בפרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר, לראשונה בתולדות אולפני האחים וורנר.
בשנת 1953 יצר הבמאי רוברט מקימסון את דמותו של "ספידי גונזלס", כעכבר מהיר ממקסיקו, וב-1955 שינה פרילינג את עיצובו ויצר סרטון שזכה שוב באוסקר. ב-1957 זכה באוסקר נוסף על סרטון של סילבסטר החתול. ב-1958 יצר את הסרטון "knighty knight bugs" עם דמותו של באגס באני, אותה יצר כבר ב-1940 עם עמיתיו האנימטורים רוברט מקימסון, צ'אק ג'ונס ועוד. סרטון זה היה היחיד של "באגס באני" שזכה באוסקר.
אולפני דה-פאטי-פרילינג
עריכהב-1964 נסגרו אולפני האחים וורנר, ופרילינג פתח עם עמיתו המפיק דייוויד ה. דה-פאטי, אולפן עצמאי בשם "DePatie-Freleng". הם יצרו באולפן סרטונים חדשים של "לוני טונס" ו"מרי מלודיס", אם כי מרביתם נחשבים פחות טובים מאלו שיצרו באולפני וורנר. הם יצרו גם דמויות חדשות כמו "המפקח קלוזו", "הנמלה" ו"אוכל הנמלים", וגם סדרות טלוויזיה כמו "הזעפן", "הכלבתולים", "ספיידרוומן" (הגרסה הנשית של ספיידרמן) ועוד. אך הדמות המשמעותית ביותר שיצרו בתקופה זו הייתה "הפנתר הורוד", ב-1963, דמות שצברה פופולריות רבה ברחבי ארצות הברית. הסרטון "הפנתר הורוד" מ-1964 זכה בפרס האוסקר, ובעקבותיו נוצרה סדרת סרטים נוספים בכיכובה של הדמות, וכן סרטוני טלוויזיה ששודרו ברשת NBC ב-1969.
בשנת 1970 נוצרה סדרה "דוקטור דוליטל".
קריירה מאוחרת
עריכהב-1980 נמכרה חברת דה-פאטי-פרילינג לחברת ההפקות "מרוול". אז חזר פרילינג לאולפני האחים וורנר, ובמשך מספר שנים הפיק עם צ'אק ג'ונס מספר ספיישלים של "לוני טונס" עם אנימציה חדשה משולבת באנימציה מסרטונים קודמים, בהם שיחקו בעיקר הדמויות "באגס באני" ו"דאפי דאק".
פרילינג נפטר בשנת 1995 בגיל 88.
קישורים חיצוניים
עריכה
פריץ פרילינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פריץ פרילינג, באתר AllMovie (באנגלית)
פריץ פרילינג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- פריץ פרילינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פריץ פרילינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
