ד"ר פרנץ קורין[1] (במקור חורין, בהונגרית: Chorin Ferenc; ארד, 11 במאי 1842בודפשט, 20 בינואר 1925)[2] היה עורך דין, פוליטיקאי, איש עסקים, יהודי-הונגרי, חבר האספה הלאומית של הונגריה (חבר פרלמנט), חבר הבית העליון של בית הנבחרים ההונגרי, נשיא האיגוד הלאומי של התעשיינים ההונגרים, יועץ הבנק הלאומי של הונגריה. בנו היה אחד מאנשי העסקים המשפיעים ביותר בתקופת עוצר ממלכת הונגריה מיקלוש הורטי.

פרנץ קורין
Chorin Ferenc
לידה 11 במאי 1842
ארד, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1925 (בגיל 82)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1862) עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • Member of the House of Magnates (26 בינואר 190316 בנובמבר 1918)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (19 באוקטובר 18781 ביוני 1881)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (27 בספטמבר 18843 באוקטובר 1896)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (30 באוגוסט 187529 ביוני 1878)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (10 במאי 187115 באפריל 1872)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (25 בנובמבר 18965 בספטמבר 1901) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית, United Opposition, Left Centre עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של פרנץ קורין

קורות חיים עריכה

קורין בא ממשפחה יהודית. אביו היה קארל זכריה קורין ( 17941868 ) ואמו אנה גוטליב. סבו, אהרון חורין, היה רב מפורסם בעיר ארד. פרנץ קורין למד משפטים בחו"ל ובבודפשט. לאחר סיום לימודיו וקבלת רישיונו כעורך דין התיישב בארד, שם עבד מטעם האופוזיציה וערך את העיתון הפוליטי "מישור" ועסק גם במשפטים. כחסיד המרכז-שמאל נבחר כחבר לפרלמנט ההונגרי בשנת 1867, והשתתף באופן פעיל בדיוני הבית, בעיקר בעניינים המשפטיים. הוא היה חבר בוועדות להתקנת תקנות בחוק התעשייה ותקנות הביניים לפרוצדורה הפלילית . משנת 1872 היה חבר פרלמנט לסירוגין במרכז-שמאל ובמפלגה הליברלית. משנת 1884 היה יו"ר ועדת החסינות בפרלמנט. לקראת סוף המאה ה-19 התנצר ונבחר לחבר בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי לכל ימי חייו.

הוא היה המייסד ויו"ר חברת "כריית הפחם של שלגוטארין" משנת 1903 עד מותו. בשנת 1902 הקים את האיגוד הלאומי של התעשיינים ההונגריים (GYOSZ). בשנת 1903 הגיע שוב לבית הנבחרים כשייצג את האינטרסים של התעשייה ההונגרית במרץ ובמומחיות יוצאי דופן. בנו פרנץ קורין הפך לתעשיין.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרנץ קורין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה