פתיחת התפריט הראשי

פרנץ רייכרטגרמנית: Franz Reichert) היה גרמני שניהל את סוכנות הידיעות הגרמנית (Deutsches Nachrichtenbüro) בארץ ישראל לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ושימש כסוכן של האס דה, שירות המודיעין של המפלגה הנאצית ושל האס אס.

תוכן עניינים

ראשית דרכו במזרח התיכוןעריכה

פרנץ רייכרט החל את דרכו במזרח התיכון כנציג של חברת בנייה קפריסאית. בשנת 1930 הוא יצר קשר עם פייבל פולקס, יהודי מארץ ישראל שעבד באותה עת כממונה על התובלה בהנהלת הרכבת המנדטורית, כדי להיעזר בו לקבלת עבודות עבור חברתו. כעבור זמן לא רב פוטר פולקס מעבודתו בהנהלת הרכבת, ורייכרט הציע לו לנהל את עסקי החברה הקפריסאית. פולקס עבד בחברה שנתיים וחצי, אך אז הסתבכה החברה בחובות ופשטה את הרגל, ורייכרט נעלם מהארץ כשהוא נותר חייב לפולקס סכום של 200 לירות ארץ ישראליות.

עיתונאי וסוכן האס דהעריכה

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים חזר רייכרט לארץ כנציג סוכנות הידיעות הגרמנית ה- Deutsches Nachrichtenbüro.

סוכנות הידיעות הגרמנית הייתה כפופה למשרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם (בגרמנית: Reichsministerium für Volksaufklärung und Propaganda), תחת הנהגתו של יוזף גבלס ושירתה את התעמולה הנאצית. המטה האזורי של הסוכנות היה בירושלים וממנו הופצה התעמולה הנאצית ברחבי הארץ. לצד תפקידו הרשמי כמנהל סוכנות הידיעות הגרמנית פעל רייכרט כסוכן של האס דה, שירות המודיעין של המפלגה הנאצית ושל האס אס, והעביר ידיעות בקשר לנעשה בקרב היישוב היהודי. הוא הציג עצמו כאנטי-נאצי, והציע להחזיר לפולקס את חובו בתשלומים.

הממונים על רייכרט באס דה ביקשו ממנו לקשור קשרים עם הנהגת היישוב, והוא, על סמך קשריו עם פולקס, שהיה אז איש עסקים פרטי, הציע להם להיפגש עמו בברלין, והציג את פולקס כבכיר בארגון "ההגנה", בעוד שפולקס היה חבר "ההגנה" מן השורה ולא בכיר בה. רייכרט ארגן את נסיעתו של פולקס לברלין, ואף מימן מכיסו חלק מהוצאות הנסיעה.

בפברואר 1937 נפגש פולקס בברלין עם אדולף אייכמן ועם הממונה עליו במחלקה היהודית של האס דה, הרברט האגן. על מהותה של פגישה זאת היו הערכות וספקולציות רבות במרוצת השנים. באותה תקופה נקשרו שמותיהם של פולקס ורייכרט לפרשת הרצח הידועה כפרשת הרצח בחולות תל נוף, שהסעירה את הציבור ביישוב בפרשה זו הואשם יזם הקרקעות ראובן שֶיינצוִיט, שפולקס שימש בעבר כמזכירו וכמנהל חשבונותיו, ברציחתו של המהנדס יעקב צוַואנגֶר. בידיעה שהופיעה בעיתון "הבוקר" ביום 29 במרץ 1937, תחת הכותרת "מיהו הפקיד פולקוס ?" בה נאמר (תוך שיבושים קלים בשמותיהם של הנוגעים בדבר}:

"בין צוינגר ושנצוייט הסתובב תמיד פקידו של שנצוייט אשר נקרא אדון פולקוס....אבל ביום בהיר אחד לפני כשנתיים וחצי קיבל פולקוס 500 לא"י פיצויים ועזב באווירון את הארץ בדרכו לצרפת, כפי שסיפר פעם שנצוייט. לאחר טיול בסוריה עבד פולקוס תחת פיקודו של הסוכן הנאצי רייכר בסוריה. עד עתה נעלמו עקבותיו של פולקוס."

פעילותו בקרב ערביי ארץ ישראלעריכה

מלבד פעילותו ביישוב היהודי פעל רייכרט בקרב הערבים בארץ. הוא התגורר בשכונת אבו תור הערבית בירושלים. ולעזרתו הגיע בשנת 1938 גרמני נוסף בשם אדם פולהארדט (Adam Vollhardt), כתב העיתון Deutcsher Dienst, על מנת לפעול יחד עם רייכרט בסוכנות הידיעות הגרמנית ולסייע בפעילותו בקרב הציבור הערבי.

רייכרט יצר קשרים בין גרמניה הנאצית לבין לבין ערביי ארץ ישראל והארצות הסמוכות. הימים היו ימי המרד הערבי הגדול והמופתי חאג' אמין אל-חוסייני שאף לקבל את תמיכת ועזרת גרמניה הנאצית. ב 21 ביולי 1937 הוא נפגש לשם כך עם הקונסול הגרמני בירושלים ולאחר מכן שלח נציג מטעמו לברלין כדי לדון עם ההנהגה הנאצית בקבלת העזרה המבוקשת. העזרה ניתנה לו על ידי רייכרט ופולהארדט. רייכרט יצר קשרים טובים לא רק עם המופתי אלא גם עם העיתונות הערבית בארץ וסיפק לעיתונים חינם אין כסף צילומים מחיי גרמניה הנאצית. הוא אף שיחד את העיתונאים הערבים, על ידי הזמנת מודעות בתשלום, להדפיס בעיתוניהם מסרים ידידותיים לגרמניה. אדם פולהארדט נהג לקיים פגישות קבועות עם מנהיגים ערבים ובהן הבטיח להם את תמיכת גרמניה. בדבריו לפניהם הדגיש כי גרמניה מעוניינת לפתור את בעיית ארץ ישראל על בסיס מילוי דרישות הערבים.

הגירוש מן הארץעריכה

פעילות זאת לא נעלמה מעיניי הבולשת הבריטית ה- CID ובתקופת המתיחות הבינלאומית שלקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה נקטה ממשלת המנדט בצעדים נגד החתרנות הגרמנית בארץ. ב- 15 ביוני 1939, חודשיים וחצי לפני פרוץ המלחמה, נצטוו פרנץ רייכרט ואדם פולהארדט לעזוב את הארץ. על גורלו של פרנץ רייכרט לא נודע מאז דבר ואילו אדם פולהארדט המשיך לפעול בימי המלחמה במסגרת סוכנות הידיעות הגרמנית ולאחר המלחמה אף המשיך את דרכו כעיתונאי בגרמניה המערבית.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה