פרס אלפונסו פורד
פרס אלפונסו פורד (באנגלית: Alphonso Ford Trophy), המוכר גם כפרס "מלך הסלים של היורוליג", הוא פרס שנתי המוענק לקלע הבולט בליגת היורוליג. הפרס, שחולק לראשונה בעונת 2004/2005, קרוי על שמו של אלפונסו פורד, שהיה אחד הקלעים הגדולים בתולדות היורוליג.
| ענף | כדורסל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 2004 |
| יבשת | אירופה |
| זוכה | אלכסנדר וזנקוב |
| הכי הרבה זכיות | איגור רקוצ'ביץ' (3) |
|
www | |
  | |
מלכות הסלים ביורוליג תועדה כבר מעונת 1991/1992, אך פרס אלפונסו פורד הוענק לקלע המוביל רק החל מעונת 2004/05. הקריטריון לקבלת הפרס הוא ממוצע הנקודות שקלע כל שחקן לאורך העונה הסדירה, לא כולל שלב הפיינל פור.
איגור רקוצ'ביץ' (שלוש פעמים), קית' לנגפורד ואלכסיי שבד (פעמיים) הם השחקנים היחידים שזכו בפרס יותר מפעם אחת.[1] ניקוס גאליס ואלפונסו פורד הובילו פעמיים את טבלת קלעי היורוליג בטרם הוענק הפרס. בעונת 2000/2001 המפוצלת הוביל פורד את טבלת קלעי היורוליג, בעוד מירוסלב בריץ' היה מלך הסלים של הסופרוליג. בסיום עונת 2006/2007 הוביל חואן קרלוס נבארו את טבלת קלעי היורוליג עם 16.8 נקודות למשחק, אך רקוצ'ביץ' הוא שזכה בפרס אלפונסו פורד, כיוון שקלע ממוצע נקודות גבוה יותר עד תחילת שלב הפיינל פור (16.2).
מובילי טבלת הקלעים (1992–2004)
עריכה| עונה | שחקן | קבוצה | נקודות |
|---|---|---|---|
| 1991/1992 |  ניקוס גאליס |
אריס סלוניקי |
32.3 |
| 1992/1993 |  זדראבקו רדולוביץ' |
ציבונה זאגרב |
23.9 |
| 1993/1994 | ניקוס גאליס |
פנאתינייקוס |
23.8 |
| 1994/1995 |  סאשה דנילוביץ' |
 וירטוס בולוניה |
22.1 |
| 1995/1996 |  ג'ו ארלאוקאס |
 ריאל מדריד |
26.4 |
| 1996/1997 | קרלטון מאיירס |
פורטיטודו בולוניה |
22.9 |
| 1997/1998 | פג'ה סטויאקוביץ' |
פאוק סלוניקי |
20.9 |
| 1998/1999 |  איברהים קוטלואי |
פנרבחצ'ה אולקר |
21.4 |
| 1999/2000 |  מיליאן גוליוביץ' |
זלטורוג לאשקו |
20.2 |
| 2000/2001[א] | אלפונסו פורד |
פריסטרי אתונה |
26.0 |
| 2000/2001[ב] | מירוסלב בריץ' |
פרטיזן בלגרד |
23.3 |
| 2001/2002 | אלפונסו פורד |
אולימפיאקוס |
24.8 |
| 2002/2003 |  מילוש וויאניץ' |
פרטיזן בלגרד |
25.8 |
| 2003/2004 | לין גריר |
 שלאנסק ורוצלב |
25.1 |
הזוכים בפרס אלפונסו פורד (2005–הווה)
עריכה
| שחקן (X) | מציין את מספר הזכיות של השחקן בפרס |
| עונה | שחקן | קבוצה | נקודות |
|---|---|---|---|
| 2004/2005 | צ'ארלס סמית' |
סקאבוליני פזארו |
20.6 |
| 2005/2006 | דרו ניקולס |
בנטון טרוויזו |
18.4 |
| 2006/2007 |  איגור רקוצ'ביץ'[א] |
טאו ויטוריה |
16.2 |
| 2007/2008 | מארק סלירס |
 קוראל רואן באסקט |
21.8 |
| 2008/2009 | איגור רקוצ'ביץ' (2) |
טאו ויטוריה |
18.0 |
| 2009/2010 |  לינאס קלייזה |
אולימפיאקוס |
17.1 |
| 2010/2011 | איגור רקוצ'ביץ' (3) |
אנאדולו אפס |
17.2 |
| 2011/2012 |  בו מקאלב |
מונטפסקי סיינה |
16.9 |
| 2012/2013 | בובי בראון |
מונטפסקי סיינה |
18.8 |
| 2013/2014 | קית' לנגפורד |
אולימפיה מילאנו |
17.6 |
| 2014/2015 | טיילור רוצ'סטי |
 ניז'ני נובגורוד |
18.9 |
| 2015/2016 | ננדו דה קולו |
צסק"א מוסקבה |
18.9 |
| 2016/2017 | קית' לנגפורד (2) |
אוניקס קאזאן |
21.8 |
| 2017/2018 | אלכסיי שבד |
חימקי מוסקבה |
21.8 |
| 2018/2019 | מייק ג'יימס |
אולימפיה מילאנו |
19.8 |
| 2019/2020[ב] | – | – | – |
| 2020/2021 | אלכסיי שבד (2) |
חימקי מוסקבה |
19.8 |
| 2021/2022 | וסיליה מיציץ'
|
אנאדולו אפס
|
18.2 |
| 2022/2023 |  אלכסנדר וזנקוב
|
אולימפיאקוס
|
17.2 |
- ^ בסיום העונה הוביל חואן קרלוס נבארו את טבלת הקלעים עם 16.8 נקודות למשחק, אך רקוצ'ביץ' הוא שזכה בפרס כיוון שקלע ממוצע נקודות גבוה יותר עד תחילת שלב הפיינל פור (16.2).
- ^ בעונת 2019/2020 לא הוענק הפרס.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פרס אלפונסו פורד
הערות שוליים
עריכה- ^ קית' לנגפורד זוכה בפרס לעונת 2016/17, באתר היורוליג