פתיחת התפריט הראשי

צסק"א מוסקבה (כדורסל)

קבוצת כדורסל רוסית

צסק"א מוסקבהרוסית: ПБК ЦСКА Москва, באנגלית: CSKA Moscow) היא קבוצת הכדורסל לגברים של מועדון צסק"א (מועדון הספורט המרכזי של הצבא) מהעיר מוסקבה, רוסיה. המועדון משחק בליגה המאוחדת של VTB וביורוליג.

צסק"א מוסקבה
ЦСКА Москва
PBC CSKA Moscow Logo 2017.png
מידע כללי
תאריך ייסוד 1924
מדינה רוסיה
אולם ביתי אוניברסלי (5,500 מקומות)
מגה-ספורט ארנה (13,126 מקומות)
כינוי "האדומים", "אנשי הצבא"
ליגה יורוליג
הליגה המאוחדת של VTB
היסטוריה צדק"א (עד 1951)
צדס"א (עד 1954)
צס"ק מ"ו (עד 1959)
בעלים רוסיהרוסיה נורילסק ניקל
מנכ"ל רוסיהרוסיהאנדריי ואטוטין
מאמן יווןיוון דימיטריוס איטודיס
צבעי תלבושת אדום כחול
תארים
אליפויות 50 (24 בתקופה הסובייטית)
גביעים 7 (3 בתקופה הסובייטית)
תארים אירופאים אליפויות אירופה: 8
תארים אחרים טרבל: 1
הליגה המזרח אירופית: 8
הליגה הצפון אירופית: 1
תלבושת
מדי בית וחוץ של צסק"א מוסקבה
Kit body pbccska1516h.png
תלבושת מדי בית
Kit shorts.png
צבעי הקבוצה
מדי בית
Kit body redshoulders.png
תלבושת מדי חוץ
Kit shorts.png
צבעי הקבוצה
מדי חוץ
CSKABasket.com
מחלקות הספורט
של צסק"א מוסקבה
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg
כדורגל גברים כדורגל נשים כדורגל חופים
Basketball pictogram.svg Basketball pictogram.svg Handball pictogram.svg
כדורסל גברים כדורסל נשים כדוריד
Football pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg
קטרגל כדורעף כדורעף נשים
Field hockey pictogram.svg Field hockey pictogram.svg Rugby union pictogram.svg
הוקי קרח בנדי רוגבי
Field hockey pictogram.svg Water polo pictogram.svg
הוקי קרח לנוער כדורמים
סמל המועדון הישן

צסק"א, אחת הקבוצות המובילות באירופה בכל הזמנים, זכתה בשמונה תוארי גביע אירופה לאלופות ויורוליג, בשנים 1961, 1963, 1969, 1971, 2006, 2008, 2016 ו-2019. בנוסף היא זכתה 24 פעמים באליפות ברית המועצות ובכל אליפויות רוסיה מאז הקמת ליגת העל הרוסית ב-1992, למעט בשנים 2001 ו-2002 (26 אליפויות רוסיה). הקבוצה גם העפילה לפיינל פור (חצי גמר וגמר) היורוליג בשנים 1996, 2001 (סופרוליג), 2003, 2004, 2005, 2007 ובשנים 20122015, 20172018 והיא נחשבת לאחת מקבוצות הכדורסל הטובות ביבשת. החל מעונת 2012 כאשר העפילה לכל הפיינל פורים מעונה זו.

תולדות המועדוןעריכה

הקבוצה הוקמה לראשונה בשנת 1924 כחטיבת הכדורסל של הצבא האדום, בשנת 1928 הפכה לצדק"א (הבית המרכזי של הצבא האדום). בשנת 1945 זכתה באליפות הראשונה שלה.

בשנת 1960 שינתה שמה לצסק"א (מועדון הספורט המרכזי של הצבא) וזכתה באליפות השנייה שלה. בעונת 1969/1970 מונה אלכסנדר גומלסקי למאמן הקבוצה ותחתיו זכתה הקבוצה ב-10 אליפויות ובארבע אליפויות אירופה עד 1979.

ב-1980 מונה יורי סליחוב למאמן כשבתקופתו הקבוצה זכתה באליפויות 1980 ו-1981. בשנת 1982 מונה סרגיי בלוב במקומו וצסק"א זכתה באליפויות 1983, ו-1984.

בשנת 1992 מונה סטניסלב ירומין למאמן צסק"א בתקופה שבה קבוצות הספורט הממלכתיות החלו לעבור הפרטה אך צסק"א המשיכה לשמור על עליונותה בכדורסל וזכתה ב-9 אליפויות רוסיה רצופות בשנים 1992 - 2000.

בזירה האירופית באותן שנים צסק"א העפילה לפיינל פור בליגה האירופית של פיב"א והפסידה בחצי הגמר לפנאתינייקוס היוונית בתוצאה 71–81, והפסידה גם במשחק על המקום השלישי מול ריאל מדריד שגברה עליה בתוצאה 76–77. בשנת 2000 צסק"א זכתה בתואר אלופת הליגה הצפון אירופית בכדורסל (NEBL), כשבאותה עונה ירומין עבר לאמן את אוניקס קאזאן.

החל מאותה עונה חלה היחלשות ביכולת הקבוצה, והיא באה לידי ביטוי באובדן שתי אליפויות רוסיה בשנים 2001 ו-2002 בהן סיימה הקבוצה את הליגה במקומות הרביעי והחמישי בלבד. על הקווים עמד המאמן ואלרי טיחוננקו.

ב-2002 נשיא הקבוצה אלכסנדר גומלסקי מינה את סרגיי קושצ'נקו למאמן ובעונת 2003 הקבוצה זכתה באליפות המדינה והעפילה לפיינל-פור היורוליג אך הודחה בחצי הגמר על ידי ברצלונה.

באמצע שנות ה-2000 החל כסף רב לזרום לספורט הרוסי, ובין המרוויחות מכך הייתה צסק"א, אשר התחזקה באופן משמעותי. מנהלה של אוראל גרייט, שזכתה בשתי האליפויות על חשבונה של צסק"א, הוחתם על ידי צסק"א בשנת 2002 במטרה להחזירה לפסגת הכדורסל האירופי. הקבוצה הגדילה משמעותית את תקציבה והחלה לרכוש שחקנים זרים חזקים, ביניהם האמריקאי, ג'יי.אר. הולדן שלאחר הגיעו קיבל אזרחות מקומית ואף שיחק בנבחרת רוסיה, תיאודורוס פאפאלוקאס הרכז היווני, וסנטר מכבי תל אביב בעבר ויקטור אלכסנדר.

בשנים 20022011 צסק"א זכתה בתשע אליפויות רצופות, ארבעה גביעי רוסיה ושתי אליפויות אירופה. המאמן שמונה להחזיר לצסק"א את ההגמוניה בכדורסל הרוסי היה דושאן איבקוביץ' עטור התארים, שמונה בקיץ 2002.

הקבוצה זכתה מחדש באליפות רוסיה, חזרה לצמרת הכדורסל האירופי והעפילה לחצי גמר היורוליג, שם הפסידה למארחת ולזוכה ברצלונה. שנה לאחר מכן הקבוצה זכתה שוב באליפות המקומית והפסידה בחצי גמר הפיינל פור האירופי למארחת והזוכה, הפעם מכבי תל אביב. בשנת 2005 סיימה צסק"א את העונה הרגילה של היורוליג עם המאזן הטוב ביותר - הפסד אחד בלבד, והעפילה לפיינל פור שנערך במוסקבה. למרבה ההפתעה, צסק"א הפסידה בחצי הגמר לטאו ויטוריה הספרדית וסיימה במקום הרביעי בטורניר. כתוצאה מכך דושאן איבקוביץ' פוטר ואטורה מסינה האיטלקי מונה להחליפו. בין השחקנים שהובאו לקבוצה: הפורוורד מתיאז' סמודיש הסלובני, הגארדים טראג'ן לנגדון ודייוויד ואנטרפול, ותומאס ואן דן שפיגל הסנטר הבלגי. בשנותיו של מסינה בקבוצה כמאמן הייתה צסק"א לאחת הקבוצות הדומננטיות ביבשת האירופית והגיעה בכל אחת מארבע שנותיו לגמר היורוליג.

כבר בעונה הראשונה הדהימה צסק"א את הכדורסל האירופי במשחק גמר היורוליג של 2006 בו גברה צסק"א על מכבי תל אביב בתוצאה 69–73, לאחר שנים בהן הייתה מכבי לקבוצה החזקה ביבשת. לצסק"א הייתה זו הזכייה החמישית בגביע אירופה. בשנת 2007 הדיחה צסק"א את מכבי בשלב רבע הגמר בדרכה לגמר הפיינל פור, שבו הפסידה לפנאתינייקוס מארחת הפיינל פור באתונה 93-91. ב-2008 זכתה בגביע אירופה השישי, כאשר גברה על מכבי תל אביב בתוצאה 77–91.

בשנת 2010 אימן את הקבוצה המאמן ממונטנגרו דושקו ווישביץ', שאימן את פרטיזן בלגרד בשנת 2009 ובנובמבר הוא פוטר לאחר סדרת כשלונות ביורוליג. בשנת 2010 הודחה צסק"א מהיורוליג בשלב הבתים ולא העפילה לשלב 16 הקבוצות הטובות ביותר, לראשונה מזה תשע שנים. למרות הכישלון בזירה האירופית, הקבוצה העפילה לגמר הפלייאוף של הליגה הרוסית בעונת 2011, גברה על יריבתה העירונית חימקי מוסקבה 1-3 בסדרת הגמר וזכתה באליפות התשיעית ברציפות.

בעונת 2012 העמידה הקבוצה סגל מרשים וחזק, ואף החזירה לשורותיה את אנדריי קירילנקו שנחשב לאחד משחקני הכדורסל הטובים בעולם. הקבוצה הראתה דומיננטיות מוחלטת בכדורסל האירופי, אך כשלה ברגע האמת בגמר היורוליג הסנסציוני בו הפסידה לאולימפאקוס פיראוס. על אף הכישלון בזירה האירופית, המשיכה הקבוצה לזכייה באליפות ובגביע הרוסי.

בקיץ 2012 שב אטורה מסינה לעמדת המאמן לקדנציה שנייה. בעונת 2013/14 הגיעה צסק"א עד לחצי גמר פיינל פור היורוליג, שם פגשה את מכבי תל אביב, לה הפסידה בתוצאה 67–68. צסק"א הובילה במשך כל המשחק, אך בשניות האחרונות של הרבע האחרון שחקן מכבי תל אביב טייריס רייס קלע 2 נקודות שהפכו את התוצאה והביאו ניצחון שהעלה את מכבי לגמר היורוליג והדיח את צסק"א מהמפעל.

בעונת 2014/15 מונה היווני דמטריוס איטודוס למאמן הקבוצה, ובאותה עונה הקבוצה העפילה לפיינל-פור היורוליג והודחה על ידי אולימפיאקוס וסיימה לבסוף במקום השלישי לאחר שגברה על פנרבחצ'ה במשחק על המקום השלישי. צסק"א המשיכה לשמור על הדומיננטיות שלה בכדורסל הרוסי וזכתה שוב באליפות אחרי שזכתה באליפות ליגת VTB.

בעונת 2015/16 זכתה בגביע יורוליג שביעי בתולדותיה, כאשר גברה בגמר על פנרבחצ'ה אולקר הטורקית לאחר הארכה 101-96[1][2]. היא זכתה גם בפעם השביעית באליפות הליגה המאוחדת של VTB[3].

בעונת 2016/2017 העפילה לפיינל פור היורוליג אך הודחה בחצי הגמר על ידי אולימפיאקוס ובאותה עונה זכתה באליפות הרוסית בפעם ה-15 ברציפות ובאליפות הליגה המאוחדת של VTB בפעם השמינית ברציפות.

בעונת 2017/2018 העפילה לפיינל פור היורוליג אך שוב הודחה בחצי הגמר, הפעם על ידי ריאל מדריד. היא חזרה לפיינל פור היורוליג גם בעונת 2018/2019 ונקמה בספרדים אחרי שהדיחה אותם בשלב חצי גמר ובגמר גברה על אפס פילזן בדרך לזכייה שמינית ביורוליג.

בעונת 2018/19 זכתה בגביע יורוליג שמיני בתולדותיה. היא זכתה גם בפעם העשירית באליפות הליגה המאוחדת של VTB.

אולם ביתיעריכה

היכל הספורט האוניברסלי של צסק"אעריכה

היכל הספורט האוניברסלי של צסק"א על שם אלכסנדר גומלסקי הוא מבנה ספורט רב-תכליתי במוסקבה שנבנה כדי לארח את משחקי הכדורסל של אולימפיאדת מוסקבה (1980) וכיום משמש כאולם הבית של מועדון הכדורסל צסק"א מוסקבה.

לאחר מותו של אלכסנדר גומלסקי באוגוסט 2005, ההיכל החל לשאת את שמו של מאמן הכדורסל המוערך של צסק"א ובאוקטובר 2006 רשמית החל לשאת את השם "קומפלקס הספורט האוניברסלי של צסק"א על שם אלכסנדר גומלסקי".

מגה-ספורט ארנהעריכה

היכל הספורט מגה ספורט (Дворец спорта "Мегаспорт") הוא היכל ספורט רב-תכליתי בשדה חודינקה שבמוסקבה והוא בעל תכולה של 13,926 מושבים. החל משנת 2015 משמש את צסק"א באירוח משחקים בינלאומיים והיא מארחת בו את כל משחקי היורוליג[4][5] בעוד היכל הספורט האוניברסלי של צסק"א ממשיך לשמש כאולמה הביתי במשחקי ליגת VTB אף שצסק"א אירחה חלק ממשחקי הליגה שלה גם בהיכל מגה-ספורט בעונת 2016.

בנייתו הושלמה בדצמבר 2006[6][7] ומשמש גם למשחקי הוקי קרח, תחרויות החלקה על הקרח וכדורעף[8][9][10].

סגל השחקנים לעונת 2019/2020עריכה

צסק"א מוסקבה
שחקנים מאמנים
עמדה # ארץ שם גובה (מטר) תאריך לידה
PF/C 3 אוקראינה  ג'ואל בולומבוי 2.04 28 בינואר 1994
PG 5 ארצות הברית  מייק ג'יימס 1.85 18 באוגוסט 1990
PG/SG 7 רוסיה  איבן יוקוב 1.93 11 בספטמבר 1995
SF/PF 11 רוסיה  סמיון אנטונוב 2.02 18 ביולי 1989
SG 13 לטביה  יאניס סטרלניקס 1.91 1 בספטמבר 1989
PF/C 17 גרמניה  יוהאנס ווגטמן 2.11 30 בספטמבר 1992
PF/C 20 רוסיה  אנדריי וורונטסביץ' 2.07 17 ביולי 1987
SF 21 ארצות הברית  ויל קלייבורן 2.01 17 במאי 1990
PG/SG 23 איטליה  דניאל האקט 1.93 19 בדצמבר 1987
SG 30 רוסיה  מיכאיל קולאגין 1.91 4 באוגוסט 1994
C 31 רוסיה  קוסטה קופוס 2.13 24 בפברואר 1989
SG/SF 32 ארצות הברית  דארון היליארד 1.98 13 באפריל 1993
SF/PF 41 רוסיה  ניקיטה קורבנוב 2.01 5 באוקטובר 1986
C 42 ארצות הברית  קייל היינס 1.98 2 בספטמבר 1986
PG/SG 84 ארצות הברית  רון בייקר 1.93 30 במרץ 1993
מאמן:

רוסיה  דימיטריס איטודיס

עוזרי מאמן:

  • דריל מידלטון
עודכן בתאריך: 2 באוקטובר 2019[11]

שחקנים בולטים בעברעריכה

בעלי תפקידיםעריכה

נשיא ומנכ"ל הקבוצה רוסיה  אנדריי ואטוטין
מנהל ספורטיבי רוסיה  אנדריי שצ'פאנקוב
בעלי הקבוצה רוסיה  נורילסקי ניקל

מאמני הקבוצהעריכה

שם שנים
ברית המועצות  ויקטור גריגורייב
1937–1948
ברית המועצות (1923-1955)  קונסטנטין טראווין
1948–1952
ברית המועצות (1955-1980)  יבגני אלכסייב
1953–1959, 1960–1966
ברית המועצות (1955-1980)  ואסילי קולפאקוב
1959–1960
ברית המועצות (1955-1980)  ארמנק אלצ'אצ'יאן
1967–1969
ברית המועצות (1955-1980)  אלכסנדר גומלסקי
1969–1980, 1985–1986
ברית המועצות  יורי סליחוב
1980–1981, 1982–1985, 1986–1989
ברית המועצות  סרגיי בלוב
1981–1982, 1989–1990
ברית המועצות  איוואן אדשקו
1990–1992
רוסיה (1991-1993)  רוסיה  סטניסלב ירומין
1992–2000
רוסיה  ואלרי טיכוננקו
2000–2002
סרביה ומונטנגרו  דושאן איבקוביץ'
2002–2005
איטליה  אטורה מסינה
2005–2009, 2012–2014
רוסיה  יבגני פשוטין
2009–2010
סרביה  דושקו וויישביץ'
2010
רוסיה  דמיטרי שאקולין
2010–2011
ליטא  יונאס קזלאוסקאס
2011–2012
יוון  דימיטריוס איטודיס
2014–ואילך

היריבות עם מכבי תל אביבעריכה

בישראל זכורים בעיקר שני משחקיה של צסק"א מוסקבה נגד מכבי תל אביב, בשנת 1977 ובשנת 2014. המשחק הראשון היה בשלב בית חצי הגמר של גביע אירופה לאלופות בעיר וירטון שבבלגיה, בין מכבי תל אביב שנחשבה באותו זמן לקבוצה קטנה וצסק"א, אחת הקבוצות המובילות באירופה שייצגה את עוצמת המעצמה הסובייטית. מאחר שבאותו זמן לא היו יחסים דיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות, צסק"א סרבה לארח את מכבי במוסקבה ולהתארח בישראל. על אי בואה לארץ נפסק לה הפסד טכני, ואת מכבי היא אירחה בעיירה הבלגית. למרבה ההפתעה מכבי תל אביב ניצחה את צסק"א 79–91 בדרך לזכייה בסוף העונה בתואר אירופי ראשון, והאוהדים הצהובים בווירטון החלו לשיר "הו הא, מה קרה, צסק"א אכלה אותה". מאז היו צסק"א מוסקבה ומכבי תל אביב יריבות מושבעות וכל המפגשים ביניהן מלווים באמוציות גבוהות מאוד והעלאת זכרונות מהמשחקים הגדולים.

במקרה השני, בשנת 2014, פגשה מכבי את צסק"א בחצי גמר פיינל פור היורוליג שהתקיים במילאנו. צסק"א, שבשורותיה שיחקו כוכבי כדורסל אירופאי כמו מילוש תאודוסיץ', סאשה קאון וסוני וימס שלימים הפך לשחקנה של מכבי תל אביב, צסק"א הייתה הפייבוריטית הברורה לניצחון במשחק, וגם הובילה בו ברוב שלביו. כשנותרו 19 שניות לסיום המשחק, צסק"א הובילה ב4 נקודות (63-67), אך שלשה מהירה של דייוויד בלו, ואיבוד כדור שלומיאלי של ויקטור חריאפה (שחקנה של צסק"א) לטובת דייוויד בלו, הובילו את מכבי לסל ניצחון של טייריס רייס שקבע את תוצאת המשחק, 67-68 לטובתה של מכבי, ואת המונח "נס מילאנו השני". בהמשך, מכבי ניצחה את ריאל מדריד במשחק הגמר והייתה לאלופת היורוליג.

מסוף שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-2000 הייתה מכבי עדיפה לרוב על-פני צסק"א, שנפגעה גם מקריסת ברית המועצות. מאז 2005 הקבוצה התחזקה מאוד, בשני גמרי היורוליג שצסק"א זכתה בהם ב-2006 וב-2008, היא גברה בגמר על מכבי תל אביב.

ב-12 בינואר 2019 ניצחה מכבי תל אביב את צסק"א מוסקבה 93-76 בניצחון חוץ ראשון מאז 2004 .

הישגים לפי עונהעריכה

להצגת טבלת ההישגים, לחצו על "הצגה" בצד שמאל
עונה מאמן אליפות ברית המועצות / אליפות רוסיה גביע ברית המועצות / גביע רוסיה ליגת VTB הישגים באירופה
1937/38 12
1938/39 ויקטור גריגורייב 9
1939/40 ו. גריגורייב 13
1944/45 ו. גריגורייב אלופה
1945/46 ו. גריגורייב סגנית אלופה
1946/47 ו. גריגורייב מקום 3
1947/48 ו. גריגורייב 7
1948/49 ו. גריגורייב מקום 3
1949/50 ו. גריגורייב מקום 3
1950/51 ו. גריגורייב סגנית אלופה
1950/51 ו. גריגורייב סגנית אלופה
1951/52
1952/53 סגנית אלופה
1953/54 יבגני אלכסייב סגנית אלופה
1954/55 יבגני אלכסייב סגנית אלופה
1956/57 יבגני אלכסייב סגנית אלופה
1957/58 יבגני אלכסייב סגנית אלופה
1958/59
1959/60 י. אלכסייב אלופה
1960/61 י. אלכסייב אלופה מחזיקת גביע אירופה לאלופות
1961/62 י. אלכסייב אלופה פיינל פור גביע אירופה לאלופות
1962/63 י. אלכסייב פיינל פור גביע אירופה לאלופות
1963/64 י. אלכסייב רבע גמר גביע אירופה לאלופות
1964/65 י. אלכסייב גמר גביע אירופה לאלופות
1965/66 י. אלכסייב אלופה מקום שלישי בגביע אירופה לאלופות
1966/67
1967/68 ארמנאק אלאצ'ניאן מקום שלישי
1968/69 ארמנאק אלאצ'ניאן אלופה מחזיקת גביע אירופה לאלופות
1969/70 אלכסנדר גומלסקי אלופה גמר גביע אירופה לאלופות
1970/71 א. גומלסקי אלופה מחזיקת גביע אירופה לאלופות
1971/72 א. גומלסקי אלופה מחזיקת הגביע הסובייטי בכדורסל
1972/73 א. גומלסקי אלופה מחזיקת הגביע הסובייטי בכדורסל גמר גביע אירופה לאלופות
1973/74 א. גומלסקי אלופה
1974/75 א. גומלסקי סגנית אלופה
1975/76 א. גומלסקי אלופה
1976/77 א. גומלסקי אלופה
1977/78 א. גומלסקי אלופה
1978/79 א. גומלסקי אלופה
1979/80 א. גומלסקי אלופה
1980/81 יורי סליחוב אלופה
1981/82 סרגיי בלוב אלופה
1982/83 י. סליחוב אלופה מחזיקת הגביע
1983/84 י. סליחוב אלופה
1984/85 י. סליחוב סגנית אלופה
1985/86 אלכסנדר גומלסקי סגנית אלופה חצי גמר גביע ספורטה
1986/87 יורי סליחוב סגנית אלופה חצי גמר גביע ספורטה
1987/88 י. סליחוב אלופה
1988/89 י. סליחוב
סרגיי בלוב
מקום שלישי
1989/90 ס. בלוב אלופה
1990/91 איוואן ידשקו מקום 4
1991/92 איוואן ידשקו
סטניסלב ירומין
אלופה
1991/92 ס. ירומין אלופה
1992/93 ס. ירומין אלופה
1993/94 ס. ירומין אלופה
1994/95 ס. ירומין אלופה
1995/96 ס. ירומין אלופה מקום שלישי
1996/97 ס. ירומין אלופה
1997/98 ס. ירומין אלופה רבע גמר יורוליג
1998/99 ס. ירומין אלופה שמינית גמר יורוליג
1999/2000 ס. ירומין אלופה שמינית גמר יורוליג
2000/01 ולרי טיכוננקו מקום 4
2001/02 ולרי טיכוננקו מקום 5
2002/03 דושאן איבקוביץ' אלופה גמר גביע פיינל פור היורוליג
2003/04 דושאן איבקוביץ' אלופה גמר גביע מקום שלישי
2004/05 דושאן איבקוביץ' אלופה מחזיקת הגביע פיינל פור
2005/06 אטורה מסינה אלופה מחזיקת הגביע אלופת היורוליג
2006/07 אטורה מסינה אלופה מחזיקת הגביע גמר היורוליג
2007/08 אטורה מסינה אלופה גמר הגביע אלופת היורוליג
2008/09 אטורה מסינה אלופה מקום שלישי אלופת ליגת VTB גמר היורוליג
2009/10 יבגני פשוטין אלופה מחזיקת הגביע אלופת ליגת VTB מקום שלישי
2010/11 דושקו וויישביץ'
דמיטרי שאקולין
יונאס קזלאוסקאס
אלופה גמר ליגת VTB שלב ראשון
2011/12 יונאס קזלאוסקאס אלופה אלופת ליגת VTB גמר היורוליג
2012/13 א. מסינה אלופה אלופת ליגת VTB מקום שלישי
2013/14 א. מסינה אלופה רבע גמר הגביע אלופת ליגת VTB פיינל פור היורוליג
2014/15 דימיטריוס איטודיס אלופה אלופת ליגת VTB מקום שלישי
2015/16 אלופה אלופת ליגת VTB אלופת היורוליג
2016/17 אלופה אלופת ליגת VTB מקום שלישי
2017/18 אלופה אלופת ליגת VTB פיינל פור היורוליג
2018/19 אלופה אלופת ליגת VTB אלופת היורוליג

תאריםעריכה

האיחוד האירופי אירופה
רוסיה  רוסיה
ברית המועצות ברית המועצות

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה