צסק"א מוסקבה (כדורסל)
צסק"א מוסקבה (ברוסית: ПБК ЦСКА Москва, באנגלית: CSKA Moscow) היא קבוצת הכדורסל לגברים של מועדון צסק"א (מועדון הספורט המרכזי של הצבא) מהעיר מוסקבה, רוסיה. המועדון משחק בליגה המאוחדת של VTB.
מידע כללי | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריך ייסוד | 1923 | ||||||||
מדינה | רוסיה | ||||||||
אולם ביתי | מגה-ספורט ארנה (13,126 מושבים) | ||||||||
מיקום | מוסקבה | ||||||||
כינוי | "האדומים", "אנשי הצבא" | ||||||||
ליגה | הליגה המאוחדת של VTB | ||||||||
היסטוריה |
צדק"א (עד 1951) צדס"א (עד 1954) צס"ק מ"ו (עד 1959) | ||||||||
בעלים | נורילסק ניקל | ||||||||
מנכ"ל | אנדריי ואטוטין | ||||||||
מאמן | אנדראס פסתיוליס | ||||||||
צבעי תלבושת | אדום כחול | ||||||||
תארים | |||||||||
| |||||||||
תלבושת | |||||||||
מדי בית וחוץ של צסק"א מוסקבה | |||||||||
| |||||||||
CSKABasket.com | |||||||||
צסק"א, אחת הקבוצות המובילות באירופה בכל הזמנים, זכתה בשמונה תוארי גביע אירופה לאלופות ויורוליג, בשנים 1961, 1963, 1969, 1971, 2006, 2008, 2016 ו-2019. בנוסף היא זכתה 24 פעמים באליפות ברית המועצות ובכל אליפויות רוסיה מאז הקמת ליגת העל הרוסית ב-1992, למעט בשנים 2001, 2002, 2022 ו-2023 (28 אליפויות רוסיה). הקבוצה גם העפילה לפיינל פור (חצי גמר וגמר) היורוליג בשנים 1996, 2001 (סופרוליג), 2003–2010 ובשנים 2012–2021 והיא נחשבת לאחת מקבוצות הכדורסל הטובות ביבשת, כאשר החל מעונת 2012 העפילה לכל שלבי הפיינל פור ובעונת 2020/2021 הפכה לקבוצה האירופית הראשונה שהעפילה 20 פעמים לפיינל פור היורוליג.
ביולי 2020 צסק"א הוכתרה למועדון הכדורסל הטוב באירופה, לפי פורטל Eurodevotion.
תולדות המועדון
עריכההקבוצה הוקמה לראשונה בשנת 1923 כחטיבת הכדורסל של הצבא האדום, בשנת 1928 הפכה לצדק"א (הבית המרכזי של הצבא האדום). בשנת 1945 זכתה באליפות הראשונה שלה.
בשנת 1960 שינתה שמה לצסק"א (מועדון הספורט המרכזי של הצבא) וזכתה באליפות השנייה שלה. בעונת 1969/1970 מונה אלכסנדר גומלסקי למאמן הקבוצה ותחתיו זכתה הקבוצה ב-10 אליפויות ובארבע אליפויות אירופה עד 1979. ב-1980 מונה יורי סליחוב למאמן כשבתקופתו הקבוצה זכתה באליפויות 1980 ו-1981. בשנת 1982 מונה סרגיי בלוב במקומו וצסק"א זכתה באליפויות 1983, ו-1984. בשנת 1992 מונה סטניסלב ירומין למאמן צסק"א בתקופה שבה קבוצות הספורט הממלכתיות החלו לעבור הפרטה אך צסק"א המשיכה לשמור על עליונותה בכדורסל וזכתה ב-9 אליפויות רוסיה רצופות בשנים 1992 - 2000.
בזירה האירופית באותן שנים צסק"א העפילה לפיינל פור בליגה האירופית של פיב"א והפסידה בחצי הגמר לפנאתינייקוס היוונית בתוצאה 71–81, והפסידה גם במשחק על המקום השלישי מול ריאל מדריד שגברה עליה בתוצאה 76–77. בשנת 2000 צסק"א זכתה בתואר אלופת הליגה הצפון אירופית בכדורסל (NEBL), כשבאותה עונה ירומין עבר לאמן את אוניקס קאזאן.
החל מאותה עונה חלה היחלשות ביכולת הקבוצה, והיא באה לידי ביטוי באובדן שתי אליפויות רוסיה בשנים 2001 ו-2002 בהן סיימה הקבוצה את הליגה במקומות הרביעי והחמישי בלבד. על הקווים עמד המאמן ואלרי טיחוננקו. ב-2002 נשיא הקבוצה אלכסנדר גומלסקי מינה את סרגיי קושצ'נקו למאמן ובעונת 2003 הקבוצה זכתה באליפות המדינה והעפילה לפיינל-פור היורוליג אך הודחה בחצי הגמר על ידי ברצלונה.
באמצע שנות ה-2000 החל כסף רב לזרום לספורט הרוסי, ובין המרוויחות מכך הייתה צסק"א, אשר התחזקה באופן משמעותי. מנהלה של אוראל גרייט, שזכתה בשתי האליפויות על חשבונה של צסק"א, הוחתם על ידי צסק"א בשנת 2002 במטרה להחזירה לפסגת הכדורסל האירופי. הקבוצה הגדילה משמעותית את תקציבה והחלה לרכוש שחקנים זרים חזקים, ביניהם האמריקאי, ג'יי.אר. הולדן שלאחר הגיעו קיבל אזרחות מקומית ואף שיחק בנבחרת רוסיה, תיאודורוס פאפאלוקאס הרכז היווני, וסנטר מכבי תל אביב בעבר ויקטור אלכסנדר.
בשנים 2002–2011 צסק"א זכתה בתשע אליפויות רצופות, ארבעה גביעי רוסיה ושתי אליפויות אירופה. המאמן שמונה להחזיר לצסק"א את ההגמוניה בכדורסל הרוסי היה דושאן איבקוביץ' עטור התארים, שמונה בקיץ 2002. הקבוצה זכתה מחדש באליפות רוסיה, חזרה לצמרת הכדורסל האירופי והעפילה לחצי גמר היורוליג, שם הפסידה למארחת ולזוכה ברצלונה. שנה לאחר מכן הקבוצה זכתה שוב באליפות המקומית והפסידה בחצי גמר הפיינל פור האירופי למארחת והזוכה, הפעם מכבי תל אביב. בשנת 2005 סיימה צסק"א את העונה הרגילה של היורוליג עם המאזן הטוב ביותר - הפסד אחד בלבד, והעפילה לפיינל פור שנערך במוסקבה. למרבה ההפתעה, צסק"א הפסידה בחצי הגמר לטאו ויטוריה הספרדית וסיימה במקום הרביעי בטורניר. כתוצאה מכך דושאן איבקוביץ' פוטר ואטורה מסינה האיטלקי מונה להחליפו. בין השחקנים שהובאו לקבוצה: הפורוורד מתיאז' סמודיש הסלובני, הגארדים טראג'ן לנגדון ודייוויד ואנטרפול, ותומאס ואן דן שפיגל הסנטר הבלגי. בשנותיו של מסינה בקבוצה כמאמן הייתה צסק"א לאחת הקבוצות הדומיננטיות ביבשת האירופית והגיעה בכל אחת מארבע שנותיו לגמר היורוליג.
כבר בעונה הראשונה הדהימה צסק"א את הכדורסל האירופי במשחק גמר היורוליג של 2006 בו גברה צסק"א על מכבי תל אביב בתוצאה 69–73, לאחר שנים בהן הייתה מכבי לקבוצה החזקה ביבשת. לצסק"א הייתה זו הזכייה החמישית בגביע אירופה. בשנת 2007 הדיחה צסק"א את מכבי בשלב רבע הגמר בדרכה לגמר הפיינל פור, שבו הפסידה לפנאתינייקוס מארחת הפיינל פור באתונה 93-91. ב-2008 זכתה בגביע אירופה השישי, כאשר גברה על מכבי תל אביב בתוצאה 77–91.
בשנת 2010 אימן את הקבוצה המאמן ממונטנגרו דושקו ווישביץ', שאימן את פרטיזן בלגרד בשנת 2009 ובנובמבר הוא פוטר לאחר סדרת כישלונות ביורוליג. בשנת 2010 הודחה צסק"א מהיורוליג בשלב הבתים ולא העפילה לשלב 16 הקבוצות הטובות ביותר, לראשונה מזה תשע שנים. למרות הכישלון בזירה האירופית, הקבוצה העפילה לגמר הפלייאוף של הליגה הרוסית בעונת 2011, גברה על יריבתה העירונית חימקי מוסקבה 1-3 בסדרת הגמר וזכתה באליפות התשיעית ברציפות.
בעונת 2012 העמידה הקבוצה סגל מרשים וחזק, ואף החזירה לשורותיה את אנדריי קירילנקו שנחשב לאחד משחקני הכדורסל הטובים בעולם. הקבוצה הראתה דומיננטיות מוחלטת בכדורסל האירופי, אך כשלה ברגע האמת בגמר היורוליג הסנסציוני בו הפסידה לאולימפאקוס פיראוס. על אף הכישלון בזירה האירופית, המשיכה הקבוצה לזכייה באליפות ובגביע הרוסי. בקיץ 2012 שב אטורה מסינה לעמדת המאמן לקדנציה שנייה. בעונת 2013/14 הגיעה צסק"א עד לחצי גמר פיינל פור היורוליג, שם פגשה את מכבי תל אביב, לה הפסידה בתוצאה 67–68. צסק"א הובילה במשך כל המשחק, אך בשניות האחרונות של הרבע האחרון שחקן מכבי תל אביב טייריס רייס קלע 2 נקודות שהפכו את התוצאה והביאו ניצחון שהעלה את מכבי לגמר היורוליג והדיח את צסק"א מהמפעל.
בעונת 2014/15 מונה היווני דמטריוס איטודוס למאמן הקבוצה, ובאותה עונה הקבוצה העפילה לפיינל-פור היורוליג והודחה על ידי אולימפיאקוס וסיימה לבסוף במקום השלישי לאחר שגברה על פנרבחצ'ה במשחק על המקום השלישי. צסק"א המשיכה לשמור על הדומיננטיות שלה בכדורסל הרוסי וזכתה שוב באליפות אחרי שזכתה באליפות ליגת VTB. בעונת 2015/16 זכתה בגביע יורוליג שביעי בתולדותיה, כאשר גברה בגמר על פנרבחצ'ה אולקר הטורקית לאחר הארכה 101-96[1][2]. היא זכתה גם בפעם השביעית באליפות הליגה המאוחדת של VTB[3].
בעונת 2016/2017 העפילה לפיינל פור היורוליג אך הודחה בחצי הגמר על ידי אולימפיאקוס ובאותה עונה זכתה באליפות הרוסית בפעם ה-15 ברציפות ובאליפות הליגה המאוחדת של VTB בפעם השמינית ברציפות. בעונת 2017/2018 העפילה לפיינל פור היורוליג אך שוב הודחה בחצי הגמר, הפעם על ידי ריאל מדריד. היא חזרה לפיינל פור היורוליג גם בעונת 2018/2019 ונקמה בספרדים אחרי שהדיחה אותם בשלב חצי גמר ובגמר גברה על אפס פילזן בדרך לזכייה שמינית ביורוליג.
בעונת 2018/19 זכתה בגביע יורוליג שמיני בתולדותיה. היא זכתה גם בפעם העשירית באליפות הליגה המאוחדת של VTB. בעונת 2019/2020 הן היורוליג והן אליפות הליגה המאוחדת של VTB הושעו ולבסוף לא הושלמו ולא הוכתרה כל אלופה, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. בינואר 2021 נודע על כוונת משרד ההגנה של רוסיה להרוס את היכל הספורט האוניברסלי של צסק"א ולבנות על חורבותיו קומפלקס ספורט חדש, אלא שהדבר יותיר את המועדון ללא היכל ביתי עד להשלמת השיפוצים, לאחר שהסתבר כי האולם החלופי מגה-ספורט ארנה אינו זמין לארח את הקבוצה במהלך שנת 2021[4][5]. בעונת 2020/2021 בליגה המאוחדת של VTB, צסק"א הגיעה למאזן של 5 הפסדים, לראשונה מאז עונת 2010/2011 בנוסף העפילה בפעם ה-20 בתולדותיה לפיינל פור היורוליג אך הפסידה בחצי הגמר לאנאדולו אפס. עם זאת, שמרה על הבכורה בליגה הרוסית וזכתה בפעם ה-11 בליגה המאוחדת של VTB[6].
בעונת 2021/2022 הקבוצה הגיעה למאזן של 5 הפסדים רצופים בכל המסגרות, במה שהיה למאזן השלילי ביותר מאז עונת 2000/2001[7]. בהמשך העונה הוחלט להוריד אותה מהיורוליג בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה שגרמה גם לעזיבת השחקנים הזרים את רוסיה. היא גם נכשלה לשמור על היתרון בסדרת גמר ליגת VTB מול זניט ולראשונה מזה 19 שנה לא זכתה בתואר האליפות.
צסק״א התאוששה בעונת 2022/2023 כאשר הגיעה למאזן של 23 ניצחונות רצופים בעונה הסדירה והתמקמה בראשות טבלת ליגת VTB, אך הודחה כבר בחצי גמר פלייאוף הליגה ושוב לא הצליחה לזכות באליפות. בעונת 2023/2024, אומנם סיימה במקום המבטיח לה העפלה לפלייאוף, אך גם צברה בעונה הסדירה מאזן עגום של ארבעה הפסדים רצופים, לראשונה מאז 2008. בכל זאת הצליחה לחזור ולזכות באליפות הליגה אחרי בצורת של שנתיים.
אולם ביתי
עריכההיכל הספורט האוניברסלי של צסק"א
עריכההיכל הספורט האוניברסלי של צסק"א על שם אלכסנדר גומלסקי הויהא מבנה ספורט רב-תכליתי במוסקבה שנבנה כדי לארח את משחקי הכדורסל של אולימפיאדת מוסקבה (1980) ושימש כאולם הבית של מועדון הכדורסל צסק"א מוסקבה משנת 1979 עד 2021, עת הוחלט להרסו[8]. לאחר מותו של אלכסנדר גומלסקי באוגוסט 2005, ההיכל החל לשאת את שמו של מאמן הכדורסל המוערך של צסק"א ובאוקטובר 2006 רשמית החל לשאת את השם "קומפלקס הספורט האוניברסלי של צסק"א על שם אלכסנדר גומלסקי".
מגה-ספורט ארנה
עריכההיכל הספורט מגה ספורט (Дворец спорта "Мегаспорт") הוא היכל ספורט רב-תכליתי בשדה חודינקה שבמוסקבה והוא בעל תכולה של 13,926 מושבים. החל משנת 2015 משמש את צסק"א באירוח משחקים בינלאומיים והיא מארחת בו את כל משחקי היורוליג[9][10] בעוד היכל הספורט האוניברסלי של צסק"א ממשיך לשמש כאולמה הביתי במשחקי ליגת VTB אף שצסק"א אירחה חלק ממשחקי הליגה שלה גם בהיכל מגה-ספורט בעונת 2016.
בנייתו הושלמה בדצמבר 2006[11][12] ומשמש גם למשחקי הוקי קרח, תחרויות החלקה על הקרח וכדורעף[13][14][15].
צסק"א מוסקבה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שחקנים | מאמנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מאמן:
עוזרי מאמן: דריל מידלטון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עודכן בתאריך: 22 בספטמבר 2021[16] |
שחקנים בולטים בעבר
עריכהבעלי תפקידים
עריכהנשיא ומנכ"ל הקבוצה | אנדריי ואטוטין |
מנהל ספורטיבי | אנדריי שצ'פאנקוב |
בעלי הקבוצה | נורילסקי ניקל |
מאמני הקבוצה
עריכהשם | שנים | הערות |
---|---|---|
ויקטור גריגורייב | ||
קונסטנטין טראווין | ||
יבגני אלכסייב | ||
ואסילי קולפאקוב | ||
ארמנק אלצ'אצ'יאן | ||
אלכסנדר גומלסקי | ||
יורי סליחוב | ||
סרגיי בלוב | ||
איוואן אדשקו | ||
סטניסלב ירומין | ||
ואלרי טיכוננקו | ||
דושאן איבקוביץ' | בתקופתו צסק"א הפסידה את האליפות פעמיים | |
אטורה מסינה | ||
יבגני פשוטין | ||
דושקו וויישביץ' | ||
דמיטרי שאקולין | ||
יונאס קזלאוסקאס | ||
דימיטריוס איטודיס | ||
אמיל ראיקוביץ' | סיים קדנציה ללא תארים לצסק"א | |
אנדראס פסתיוליס |
יריבות
עריכההיריבות עם חימקי ודינמו מוסקבה
עריכהראו גם – הדרבי של מוסקבה (כדורסל) |
היריבות עם מכבי תל אביב
עריכהבישראל זכורים בעיקר שני משחקיה של צסק"א מוסקבה נגד מכבי תל אביב, בשנת 1977 ובשנת 2014. המשחק הראשון היה בשלב בית חצי הגמר של גביע אירופה לאלופות בעיר וירטון שבבלגיה, בין מכבי תל אביב שנחשבה באותו זמן לקבוצה קטנה וצסק"א, אחת הקבוצות המובילות באירופה שייצגה את עוצמת המעצמה הסובייטית. מאחר שבאותו זמן לא היו יחסים דיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות, צסק"א סרבה לארח את מכבי במוסקבה ולהתארח בישראל. על אי בואה לארץ נפסק לה הפסד טכני, ואת מכבי היא אירחה בעיירה הבלגית. למרבה ההפתעה מכבי תל אביב ניצחה את צסק"א 79–91 בדרך לזכייה בסוף העונה בתואר אירופי ראשון, והאוהדים הצהובים בווירטון החלו לשיר "הו הא, מה קרה, צסק"א אכלה אותה". מאז היו צסק"א מוסקבה ומכבי תל אביב יריבות מושבעות וכל המפגשים ביניהן מלווים באמוציות גבוהות מאוד והעלאת זכרונות מהמשחקים הגדולים.
במקרה השני, בשנת 2014, פגשה מכבי את צסק"א בחצי גמר פיינל פור היורוליג שהתקיים במילאנו. צסק"א, שבשורותיה שיחקו כוכבי כדורסל אירופאי כמו מילוש תאודוסיץ', סאשה קאון וסוני וימס (שלימים הפך לשחקנה של מכבי תל אביב) הייתה הפייבוריטית הברורה לניצחון במשחק וגם הובילה בו ברוב שלביו. כשנותרו 19 שניות לסיום המשחק, צסק"א הובילה ב-4 נקודות (63-67), אך שלשה מהירה של דייוויד בלו, ואיבוד כדור שלומיאלי של ויקטור חריאפה (שחקנה של צסק"א) לטובת דייוויד בלו, הובילו את מכבי לסל ניצחון של טייריס רייס שקבע את תוצאת המשחק, 67-68 לטובתה של מכבי, ואת המונח "נס מילאנו השני". בהמשך, מכבי ניצחה את ריאל מדריד במשחק הגמר והייתה לאלופת היורוליג.
מסוף שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-2000 הייתה מכבי עדיפה לרוב על-פני צסק"א, שנפגעה גם מקריסת ברית המועצות. מאז 2005 הקבוצה התחזקה מאוד, בשני גמרי היורוליג שצסק"א זכתה בהם ב-2006 וב-2008, היא גברה בגמר על מכבי תל אביב. ב-12 בינואר 2019 ניצחה מכבי תל אביב את צסק"א מוסקבה 93-76 בניצחון חוץ ראשון מאז 2004. ב-12 בדצמבר 2019 ניצחה מכבי תל אביב את צסק"א מוסקבה בהיכל מנורה מבטחים 80:90 לראשונה מאז 2009.
הישגים לפי עונה
עריכהלהצגת טבלת ההישגים, לחצו על "הצגה" בצד שמאל | |||||
---|---|---|---|---|---|
עונה | מאמן | ליגה | גביע/ | הישגים באירופה | |
1937/38 | ויקטור גריגורייב | מקום 12 | — | — | |
1938/39 | מקום 9 | — | — | ||
1939/40 | מקום 13 | — | — | ||
1944/45 | אלופה | — | — | ||
1945/46 | סגנית אלופה | — | — | ||
1946/47 | מקום שלישי | — | — | ||
1947/48 | מקום 7 | — | — | ||
1948/49 | קונסטנטין טראווין | מקום שלישי | — | — | |
1949/50 | מקום שלישי | — | — | ||
1950/51 | סגנית אלופה | — | — | ||
1951/52 | — | — | — | ||
1952/53 | ק.טראווין י.אלכסייב | סגנית אלופה | — | — | |
1953/54 | יבגני אלכסייב | סגנית אלופה | — | — | |
1954/55 | סגנית אלופה | — | — | ||
1955/56 | — | — | — | ||
1956/57 | סגנית אלופה | — | — | ||
1957/58 | סגנית אלופה | — | — | ||
1958/59 | — | — | — | ||
1959/60 | ואסילי קולפאקוב | אלופה | — | — | |
1960/61 | יבגני אלכסייב | אלופה | — | אלופת אירופה | |
1961/62 | אלופה | — | חצי גמר | ||
1962/63 | — | — | אלופת אירופה | ||
1963/64 | אלופה | — | — | ||
1964/65 | אלופה | — | סגנית אלופת אירופה | ||
1965/66 | אלופה | — | מקום שלישי | ||
1966/67 | י.אלכסייב א.אלצ'אצ'יאן | — | — | — | |
1967/68 | ארמנאק אלצ'אצ'יאן | מקום שלישי | — | — | |
1968/69 | אלופה | — | אלופת אירופה | ||
1969/70 | אלכסנדר גומלסקי | אלופה | — | סגנית אלופת אירופה | |
1970/71 | אלופה | — | אלופת אירופה | ||
1971/72 | אלופה | מחזיקת הגביע | — | ||
1972/73 | אלופה | מחזיקת הגביע | |||
1973/74 | אלופה | — | — | ||
1974/75 | סגנית אלופה | — | — | ||
1975/76 | אלופה | — | — | ||
1976/77 | אלופה | — | מקום שלישי | ||
1977/78 | אלופה | — | — | ||
1978/79 | אלופה | — | — | ||
1979/80 | אלופה | — | — | ||
1980/81 | יורי סליחוב | אלופה | — | מקום 6 | |
1981/82 | סרגיי בלוב | אלופה | — | שלב בתים | |
1982/83 | יורי סליחוב | אלופה | מחזיקת הגביע | מקום 4 | |
1983/84 | אלופה | — | — | ||
1984/85 | סגנית אלופה | — | מקום 4 | ||
1985/86 | אלכסנדר גומלסקי | סגנית אלופה | — | גביע ספורטה: חצי גמר | |
1986/87 | יורי סליחוב | סגנית אלופה | — | גביע ספורטה: חצי גמר | |
1987/88 | אלופה | — | — | ||
1988/89 | י. סליחוב סרגיי בלוב |
מקום שלישי | — | מקום 7 | |
1989/90 | סרגיי בלוב | אלופה | — | גביע קוראץ': חצי גמר | |
1990/91 | איוואן ידשקו | מקום 4 | — | טופ 16 | |
1991/92 | איוואן ידשקו סטניסלב ירומין |
אלופה | — | — | |
1992/93 | סטניסלב ירומין | אלופה | — | הגביע האירופי: רבע גמר | |
1993/94 | אלופה | — | סיבוב ראשון | ||
1994/95 | אלופה | — | רבע גמר | ||
1995/96 | אלופה | — | מקום שלישי | ||
1996/97 | אלופה | — | סיבוב שני | ||
1997/98 | אלופה | — | רבע גמר | ||
1998/99 | אלופה | — | שמינית גמר | ||
1999/00 | אלופה | — | שמינית גמר | ||
2000/01 | ולרי טיכוננקו | מקום 4 | — | פיינל פור | |
2001/02 | מקום 5 | — | טופ 16 | ||
2002/03 | דושאן איבקוביץ' | אלופה | הפסד בגמר | פיינל פור | |
2003/04 | אלופה | הפסד בגמר | מקום שלישי | ||
2004/05 | אלופה | מחזיקת הגביע | פיינל פור | ||
2005/06 | אטורה מסינה | אלופה | מחזיקת הגביע | אלופת אירופה | |
2006/07 | אלופה | מחזיקת הגביע | סגנית אלופת אירופה | ||
2007/08 | אלופה | הפסד בגמר | אלופת אירופה | ||
2008/09 | אלופה | מקום שלישי | סגנית אלופת אירופה | ||
2009/10 | יבגני פשוטין | אלופה | מחזיקת הגביע | מקום שלישי | |
2010/11 | דושקו וויישביץ' דמיטרי שאקולין יונאס קזלאוסקאס |
אלופה | — | יורוליג: שלב בתים
VTB: סגנית אלופה | |
2011/12 | יונאס קזלאוסקאס | אלופה | — | סגנית אלופת אירופה | |
2012/13 | אטורה מסינה | אלופה | — | מקום שלישי | |
2013/14 | אלופה | רבע גמר | פיינל פור | ||
2014/15 | דימיטריוס איטודיס | אלופה | — | מקום שלישי | |
2015/16 | אלופה | — | אלופת אירופה | ||
2016/17 | אלופה | — | מקום שלישי | ||
2017/18 | אלופה | — | פיינל פור | ||
2018/19 | אלופה | — | אלופת אירופה | ||
2019/20 | העונה בוטלה | — | העונה בוטלה | ||
2020/21 | אלופה | — | פיינל פור | ||
2021/22 | סגנית אלופה | מחזיקת הסופרקאפ | הודחה | ||
2022/23 | אמיל ראיקוביץ' | מקום שלישי | סגנית הסופרקאפ | — | |
2023/24 | אלופה | מקום 6 בסופרקאפ | — |
תארים
עריכה- אליפות אירופה (8): 1961, 1963, 1969, 1971, 2006, 2008, 2016, 2019
- ליגת צפון אירופה בכדורסל (1): 2000
- אליפות רוסיה (27): 1992, 1993, 1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2003, 2004,2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018, 2019, 2021, 2024
- סגנות: 2022
- הליגה המאוחדת (11): 2008, 2010, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018, 2019, 2021, 2024
- הגביע הרוסי (4): 2005, 2006, 2007, 2010
- סופר קאפ VTB (2) 2021, 2024
- גביע גומלסקי (9): 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2018, 2019
- גביע נייבה (1): 2020
- גביע קונדראשין ובלוב (4): 2003, 2004, 2008, 2010
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של צסק"א מוסקבה (ברוסית ובאנגלית)
- צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית פייסבוק
- צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית אינסטגרם
- צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית VK
- צסק"א מוסקבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אביעד קורמן, הו-הא, מה קרה?, "צהבת", 17 בפברואר 2005 - כתבה על משחקה של מכבי תל אביב נגד צסק"א בשנת 1977
הערות שוליים
עריכה- ^ אחד הגדולים: צסק"א מוסקבה אלופת אירופה, באתר ynet, 15 במאי 2016
- ^ איטודיס: "ניצחנו עם הלב", דה קולו: "מדהים", באתר ynet, 16 במאי 2016
- ^ בורוסיס הדהים את ברצלונה, צסק"א זכתה בליגה המזרח אירופית, באתר וואלה, 9 ביוני 2016
- ^ צסק"א מאיימת לעזוב את העיר מוסקבה, באתר ynet, 19 בינואר 2021
- ^ Армейцы становятся бомжами: ЦСКА лишается домашней арены
- ^ ЦСКА в одиннадцатый раз выиграл Единую Лигу ВТБ
- ^ ПБК ЦСКА повторил клубный антирекорд 20-летней давности
- ^ Еще пара матчей – и дом ЦСКА имени Гомельского снесут. Там играл «Жальгирис» с Сабонисом, а в нулевые приезжал клуб НБА
- ^ 2006/2007 European Cups - RESULTS INDESIT EUROPEAN CHAMPIONS LEAGUE MEN - 2006/2007 - Final Four in MOSCOW (RUS) on 31/03 & 01/04/2007 Final Match 1/2 - Match F-004
- ^ Euroleague.net, GAME REPORT CSKA Moscow 70 -62 Tau Ceramica, January 23, 2008
- ^ Sport-Express, "article", Sport-Express, December 15, 2006.
- ^ Sport-Express, "article", Sport-Express, 1 בדצמבר 2006.
- ^ Cup of Russia figure skating Grand Prix
- ^ Визитка
- ^ Moscow to host of Figure Skating World Championships, March 24, 2011
- ^ סגל הקבוצה באתר היורוליג