פשיטה לכפר יאבס
הפשיטה לכפר יאבס, אשר כונתה גם מבצע "אסותא 12"[1][2], הייתה פעולה שביצעה סיירת גולני יחד עם כוחות נוספים במסגרת פעילות מתמשכת לפגיעה בארגוני המחבלים שפעלו משטח ירדן כנגד ישראל. הכפר יאבס שוכן על צלע ואדי יאבס וחלק מהחוקרים מזהים את מיקומה של יבש גלעד המקראית בקרבת ואדי יאבס. המבצע נערך בליל יום ראשון, 8 במאי והסתיים בבוקר 9 במאי 1969.
| מלחמה: מלחמת ההתשה | ||||||
| תאריכי הסכסוך | 8 במאי 1969 – 9 במאי 1969 (יומיים) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קואורדינטות | 32°40′44″N 35°37′40″E / 32.678824°N 35.627878°E | |||||
| תוצאה | 12 בתים נהרסו, 3 חיילים ירדנים נהרגו | |||||
| ||||||
  | ||||||
רקע עריכה
כפר יאבס, כשני קילומטרים מזרחית לנהר הירדן, מול טירת צבי שבעמק בית שאן, היה אחד הכפרים הגדולים במערב הגלעד. היו בו אלפי תושבים והוא שימש בסיס להתקפות בלתי פוסקות מצד המחבלים הפלסטינים שהפעילו מרגמות וכלי נשק אחרים לעבר ישראל. פעולות תגובה של צה"ל ואש ארטילרית גרמו לרוב התושבים לנטוש אותו והכפר הפך לתחנת מעבר למחבלים לפני צאתם להתקפות בשטח ישראל[3].
כוחות ומשימות עריכה
כוח המשימה חולק לשישה כוחות משנה[4]:
- כוח מבצע של הסיירת בפיקודו של סרן אורי שגיא.
- שתי חסימות צפוניות בפיקודו של יעקב (יענקל'ה) גרינבוים - אמצעי החסימה כללו פח הצתה, שרשרת מוקשים ודוקרנים, וכן כוח אש שכלל שני מאגים, ררנ"ט ובזוקה 82.
- חסימה דרומית בפיקודו של צביקה פולג (פרקש) הייתה מורכבת מלוחמי הפלוגה המסייעת של גדוד 12.
- כוח אבטחה וארגון חציית הירדן.
- חפ"ק בפיקודו של ברוך גורודיש מפקד גדוד 12 של גולני.
מהלך הפעולה עריכה
הכוח הפושט נשא איתו מטענים כבדים של חומרי נפץ. לאחר חציית הירדן התפצלו מן הכוח החסימות הדרומית והצפונית והכוח המרכזי המשיך לעבר הכפר ואדי יאבס. הכפר עצמו ננטש לפני הפעולה והכוח לא נתקל בכל התנגדות. לאחר פריסת המטענים פוצצו הבתים בשני שלבים[5]. תוך כדי הכנת המטענים לפיצוץ, התקרב לעבר החסימה הצפונית ג'יפ, אשר כפי שהסתבר בדיעבד ישבו בו שלושה מחבלים. על אף האש העזה אשר נפתחה לעבר הג'יפ, ולמרות הנקר בגלגליו, שנבע מעלייתו על מסמרי החבלה והדוקרנים שהכוח הניח על הדרך, הצליח הגיפ להמשיך בתנועה, בשלב זה, התרומם אחד הלוחמים וירה ררנ"ט מטווח של כ-50 מטר לתוך הג'יפ וחיסל את יושביו. הלוחם אשר ירה את הררנ"ט היה יעקב מרדכי (פצ'נגה) אשר נהרג יותר מאוחר ב-15 ביוני 1975 בפיגוע בכפר יובל שם גם נהרגו אשתו שמחה וגיסו, נחמיה יוסף חי.
תוצאות עריכה
פוצצו 12 בתים בכפר יאבס, נהרגו שלושה פלסטינים (על פי דיווח של הסורים, היו אלו אנשי א-סאעקה[6]) כולל מפקד הגזרה של המחבלים והושמד הרכב בו נסעו[7].
לקריאה נוספת עריכה
- מירב הלפרין, טורפי הלילה - סיפורה של סיירת גולני, עריכה: דב איכנולד, מירב הלפרין, ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2018, עמ' 55, ISBN 978-965-564-596-5
- אורי שגיא, אורות בערפל, עריכה: רמי טל, תל אביב: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 1998, עמ' 90, ISBN 965-448-356-4
- זאב דרורי, אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1967–1970, הוצאת מודן, 2012, עמ' 232–233
הערות שוליים עריכה
- ^ כתיבה ועריכה: דני דור תחקיר: רחל נחושתאי עיצוב: סטודיו שוקי דוכובני, גדוד הסיור של חטיבת גולני - יחידה 631, 2015, עמ' 50
- ^ גיזרת עמק הירדן ועמק בית שאן, באתר "גלעד-לזכרם" - אתר להנצחת זכרם ולהנחלת מורשתם של הבנים והבנות, קצינים ולוחמים אשר נפלו בעת שרותם בחטיבת גולני
- ^ 12 בתים נהרסו, שלושה נהרגו בפשיטת צה"ל בירדן בליל ו', הצופה, 11 במאי 1969
- ^ זאב דרורי, אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1967–1970, בן שמן: מודן הוצאה לאור בע"מ, 2012, עמ' 232–233
- ^ אלי לנדאו, כח של צה"ל פוצץ הלילה 12 מבנים בכפר ירדני ששימש בסיס-מעבר למחבלים, מעריב, 9 במאי 1969, המשך
- ^ חזי כרמל, "רעם" ללא ברק - עינייני סוריה קודמים, מעריב, 22 במאי 1969, עמ' 20
- ^ צילום רדיו טלגראפי, הריסות הבתים בכפר הירדני ואדי אל-יאבס, מעריב, 11 במאי 1969, עמ' 1