פתיחת התפריט הראשי

הפיגוע בכפר יובל היה פיגוע מיקוח שבוצע על ידי חזית השחרור הערבית ב-15 ביוני 1975 במושב כפר יובל שבאצבע הגליל, ובו נלקחו תושבי בית במושב כבני ערובה. בפיגוע נהרגו שניים מבני הערובה ולוחם מהכוח שפרץ לשחרר את בני הערובה. ארבעת המחבלים נהרגו בידי הכוח הפורץ.

הפיגוע בכפר יובל
חלק מהתבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון (הסכסוך הישראלי-פלסטיני)
תאריך 15 ביוני 1975
מקום מושב כפר יובל שבאצבע הגליל
קואורדינטות 33°14′48″N 35°35′53″E / 33.246719°N 35.597925°E / 33.246719; 35.597925
סוג פיגוע מיקוח
הרוגים 8 אזרחים ישראלים
חטופים 5
פצועים 3
מבצע 4 מחבלים פלסטינים. ארגון חזית השחרור הערבית נטל האחריות לפיגוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תיאור האירועעריכה

ב-15 ביוני שעה 01:27 חצתה את גדר הגבול מלבנון חוליית מחבלים מחזית השחרור הערבית בדרכה אל כפר יובל. הודעה על החדירה הועברה בשעה 04:00 לפלוגה מסייעת של גד' 51 של חטיבת גולני שהייתה ברמת הגולן באימונים. הפלוגה יצאה מהשטח והגיעה בשעה 05:30 לחפ"ק שהוקם סמוך למטולה. כל שעות הבוקר ביצעה הפלוגה סריקות במורדות המזרחיים של הר נוטר (בין מטולה למשגב-עם). הסריקות הסתיימו בשעה 14:30. באותה שעה יצא מפקד הכוח סגן משה רום, לסיור הכנה לקראת השכבת 3 מארבים באזור שבין כפר יובל לתל- הגידם. המארבים הושכבו בשעה 21:00. מארב אחד שכב במרחק של כ- 300 מטרים מהשער הישן של המושב. במקביל פוזרו חיילי נח"ל 908 ביישובים באזור כתגבורת לאבטחה, 10 חיילים בכל ישוב. תיאום הקשר בין הפיקוד של הפלוגה של גולני ליחידות הנח"ל היה חלקי. בהמשך התברר שהחוליה, התמקמה במטעי התפוחים של המושב, לא התגלתה למרות שהאבטחה במושבי הגבול תוגברה בעקבות איתורם של סימני הפריצה בגדר הגבול.

ביום ראשון 15 ביוני בשעה 04:30 יצא יעקב מרדכי (פצ'נגה) מביתו לעבודה. הוא חלף ליד המארב הקרוב לכביש ונוצר קשר אתו. אולם הוא המשיך לעבודתו בקריית שמונה. בשעה 04:45 חדרה חוליית המחבלים למושב. בשעה 04:50 נוצר עם החוליה מגע ראשון של אחד מתושבי המושב עם החוליה שהתפתח ונמשך כ- 10 דקות של ירי נק"ל, ררנ"טים ורימונים. בשעה 05:05 נפגשו בשער המושב מפקד המארבים- גיל אונגר יחד עם סמ"פ המסייעת מושקו רום ורב"ש המושב נחמיה. [1]. זה הסביר לשני המפקדים שמדובר בחוליה של 3-4 מחבלים. הרב"ש העריך שהמחבלים נמצאים באזור ביתו של יוסף-חי. הכוח החל בסריקת בתי המושב. בשעה 05:20 ירה אחד המחבלים שהסתתר בין בתי המושב על מפקד הכוח מושקו ופצעו בידו. בהמשך הסתבר שהמחבלים פרצו בשעה 05:00 את דלת ביתו של פצ'נגה, הרגו את נחמיה יוסף חי ופצעו בני משפחה אחרים.

אחד מבני המשפחה, נחמיה יוסף-חי, שהיה חייל בשירות סדיר בשריון ניסה להתנגד לפריצה תוך הנחת חפצים בדלתות הבית אך המחבלים רצחו אותו מיד. את שאר בני הבית לקחו המחבלים כבני ערובה.

בשעה 05:40 הוקם חמ"ל מאולתר בסמוך והוחל בתכנון הפריצה לבית. אחד מתושבי המושב תיאר למפקדי הכוח את מבנה הבית. חיילי מילואים שהגיעו למקום החליפו את חיילי גולני בסגירת הבית ואפשרו להם להתארגן לקראת ביצוע הפריצה.

יעקב מרדכי ("פצ'נגה"), בעלה של שמחה מרדכי, אחת מבנות הערובה ואחותו של נחמיה, שמע על החדירה למושב כשהיה בדרכו לעבודה אך חזר במהירות למושב מבלי שידע שאשתו ובנו אסף בן ה-11 חודשים נמצאים בין בני הערובה. יעקב מרדכי ביקש מהמח"ט (קולר) שיצרפו לכוח הפורץ אך נענה בשלילה. בשעה 07:15 הגיע למקום רפול רפאל איתן שהיה אלוף פיקוד הצפון. הוא התרצה ואישר לו להצטרף לכוח הפורץ. יעקב, שבשירותו הצבאי היה לוחם בסיירת גולני התחייל בהליך מזורז וצורף אל הכוח הפורץ.

החל משא ומתן עם המחבלים בעזרתו של תושב המקום רחמים כהן, שהתנדב למשימה בהיותו דובר ערבית. בהמשך הוחלף על ידי חייל המסייעת בשם ליאון גרגו יליד לבנון שדיבר ערבית מצוינת וניסה להרגיע את המחבלים. המחבלים הציגו כרוז ובו דרישותיהם לשחרר מחבלים העצורים בבתי הכלא בישראל ובהם הארכיבישוף הילריון קפוצ'י והטרוריסט היפני קוזו אוקמוטו. סמוך להגעתו של רפול למקום, הוא אישר והורה לחיילי מסיעת גולני להיות הכוח הפורץ. בשעה 07:35 הגיע כוח נוסף מאומן מחטיבה 35, אך הפקודה לא השתנתה.

הפריצהעריכה

בבית היו 4 חדרים. על פי מנהלי המשא ומתן, בחדר הצפוני מערבי, היה רק המחבל שניהל את המשא ומתן. התוכנית הייתה שלחדר זה יירו דרך הקיר עם מקלעים 0.5 שהיו על הזחל"מים. ירי המקלעים היה צריך להסוות את הפריצה דרך הדלת. הירי אמור היה להיות קצר, כדי שהכוח הפורץ לא יפגע. מנעול הדלת היה מרוסק ופתוח, מהשלב בו חדרו המחבלים לבית. מפקדי הכוח לא ידעו שעל הדלת מושענים מבפנים חפצים כבדים כמו מכונת כביסה וטלוויזיה למניעת פתיחתה. היו מספר חלופות לגבי סדר הכניסה לחדרים, והיה ויכוח עם הסמח"ט. לאור ההנחה על מיקום המחבלים בבית, ועל כך שהבית כולל 4 חדרים, נקבעו 4 חוליות לפריצה כאשר לכל חולייה נקבע חדר אחד. התוכנית הייתה להיכנס לכל החדרים כמעט במקביל, קודם לחדרים הרחוקים ואחר כך לקרובים, לזהות את המחבלים ולהרוג אותם. התכנון בוצע על ידי מושקו רום המ"פ בפועל, בעזרת הקצינים אבישי ורבר מפקד מחלקת התול"ר, וגיל אונגר מפקד מחלקת המרגמות. הוא אושר על ידי שמיל גולן הסמח"ט, יוסי קולר המח"ט ורפול אלוף הפיקוד.

הפתיחה באש הייתה ב-7:50 ובוצעה לפי התכנון. מקלעי 0.5 ומא"גים ירו לחדר הצפוני מערבי. הירי ייצר רעש רב. רעיון הירי דרך הקיר הוכיח את עצמו והמחבל שהיה בחדר זה נהרג מן הירי. גיל אונגר ניסה לפתוח את הדלת. הוא הצליח לפתוח חריץ צר, אך הדלת לא זזה יותר. המחבלים ירו לעבר הדלת. גיל אונגר ירה ראשון מן הכוח הפורץ, לכיוון הירי שהיה מן החדר הדרומי מערבי. הוא זיהה בוודאות רימון שנזרק לכיוון הדלת, שמע את המנוף קופץ, צעק "רימון" וניצמד למשקוף הדלת מבחוץ לפי התרגולת. בשלב זה הכניס פצ'נגה את נשקו בחריץ שנפתח (כ-20 ס"מ) וירה אש מהירה בצרורות אל החדר ממנו ירו המחבלים. אחד הלוחמים מהכוח הפורץ (אבי קוסטיצקי), תפס את פצ'נגה בחגור כדי לגרור אותו מן הדלת ולא הצליח.[2]. הרימון התפוצץ סמוך לדלת ברעש רב. פצ'נגה נפל. התפוצצויות נוספות נשמעו מבפנים. בהמשך התברר שהיו אלו רימונים שהמחבלים התכוונו להשליך, אולם הם התפוצצו לידם. לפי חלק מן הבדיקות המאוחרות, הם התפוצצו ממש מתחת לגופם. כל הכוח שעמד על המרפסת (כ-5 אנשים), דחף את הדלת, שנפתחה כמחציתה. פצ'נגה נפגע מהירי ומהרסיסים ונהרג במקום. הירי של גיל ובעיקר הירי המסיבי של פצ'נגה, והתפוצצות הרימונים הביאו לסיום הקרב תוך חצי דקה. בדיעבד התברר שבזמן קצר זה, נהרגו או נפצעו קשה כל המחבלים.

תוצאות האירועעריכה

בחילופי האש נהרגו נחמיה יוסף-חי וגיסו, יעקב מרדכי ("פצ'נגה"). אביו של נחמיה, יצחק יוסף-חי ובנו אברהם יוסף-חי, נפצעו. שמחה, אשתו של יעקב מרדכי ואחותו של נחמיה יוסף חי נפצעה אף היא ונפטרה למחרת בבית החולים.[3] בנה התינוק, אסף, ניצל. ליעקב מרדכי הוענק לאחר מותו עיטור העוז על אומץ הלב והתעוזה שגילה.[4]

בתגובה לאירוע תקף חיל האוויר הישראלי מטרות בכפר שובא שבהר דב, בלבנון. על פי החשד יצאה חוליית המחבלים מכפר זה.[5]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תחקיר האירוע של ותיקי פלוגה מסייעת מגדוד 51, גולני, נובמבר 2015
  2. ^ עדות אבי קוסטיצקי, יולי 2015
  3. ^ שמחה מרדכי, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה של הביטוח הלאומי.
  4. ^ עיטור העוז שהוענק לסמ"ר יעקב (פצ'נגה) מרדכי, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    סמ"ר יעקב (פצ'נגה) מרדכי, באתר הגבורה
  5. ^ דוד שליו, תושבי כפר יובל השתתפו בהסתערות על המחבלים, דבר, 16 ביוני 1975, המשך