השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה

אדם, מכל סוג, שנספה בשואה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

גרמניה הנאצית השמידה בני עמים וקבוצות רבות במהלך מלחמת העולם השנייה, ובכלל זה כשישה מיליון יהודים (בסיוע רוצחים בני עמים אחרים). לא יהודים בני אומות וקבוצות נרצחו במבצעי הירי של חיילי האיינזצגרופן ובמחנות ההשמדה. כמו כן ביצעו חיילי הוורמאכט וכוחות גרמניים אחרים פשעי מלחמה בהיקף גדול שהביאו למותם של מיליוני בני אדם.

השמדת לא-יהודים על ידי גרמניה הנאצית ובעלות בריתהעריכה

קבוצות עיקריות אשר היו נתונות להשמדה על ידי
גרמניה הנאצית ובעלות בריתה בשנות מלחמת העולם השנייה
סימון קבוצה אירוע כמות ההרוגים
 
שבויי מלחמה סובייטים רצח שבויי מלחמה סובייטים 2,800,000–3,300,000[1]
(אין)
פולנים הרג המוני של פולנים כ- 3-1.8 מיליון[2][א]
(אין)
סרבים רצח העם הסרבי כ-500,000[3]
 
"אנטי־סוציאליים": לסביות, נשים לא קונפורמיסטיות, אלכוהוליסטים, משתמטי עבודה, חסרי בית, נכים, קבצנים, אנארכיסטים וחולי נפש תוכנית T4 - אותנסיה כ-270,000[4]
 
צוענים השמדת הצוענים 130,000–500,000[4]
 
אסירים פוליטיים: קומוניסטים, סוציאל־דמוקרטיים ובונים חופשיים רדיפת הבונים החופשיים 80,000–200,000[5]
 
גברים הומוסקסואלים רדיפת ההומוסקסואלים 5,000–15,000[6]
 
עדי יהוה רדיפת עדי יהוה 5,000-1,250[7]
(אין)
הרג של אנשים שחורים שחיו בגרמניה בעת עליית הנאצים לשלטון כ-25,000[8]

בעוד מספר הנספים היהודים מוסכם בדרך-כלל על החוקרים, הרי שמספר הנספים הלא-יהודים שנוי במחלוקת, וההערכות לגביו נעות בין 9 מיליון ועד קרוב ל-20 מיליון. חלק מהפער נובע מהקושי להגדיר מהו פשע מלחמה. בעוד שמוסכם על הכול כי שליחת בני אדם למחנות ריכוז והשמדה או ירי המוני בחסרי אונים היא פשע נגד האנושות בכל מקרה, כפי שעשו הנאצים לרבים מהיהודים, מהצוענים, הנכים ואחרים, הרי רבים מתו לא כתוצאה מפעולת רצח ישירה אלא באופן עקיף כתוצאה מרעב ומחלות שנבעו מהתנאים הנוראיים במחנות הריכוז או במחנות השבויים לחיילים מצבא ברית המועצות. מחלוקת נוספת היא בעניין הכללתם של נספים שמתו כתוצאה מנסיבות המלחמה. לדוגמה, פליט פולני שנמלט מביתו מאימת הכוחות הגרמניים ומת בדרך, עשוי להיחשב בחלק מן המחקרים כמי שנרצח, ובחלק אחר כמי שמת מנסיבות המלחמה.

בעיה נוספת שמקשה על ההערכות לגבי מספר הנספים הלא-יהודים, היא היעדר תיעוד מספיק. הקהילות היהודיות במזרח אירופה היו לרוב מאורגנות, וכללו רישום מדויק למדי של מספר חברי הקהילות ואף שמותיהם. כמו כן, כיוון שרוב היהודים הנספים נספו במחנות ריכוז והשמדה, אפשר להיעזר בתיעוד הגרמני לגבי ה"משלוחים" למחנות, תיעוד שהוא מדויק ומפורט ברוב המקרים. לעומת זאת, רוב הנספים הלא-יהודים נרצחו, ככל הנראה, מחוץ למחנות הריכוז וההשמדה, ולא נערך תיעוד מפורט של ההשמדה הזו בשעת מעשה. כמו כן, ההגירה ההמונית הכפויה שהתחוללה אחרי מלחמת העולם השנייה בין אוקראינה, פולין וגרמניה, מקשה עוד יותר לשחזר את מספר תושבי הערים והעיירות באזורים הפגועים.

השמדת שחוריםעריכה

הנאצים קידמו שנאת זרים וגזענות נגד כל הגזעים ה"לא-אריים". תושבי גרמניה ממוצא אפריקאי ושבויי מלחמה שחורים, דוגמת חיילים ממושבות צרפת באפריקה ואפרו-אמריקאים, היו גם הם קורבנות של מדיניות הגזע הנאצית. עם עליית הנאצים לשלטון חיו באזור הריין מאות ילדים אפרו-גרמנים, צאצאים של אמהות גרמניות וחיילים אפריקאים שהובאו במהלך הכיבוש הצרפתי במלחמת העולם הראשונה. במיין קאמפף תיאר היטלר את ילדי אלו כזיהום של הגזע הלבן "על ידי דם כושי על הריין בלב אירופה" לפי היטלר, "היהודים היו אחראים להכנסת כושים לארץ הריין, מתוך רעיון אולטימטיבי להרוס את הגזע הלבן שהם שונאים ובכך להוריד את רמתו התרבותית והפוליטית כדי שהיהודי יוכל לשלוט". היטלר גם כינה שחורים כ"קופים למחצה". הוא טען שהקניית חינוך גבוה לשחורים אינו רק חטא נגד "הבורא הנצחי"; והוא אלא רק אילוף, "כמו של פודל"[9].

השוואה לפגיעה באוכלוסייה אזרחית על ידי בעלות הבריתעריכה

גרמניה הנאצית הייתה ייחודית, בניסיונה להשמיד עמים מסוימים, השמדה המונית ושיטתית, וברצח ורדיפה של קבוצות שלא היוו איום על המשטר. זאת מתוך תפיסת עולם גזענית שמחלקת את העולם לגזעים ואנשים הראויים לחיות ולתת-אנשים, שאינם ראויים לחיות.

פשעים אלו התרחשו ובמידה מסוימת התאפשרו, על רקע מלחמה כוללת בה אוכלוסייה אזרחית, וערים שלמות היוו מטרה למתקפות צבאיות משני הצדדים.

בין הידועות בהתקפות שבוצעו על אזרחים במהלך מלחמת העולם השנייה ניתן למנות את הבליץ על לונדון מצד גרמניה בפתיחת המלחמה, ואת הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי על ידי ארצות הברית בסוף המלחמה.

בריטניה וארצות הברית, הפציצו והחריבו ערים שלמות בגרמניה הנאצית, במטרה להתיש את האוכלוסייה, ולבקשת ברית המועצות, במטרה להקל על התקדמות הצבא האדום. עשרות אלפי אזרחים גרמנים נהרגו, ומאות אלפים הפכו לפליטים חסרי בית. שיטות ההפצצה בהן נקטו בעלות הברית, נועדו להעצים את הפגיעה באזרחים, על ידי יצירה מכוונת של סופות אש, ושימוש במספר גלי הפצצה על מנת לפגוע בכוחות ההצלה ובניצולים מהגל הראשון. פעולות אלו היו שנויות במחלוקת ציבורית כבר בעת המלחמה, והופסקו כאשר מכונת התעמולה הנאצית ברשות גבלס הפיצה בתקשורת העולמית תמונות מהפצצת דרזדן בשנת 1945, בה נהרגו כ-25,000 איש, בצירוף דיווחים כוזבים על מספר הרוגים גבוה פי עשרה מזה שהיה בפועל. יום השנה להפצצה על דרזדן מצוין עד היום, ונעשה בו שימוש פוליטי על ידי גורמי ימין קיצוני בגרמניה, על מנת ליצור הקבלה בין התנהגות גרמניה הנאצית לזו של בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה[10].

הנאצים היו היחידים במלחמת העולם השנייה, שנקטו בפעולות השמדה כנגד אוכלוסיות שלמות, ללא תועלת מלחמתית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ להוציא יהודים ולמעט אזרחים וחיילים פולניים שנהרגו כתוצאה מפעולות צבאיות (למשל הרוגי המערכה בפולין או חללי דיכוי מרד ורשה), תחת הכיבוש הנאצי 606,000 פולנים נהרגו כתוצאה מפעולות רצח ישירות, כאשר חלקם מקפחים את חייהם באירועי טבח שערכו גרמנים ואוקראינים. בנוסף לכך, 1,146,000 פולנים נהרגו בעת שהייתם במתקני מעצר גרמניים לרבות מחנות עבודה, מחנות ריכוז ובתי סוהר.[2]
  1. ^ "NAZI PERSECUTION OF SOVIET PRISONERS OF WAR", Holocaust Encyclopedia
  2. ^ 1 2 POLSKA 1939-1945: STRATY OSOBOWE I OFIARY REPRESJI POD DWIEMA OKUPACJAMI. Tabela 10. Straty ludności polskiej (Polaków) (w tys.)
  3. ^ "קרואטיה העצמאית", אודות השואה - מרכז המידע, יד ושם
  4. ^ 1 2 "נרדפים לא-יהודים על ידי המשטר הנאצי", גרמניה הנאצית והיהודים 1939-1933, יד ושם
  5. ^ Christopher Hodapp, Freemasons for Dummies, Wiley Publishing Inc., עמ' 85
  6. ^ "PERSECUTION OF HOMOSEXUALS IN THE THIRD REICH", Holocaust Encyclopedia
  7. ^ NAZI PERSECUTION OF JEHOVAH'S WITNESSES
  8. ^ אביבה אבירם, "במקום שירה צלולה יישמעו על גדות הריין צווחות בני כלאים אנושיים למחצה", באתר הארץ, 9 באוקטובר 2005
  9. ^ אביבה אבירם, קופים למחצה, קומוניסטים, ניצבים אקזוטיים ו"הכושי הזקן שלנו מהקולוניות", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2005
  10. ^ ניצן ליבוביץ', מתי זיכרון לגיטימי נהפך להכחשת העבר?, באתר הארץ, 31 ביולי 2007