צ'ארלס טאונס

צ'ארלס הארד טאונס (באנגלית: Charles Hard Townes ‏;28 ביולי 1915 – 27 בינואר 2015) היה פיזיקאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1964 על עבודתו במכניקת הקוונטים שהובילה לפיתוח המייזר ובהמשך ללייזר.

צ'ארלס טאונס
Charles H. Townes

טאונס (מימין) מקבל את פרס וניבר בוש, 2006
לידה	28 ביולי 1915 גרינוויל, ארצות הברית
פטירה	27 בינואר 2015 (בגיל 99) אוקלנד, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של קליפורניה אוניברסיטת פורמן אוניברסיטת דיוק תיכון גרינוויל
מנחה לדוקטורט	ויליאם ב' סמיית'
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי אוניברסיטת מישיגן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
תלמידי דוקטורט	ג'ון ד' מונייר, דן מרטין ווטסון, רוברט לי וייט, קן טושיו טטבה, אברט ארתור ליפמן, ג'ונתן מייקל ויינר, Eugene Serabyn, עלי ג'וואן, רוברט ג' שולמן, ג'יימס פאוור גורדון, אלזה מ' גארמייר, רוברט ו' בויד, הולמוט וילהלם שולץ, ריימונד צ'יאו, ארנו פנזיאס
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1955) הפרס ומדליית יאנג (1963) מדליית מנדל (1999) פרס ג'ון קרטי לקידום המדע (1961) היכל התהילה הלאומי לממציאים (1976) פרס לזכר מוריס ליבמן (1959) C.E.K. Mees Medal (1968) פרס לזכר ריצ'טמייר (1959) פרס קומסטוק בפיזיקה (1958) פרס רמסן (1972) פרס ארל פלילר בסקטרוסקופיה מולקולרית (1977) הרצאת קארל ג. יאנסקי (1971) חבר זר של החברה המלכותית (1976) מדליית קרל שוורצשילד (2002) פרס רומפורד (1961) הרצאת הנרי נוריס ראסל (1998) מדליית סטיוארט באלנטין (1962) המדליה הלאומית למדעים (1982) מדליית פרדריק אייבס (1996) מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר (1979) פרס נובל לפיזיקה (1964) מדליית הזהב של SPIE (2010) פרס טמפלטון (2005) פרס דוד סארנוף של IEEE (1961) מדליית ה-IEEE (1967) מדליית וילהלם אקסנר (1970) הרצאת פרס פטרי (1985) מדלית ג'ון סקוט (1963) מדליית הזהב של לומונוסוב (2000) עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים Science Writing Award
בן או בת זוג	Frances Brow

תולדות חייו

נולד בדרום קרוליינה. את תואר מוסמך אוניברסיטה בפיזיקה קיבל ב-1936 מאוניברסיטת דיוק ואת תואר הדוקטור קיבל ב-1939 מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קל-טק).

בין 1933 ל-1947 עבד במעבדות בל ובעת מלחמת העולם השנייה עבד בתחום המכ"ם ואף רשם מספר פטנטים. עבודתו בתחום המיקרוגל הובילה אותו לתובנה לפיה הקרנת חומרים בגלים אלקטרומגנטיים יכולה לשמש כלי רב חשיבות להבנת המבנה המולקולרי ולפיכך פנה לתחום הספקטרוסקופיה. בשנת 1948 היה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה והמשיך לחקור את הריאקציות בין גלים בתחום המיקרוגל למבנים מולקולריים, למולקולות בודדות, לאטומים ולגרעין האטום.

ב-1954 הצליח ליצור עם תלמידיו מתקן ליצירת זרם מכוון של קרינה אלקטרומגנטית באמצעות פליטה מאולצת בגז אמוניה. הוא טבע למכשיר את השם מייזר, ראשי תיבות של "הגברת [קרינת] מיקרוגל על ידי פליטה מאולצת של קרינה" (Microwave Amplification by Stimulated Emission of Radiation = MASER).

ב-1958 הראה בעבודה שחיבר יחד עם גיסו, ארתור שולוב (זוכה פרס נובל בפיזיקה בשנת 1981) כי עקרון המייזר ניתן להפעלה להגברת קרינה מכוונת גם בתחום הספקטרום הנראה ובתחום התת-אדום. עבודה פורצת-דרך זו הובילה לפיתוח הלייזר האופטי.

פעילותו המדעית של טאונס התרחבה לשטחים נוספים. הוא ועוזרו היו הראשונים שגילו מולקולות מורכבות בחלל החיצון. כן היה טאונס הראשון שמדד וחישב את המסה של החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב.

ב-1955 ו-1956 קיבל מלגת פולברייט ומלגת גוגנהיים וחקר באוניברסיטת פריז ואוניברסיטת טוקיו. בשנת 1961, לאחר שכיהן כיועץ לממשל ארצות הברית, עבר למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס כפרופסור לפיזיקה וסגן נשיא (פרובוסט). ב-1967 עבר לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס טאונס בוויקישיתוף

• צ'ארלס טאונס, באתר פרס נובל (באנגלית)
• צ'ארלס טאונס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• צ'ארלס טאונס, באתר dblp
• צ'ארלס טאונס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• צ'ארלס טאונס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)