צאפריים

הצאפריים (ערבית: صفريين, תעתיק: צפריין) הייתה כת אסלאמית במאות ה-7 וה-8, וחלק מהח'וארג'. הם הקימו את "מדינת מידְראר" בסיג'ילמסה (דרום מערבית לפאס במרוקו של היום).

בתלמסאן, תוניסיה, הבאנו איפרן[1] היו ברברים צאפריים שהתנגדו לשלטון הח'ליפויות אומייה, העבאסית והפאטמית, בעיקר בתנועות התנגדות שהובלו על ידי אבו קוררה (המאה ה-8) ואבו יזיד.[2]

מקור השושלת הוא בזיאד בן אצפר, אך מקורות שונים מציעים אבות מייסדים אחרים.[דרוש מקור]

הצאפריים האמינו כי הסורה ה-12 בקוראן לא נאמרה מפי מוחמד, כיוון שהיא עוסקת במעשי אהבים.

הח'וראג' התפרק לקבוצות נפרדות כמו הצאפריים, אזארקה, באחאסייה, אג'ארדי, א-נג'דאת ואיבאדיה. רק האיבאדיה ממשיך להתקיים בימינו.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ E.J. Brill's First Encyclopaedia of Islam 1913-1936. BRILL. 31 בדצמבר 1987. ISBN 90-04-08265-4. , page 265 ]
  2. ^ Charles André Julien, History of North Africa: Tunisia, Algeria, Morocco: From the Arab Conquest to 1830, Praeger, 1970, עמ' 24, ISBN 978-0-7100-6614-5. (באנגלית)


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.