פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איור המתאר דו-פרצופיות של אדם

צביעוּת היא צורת התנהגות המתיימרת להציג כלפי חוץ תכונות אופי או התנהגות מוסרית נעלות יותר, כאשר בפועל אין הדבר תואם את המציאות. משמעותו של הביטוי הוא צביעה של המציאות והפיכתה לטובה יותר למראה עיניים. לפיכך, צביעות היא סוג של שקר. הצביעות נחשבת להתנהגות מגונה מבחינה חברתית.

מונחים נוספים המתארים התנהגות צבועה הם התחסדות ודו-פרצופיות. מקור המילה צביעות הוא בלשון חז"ל:

אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס

תוכן עניינים

על הצביעות ביהדותעריכה

היהדות ותורת ישראל רואות בצביעות מידה שלילית ומגונה, וראיות לכך ניתן למצוא בכל מרחבי התורה, התלמוד וההלכה. להלן מספר דוגמאות:

  • אחד בפה ואחד בלב – על אחי יוסף נאמר "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם"[1], ורש"י במקום מפרש: "מתוך גנותם למדנו שבחם, שלא דברו אחת בפה ואחת בלב".
  • הגמרא במסכת ברכות[2] אוסרת על אדם צָבוּעַ לחבוש את ספסלי בית המדרש: "כל תלמיד שאין תוכו כברו[3] לא ייכנס לבית המדרש" (התייחסות דומה נמצאת במסכת יומא[4]).
  • בספר משלי[5] כתוב: "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב, וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא". במצודות מבואר – "האוהב הפוצע לאהובו למען יישר לכת הנה הפצעים הם נאמנים המה כי עשו שליחותם והועילו לזה כי בעבורם ייטיב דרכו אבל מן השונא אפי' הנשיקות מרובות המה והנם למשא הואיל ואין בהם תועלת".
  • בסידור התפילה, על פי תהילים ומסכת אבות: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי, מודה על האמת ודובר אמת בלבבו".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ד'
  2. ^ כ"ח, א'
  3. ^ ערך בוויקימילון: אין תוכו כברו
  4. ^ עב, ב: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם."
  5. ^ פרק כ"ז, פסוק ו'
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.