צביעות

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

צביעוּת או דו-פרצופיות היא צורת התנהגות המתיימרת להציג כלפי חוץ תכונות אופי או התנהגות מוסרית נעלית, כאשר בפועל אין הדבר תואם את המציאות. משמעותו של הביטוי הוא צביעה של המציאות והפיכתה לטובה יותר למראה עיניים. לפיכך, צביעות היא סוג של שקר. הצביעות נחשבת להתנהגות מגונה מבחינה חברתית.

איור המתאר דימוי של אדם דו-פרצופי

בשימוש יומיומי במונח "צביעות", הכוונה היא לאדם שבמצב מסוים דורש מאחרים לנקוט פעולה כלשהי, אך כשהוא נקלע למצב דומה בעצמו, הוא אינו פועל על פי מה שדרש מאחרים, אלא בוחר לפעול בדרך שתקדם אותו אישית. עם זאת, דרך פעולה זאת עשויה להיות מתוארת גם כ"מוסר כפול".

מעבר לזה, כוונה נוספת של הביטוי "צבוע" ביומיום היא לאדם המנצל אחרים בדרכי תרמית.[דרושה הבהרה]

מונח קרוב המתאר צורת התנהגות צבועה הוא "התחסדות".

אטימולוגיהעריכה

מקור המילה "צביעות" הוא בלשון חז"ל:

אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס

על הצביעות ביהדותעריכה

היהדות ותורת ישראל רואות בצביעות מידה שלילית ומגונה, וראיות לכך ניתן למצוא בתורה, בתלמוד ובהלכה. להלן מספר דוגמאות:

  • על אחי יוסף נאמר "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם"[1], ורש"י במקום מפרש: "מתוך גנותם למדנו שבחם, שלא דברו אחת בפה ואחת בלב".
  • הגמרא במסכת ברכות[2] אוסרת על אדם צָבוּעַ לחבוש את ספסלי בית המדרש: "כל תלמיד שאין תוכו כברו[3] לא ייכנס לבית המדרש" (התייחסות דומה נמצאת במסכת יומא[4]).
  • בספר משלי[5] כתוב: "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב, וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא". במצודות מבואר – "האוהב הפוצע לאהובו למען יישר לכת הנה הפצעים הם נאמנים המה כי עשו שליחותם והועילו לזה כי בעבורם ייטיב דרכו אבל מן השונא אפי' הנשיקות מרובות המה והנם למשא הואיל ואין בהם תועלת".
  • בסידור התפילה, על פי תהילים ומסכת אבות: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי, מודה על האמת ודובר אמת בלבבו".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ד'
  2. ^ כ"ח, א'
  3. ^ ערך בוויקימילון: אין תוכו כברו
  4. ^ עב, ב: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם".
  5. ^ פרק כ"ז, פסוק ו'
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.