פתיחת התפריט הראשי

צבי קפלן (סופר)

סופר ומשורר, עורך תורני ומדעי

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת תרפ"ב בברלין בירת גרמניה להורים ילידי ליטא. אביו הרב אברהם אליהו קפלן, שכיהן אז כראש בית המדרש לרבנים בברלין. הרב קפלן האב נפטר בצעירותו, בשנת תרפ"ד, בהיות בנו בן שנתיים. הילד חונך בידי אמו, והם עלו לארץ ישראל בשנת תרפ"ז (1927).

למד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, בישיבת חברון ובבית המדרש למורים מזרחי בירושלים. ואת לימודיו האקדמיים, בתלמוד ומקצועות נוספים עשה באוניברסיטה העברית.

עבד כעורך במסגרת המרכז העולמי של המזרחי ומכון הרי פישל לדרישת התלמוד בירושלים. בין השנים תשכ"א-תשכ"ג עבד בהוצאת התלמוד הישראלי השלם. בין השנים תשכ"ח-תשל"ז עבד באנציקלופדיה העברית בתחומי התלמוד והספרות הרבנית[דרושה הבהרה]. בשנת תשל"ז עבד באנציקלופדיה התלמודית. ובשנים תשמ"א-תשנ"ה ערך ספרים שונים במסגרת עבודתו במכון הרי פישל.

פעילותו בתנועת בני עקיבאעריכה

במקביל ללימודיו בישיבת חברון, היה פעיל בתנועת הנוער הדתית בני עקיבא. הוא היה סמן תורני בתנועה, ובמלאת 10 שנים לבני עקיבא, כאשר החל להופיע ביטאון התנועה "זרעים" בעריכת הרב משה צבי נריה, פרסם קפלן בגיליונותיו השני והשלישי, מאמר ארוך בשם "מעט חשבון נפש", שבו קרא להגברת החינוך התורני בתנועה. בסיומו של המאמר הציע שכל חניך בתנועה יקבל על עצמו ללמוד שנה אחת בישיבה, אחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי. היה בהצעה זו חידוש גדול כי הדבר כלל לא היה מקובל, וקריאה זו היוותה למעשה את הדחיפה הראשונה להקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, כשנה לאחר מכן.

שמו של הרב צבי קפלן מוכר לרבים כמחבר "שיר הישיבה" הנודע יותר בשם "בראשית הייתה מחשבה". שיר זה הושר כבר בידי מחזוריה הראשונים של ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה, היה לחלק קבוע ברפרטואר בכל ההופעות של להקות בני עקיבא.

ספריו ומאמריועריכה

קפלן ערך והביא לדפוס את כתבי סבו "העילוי מראקוב", ואת כתבי אביו הרב אברהם אליהו קפלן. מלבד ספרים אלו חיבר ספרים ומאמרים בתחומי הלכה ואגדה מחשבת ישראל, הערכות וביקורות ספרותיות ועוד.

ספרו "מלך ביופיו" על הלכות מלכים לרמב"ם, זיכה אותו ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנת תשס"ד.[1]

מספריועריכה

  • מעולמה של תורה: על דרכים ועל יצירות שבתחומי ההלכה, ירושלים, תשל"ד.
  • בשפולי גלימתו – משהו על הרב קוק, ירושלים, תשס"ט.
  • ממעיני קדם, ירושלים, תשל"ט.
  • בהלכה ובאגדה, ירושלים, תש"ך.
  • על גדות ים התלמוד: בירורי עניינים וסוגיות על פי מה שלמדונו רבותינו, ירושלים, תש"ן.
  • וחי בהם – ועוד לבירורי עניינים וסוגיות על פי מה שלמדונו רבותינו, ירושלים תשנ"ה.
  • שיטין – מאמרים ורשימות, ירושלים תשי"ג.
  • רשמי זכרונות, ירושלים תשס"ח.

ספרים בעריכתועריכה

  • אברהם אליהו קפלן, בעקבות היראה, דברי מחשבה, ירושלים, תש"ך.
  • אברהם אליהו קפלן, דברי תלמוד, א-ב, ירושלים תשי"ח.
  • כתבי העילוי מראקוב, משרידי עזבונו של אחד מגדולי יהדות ליטא; נתפרשו והובאו לדפוס על ידי נכדו צבי בהרא"א קפלן ; ונלוו עליהם הגהות מאת הרב צבי טרויב, א-ב, ירושלים תשכ"ג.
  • דורש לציון: מאסף דברים לפרשיות השבוע ולמועדי השנה, לזכר ר' ברוך דובדבני, ירושלים 1987.
  • הרב פנחס קהתי, ספר זיכרון, ירושלים תשמ"ט.
  • שבחי הראי"ה, דברים שסופרו על מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כינס וערך חיים ליפשיץ בהשתתפות צבי קפלן, ירושלים תשנ"ה.
  • שיחות הסבא מסלבודקה, נרשמו על ידי תלמידיו ; ערך וסידר צבי קפלן; מבוא מאת פייבל מלצר, תל אביב תשט"ו.
  • 'זכרונות וספורים, מאת ר' ישראל זושא יבזלין-דבורץ, ירושלים תשנ"ח, [בהשתתפות אלי קפלן ורון וקס].
  • המורה, רבנו משה בן מיימון: לקט דברים עליו וממשנתו, בעריכת צבי קפלן ומאיר חובב, ירושלים תשט"ז.
  • ספר אדם-נח, דברי תורה, הגות, מחקר והערכה; זיכרון לר' אדם-נח ד"ר בראון, ירושלים תש"ל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מדברי השופטים לפרס זה: "... יש כאן עבודה גדולה ומקיפה על שיטת הרמב"ם בדבר דמותו של המלך והמנהיג בישראל... לפנינו יצירה לתפארת פרי עמל של שנים – באיסוף מקורות לכל מילה בדברי הרמב"ם, בדקדוק עמוק גם בסדר ההלכות ופרטיהן על פי הראשונים והאחרונים ובתוספת נופך משלו, בשפה ברורה נעימה ומדוייקת וראויה בהחלט לשם הקולע 'מלך ביופיו'. המחבר זכה בצעירותו להפגש עם הרב קוק זצ"ל ולהתבשם מתורתו. הוא הוציא לאור ספר בשם 'בשיפולי גלימתו' על הרב קוק וכן מאמר על דרכו של הרב קוק בהלכה. לאור כל האמור החליטה ועדת השופטים פה אחד על הענקת פרס הרב קוק לשנת תשס"ד לרב צבי קפלן".