צלוליטיס

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

צלוליטיס, רַקֶּמֶת או דלקת רקמה תת-עורית היא דלקת אקוטית של רקמות החיבור התת-עוריות.

צלוליטיס
רגל שמאל נגועה בצלוליטיס
רגל שמאל נגועה בצלוליטיס
תחום רפואת עור עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי רקמת חיבור עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 214222 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D002481
סיווגים
ICD-11 EF02.3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כף רגל ימין נגועה בצלוליטיס

פתופיזיולוגיהעריכה

צלוליטיס נגרמת לרוב על ידי שני מזהמים שכיחים; Staphylococcus aureus, או Streptococcus pyogenes. המזהם חודר את שכבת העור דרך פתח שיכול להיגרם מטראומה, חתכים מקומיים, שפשופים, שריטות או ניתוחים שם הוא משחרר את הרעלנים שלו. יכול להיגרם גם עקב נשיכת בעלי חיים או עקיצה על ידי סוגים מסוימים של חרקים ועכבישים שיכולים להעביר חיידקים. בחוסר טיפול מתאים, הדלקת יכולה להחמיר לדלקת בכלי הלימפה (lymphangitis) וקשריות לימפה (lymphadenitis) ולנמקים מקומיים על העור. סיבוך קשה יותר יהיה בקטרמיה ואלח דם (sepsis). מקומות שכיחים לזיהום הם הגפיים התחתונות והפנים אף על פי שכול מקום בגוף יכול להזדהם.

תסמיניםעריכה

האזור המודלק יהיה אדום, נפוח, רגיש, כואב וחם. בדרך כלל גם כולל גם סימנים סיסטמיים כגון חום, צמרמורות, ברדיקרדיה, לחץ דם נמוך, כאבי ראש והזעה. האזורים האדמומיים נוטים להתפשט עם הזמן. בשכיחות מועטה יותר נוטות להופיע שלפוחיות על האזור וכן נקודות אדומות על האזורים של האדמומיות. בספירת דם תהיה עלייה של תאי דם לבנים בעיקר מסוג נויטרופילים (סטייה שמאלה).

גורמי הסכנהעריכה

פטרת הרגל (athlete's foot / tinea pedis), דלקת עור (dermatitis), כיבים, ניתוחים, גיל מבוגר, מטופלים מדוכאי חיסון, חולי סוכרת, מטופלים כנגד וירוסים ממשפחת ה-Herpesviridae‏ (HSV1/2, ‏VZV, ‏EBV, ו-CMV). עור שהוא יבש לאורך זמן או נפוח נוטה להתפוצץ וגם הוא מהווה גורם סיכון לזיהום חיידקי.

טיפולעריכה

בדרך כלל תרופות מקבוצת הפניצילינים. אם הדלקת היא בגפה, יש להניחה מוגבהת מגובה הלב על מנת להוריד את הנפיחות. כמו כן יש לשקול רטיות רטובות וחמות כל 2-4 שעות. יש להקפיד על הטמפרטורה של הרטיות, בייחוד במקרים של מטופלים עם תחושות מופחתות כמו בסוכרת על מנת למנוע כוויות. הדרכת המטופל צריכה להתמקד במניעת חזרת הדלקת וטיפול נכון בעור כמו במקרים של ציפורן חודרנית.

בבתי החולים הטיפול הוא במתן אנטיביוטיקה לווריד 3 פעמים ביום במינון גבוה וזאת על מנת למנוע מהזיהום, שיתפשט לשאר אזורי הגוף ולמנוע נזק לבלוטות הלימפה (המגנים על הגוף נגד זיהומים).

קישורים חיצונייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.