צלף (צמח)
צָלָף (גם נִצְפָּה; שמו המדעי: Capparis; בערבית קבאר, כבר, לצאפה) הוא סוג של צמחים רב-שנתיים ממשפחת הצלפיים. בסוג צלף 350 מינים הכוללים עצים, מטפסים ושיחים. רוב מיני הצלף נפוצים באזור הטרופי ומיעוטם ים תיכוניים או מזרח תיכוניים.
 צלף
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | צלפיים |
| סוג: | צלף |
| שם מדעי | |
 Capparisליניאוס, 1753 | |
שמו המדעי של הצלף הוא Capparis, ובדומה לזה, בלשון חז"ל שמם של פקעי הפריחה שלו הוא "קפריסין".[1] השם נגזר, כנראה, מיוונית, וביטא את דמיון פקעי הפריחה הכבושים בחומץ, שהיה תבלין יקר ערך, לגללי העיזים (ביוונית: Capra).
בישראלעריכה
בישראל גדלים בר 6 מינים של צלף והם:
- צלף קוצני (Capparis zoharyi) - גדל בחבל הים תיכוני
- צלף מצרי (Capparis aegyptia) - גדל באזור ים המלח ובצפון ומרכז הנגב
- צלף סיצילי (Capparis sicula) - נקרא גם צלף ביצני וגדל בבקעת הירדן
- צלף סחוסי (Capparis sinaica) - גדל בערבה ובהרי אילת
- צלף רותמי (Capparis decidua) - צמח מוגן.[2] נדיר ביותר בישראל, מספר פרטים גדלים בשמורת עין גדי. באפריל 2013 דווח על מציאת פרטים בנחל חיון שבערבה.[3]
- צלף רמון (Capparis ramonensis) - נדיר ביותר, אנדמי לישראל וגדל אך ורק באזור מצומצם במכתש רמון
הניצנים של ארבעת המינים הראשונים ניתנים לאכילה.
בתרבותעריכה
במקרא היה צָלָף שֵם אדם (נחמיה, ג', ל'), אולם ייתכן ששמו נגזר מן השורש צלף במשמעות העיקרית: בקע. ייתכן שבהשפעתו נקרא המושב צלפון בשפלת יהודה בשמו.
בהלכה, מוזכר הצלף כצמח שחלקיו השונים נאכלים, ומקובל לזהות אותו דווקא עם המין צלף קוצני.
גלריית תמונותעריכה
,_Judean_Desert,_Israel_(4).JPG)
לקריאה נוספתעריכה
- אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 10 - "צמחים בעלי פרחים א'", הוצאת משרד הביטחון.
- שיח ועץ במורשת ישראל מאת נגה הראובני. הוצאת נאות קדומים. עמ' 42–54. 1984 מסת"ב 965-233-010-8
קישורים חיצונייםעריכה
- צלף, באתר ITIS (באנגלית)
- צלף, באתר NCBI (באנגלית)
- צלף, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צלף, באתר Tropicos (באנגלית)
- צלף, באתר GBIF (באנגלית)
- צלף, באתר IPNI (באנגלית)
- צלף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- צלף קוצני, באתר מרכז הרופאים המומחים
- צלף קוצני, באתר גמנון
- צלף קוצני, באתר המשרד לאיכות הסביבה
- צלף רותמי, שנחשב לצמח שנכחד בישראל, התגלה בנחל חיון שבערבה, באתר רשות הטבע והגנים
הערות שולייםעריכה
- ^ ראו למשל משנה, מסכת מעשרות, פרק ד', משנה ו'.
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ באפריל 2013 פרסמה רשות הטבע והגנים שלאחר שהצלף הרותמי נחשב כצמח נכחד בטבע בישראל, הוא התגלה בנחל חיון שבערבה.