צמות (סרט)

סרט דרמה ישראלי

צמות הוא סרט דרמה ישראלי, שהופק במסגרת הטלוויזיה החינוכית בשנת 1989. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, שהתרחש במהלך סוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 בעיראק. בסרט מגוללים קורותיה של הרצליה צמח (לוקיי), אסירת ציון לשעבר, החל מהצטרפותה למחתרת היהודית שפעלה בעיר ארביל, דרך מעצרה ומאסרה, ושחרורה מהמאסר.

צמות
שחקנים ראשיים אדיב ג'השאן
חנה אזולאי-הספרי
תחיה דנון
יוסף שילוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 90 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט הוסרט ובוים על ידי יצחק חלוצי, והופק על ידי עזריאל גמליאל. האתרים, שבהם צולם הסרט, הותאמו מבחינת התפאורה לרוח התקופה והמקומות שאותם הסרט מייצג.

עלילת הסרטעריכה

סועאד, נערה יהודיה בת 14 מהעיר ארביל שבכורדיסטן העיראקית, מגלה, כי במרתף בית הוריה מתנהלת פעילות ציונית על ידי מספר יהודים. לאחר שהוכיחה להם את ידיעותיה בקריאת עברית ותרבות ציונית, הם מסכימים לצרפה לשורותיהם, מעניקים לה שם עברי (הרצליה), ומוזהרת לבל תחשוף אותם ופעילותם. ביום מסוים סועאד חוזרת במהרה לביתה, לאחר שהותרעה על הגעת שוטרים לביתה לצורך חיפוש במרתף הבית. בהגיעה לבית, סועאד ממהרת ללבוש ז'קט, אשר באחד מכיסיו מונחת פיסת עיתון בעברית. לבישת הז'קט מעוררת את חשדו של קצין המשטרה, ולאחר מאבק עם סועאד הוא מוצא את פיסת העיתון. סועאד נלקחת למעצר, לא לפני שאביה ואחד משכניה המוסלמים מנסים למנוע זאת.

לאחר שהייתה במעצר, סועאד מלוּוה ברכבת לבגדד על ידי שוטר ואִימה, על-מנת שתיחקר במטה הבולשת העיראקית, המכונה בסרט כ-CID. בחקירתה - סועאד אינה מוסרת דבר על מכריה ופעילותם, ונשפטת לריצוי מאסר בפועל.

שהייתה של סועאד בכלא הנשים מוצגת במקביל למרד של האסירות עקב תנאיהן, אשר מתבטא בשביתת רעב. כמו כן, מתבררת נוקשותה של מנהלת בית הסוהר כלפי האסירות, ובמיוחד כלפי מונירה, האסירה הקומוניסטית אשר הגתה את המרד, וסועאד. על-מנת לשבור את רוחה של סועאד, ולאחר שעמדה בניסיונות הכפייה להאכילה, מצווה מנהלת הכלא על הסוהר לגזוז את צמותיה של סועאד אל מול פניהן של יתר האסירות. גם לאחר זאת, לא הסכימה סועאד לשבור את שביתת הרעב, וכאקט של מחאה אף שרה שיר בשפה הכורדית.

בהמשך לכך, מונירה מפונה מתאה שבכלא לצורך חקירה לכאורה ב-CID. יום לפני שחרורה המיועד - סועאד מואשמת בכך שנשלחו אליה מכתבים מיהודים בארץ ישראל, וצפויה למשפט נוסף שתוצאתו עשויה להיות מוות. לפי הטענה, שולחי המכתבים הוברחו מעיראק בניגוד לחוק, והמכתבים נתפסו ברשותם של מבריחים, הצפויים לגזר דין מוות. סועאד מתעקשת, שאינה מכירה את שמות שולחי המכתבים, וכי אין לה קשר עם ההברחות. בניסיון להפלילה, נחקר חכם ניסן, רבה של קהילת ארביל, אשר טוען שאינו מכיר אישית את שולחי המכתבים וגם לא את סועאד. בזמן שהצטוו להיפגש, חכם ניסן צועק ואף סוטר לסועאד עקב ההאשמות נגדה, אך לוחש לה כי כל קהילת היהודים בארביל תומכת בה. בהמשך, חכם ניסן משחד את החוקר בבקשה שיידחה את משפטה הצפוי.

זמן מסוים לאחר מכן, מתקבלת הוראה מהשלטון העיראקי, על-כך שכל היהודים בשטחה מורשים לעזוב את עיראק. ביום שחרורה - סועאד מקבלת ממנהלת הכלא את צמותיה שנגזזו, ונפרדת מהסוהר. סועאד נפגשת עם אביה המבשר לה שהם עתידים לעזוב את עיראק, ושלא נותרו יהודים בארביל.

שחקניםעריכה

בין השחקנים המופיעים בסרט ניתן למנות את השחקנים הבאים:

שחקן דמות
נטע סובול הרצליה לוקאי (סועאד)
אדיב ג'השאן עבּדו הסוהר
תחיה דנון סת-נוריה, מנהלת כלא הנשים
חנה אזולאי-הספרי מונירה, האסירה קומוניסטית
יוסף שילוח אביה של סועאד
עמוס לביא אידריס, קצין המשטרה
ראובן דיין השוטר אבו חסן
אריה אליאס חכם ניסן

קישורים חיצונייםעריכה