צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה
צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה הוא ארגון ישראלי העוסק בהשפעות הגידול באוכלוסייה על עתיד החברה, הסביבה והכלכלה הישראלית. הארגון, הפועל כעמותה ללא מטרת רווח, הוקם בשנת 2015 בידי אנשי אקדמיה בכירים, בכירי ממשלה לשעבר ופעילים חברתיים. מטרתו לרכז את הידע ולהתריע בפני הציבור אודות האתגרים והסכנות הצפויים למדינת ישראל, לאור המשך הגידול המהיר באוכלוסייתה והעלייה בצפיפות האוכלוסין[1]. בנוסף, פועל הארגון להשפעה על מוסדות השלטון לאמץ צעדי מדיניות לייצוב היקף האוכלוסייה בישראל.
 | |
| סמליל הארגון | |
| תחום | דמוגרפיה של ישראל |
|---|---|
| שפה רשמית | עברית |
| משרד ראשי | אוניברסיטת תל אביב |
| מטה הארגון | תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום פעילות | ישראל |
| מייסדים | אלון טל, איל רוטנברג |
| יושב ראש | איל רוטנברג |
| מנכ"ל | איתמר שחר |
| population.org.il | |
  | |
בראש הארגון עמדו שני יושבי ראש משותפים - פרופסור אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומייסד אדם טבע ודין בעבר, ודוקטור איל רוטנברג מהמחלקה למדעי כדור הארץ במכון ויצמן. מנהל הארגון הוא איתמר שחר.
רקעעריכה
מצד אחד בישראל יש צפיפות אוכלוסין גבוהה [2], קצב ריבוי טבעי גבוה, כ־3.1 ילדים לאם בפריון מלא - שמאפיין מדינות מתפתחות [3] - ומצד שני המדינה מקיימת כלכלה וצריכה המאפיינות מדינה מפותחת.
מאז הקמתה ב-1948 ועד סוף 2018 גדלה אוכלוסיית ישראל פי 10, מכ-0.9 ל-8.8 מיליון תושבים[4].
קצב גידול האוכלוסייה בישראל, נכון לשנת 2017 עומד על 1.93% לשנה [5], הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות. כבר כיום ישראל בעלת צפיפות האוכלוסין השלישית בגודלה בקרב מדינות ה-OECD. לפי התחזיות האחרונות של הלמ"ס ישראל צפויה להכפיל את אוכלוסייתה עד סוף שנת 2058 [6] וכבר באמצע המאה הנוכחית מספר התושבים ליחידת שטח יהיה כבצפופות שבמדינות העולם.
לטענת הארגון לנסיקת צפיפות האוכלוסייה בישראל יש כבר השלכות מרחיקות לכת על מרקם החיים ועל הסביבה, ולטענתם השלכות אלה אף יחריפו בעתיד. כך למשל, משפחות מרובות ילדים מאופיינות בשיעורי עוני גבוהים וסיכויי ילדיהן לפרוץ את מעגל העוני נמוכים[7].
הארגון מדגיש כמה בעיות המתרחשות במדינת ישראל כתוצאה מפיצוץ אוכלוסין: צפיפות המכוניות בכבישי ישראל היא הגבוהה במדינות המערב והצפי הוא שצפיפות זו תעלה בעתיד[8]. מחסור חריף במיטות בבתי החולים בארץ, שבעתיד עקב גידול מהיר במספר הילדים והכפלת גודלה של האוכלוסייה המבוגרת צפויים לחצים תקציביים קשים אף יותר על מערכת הבריאות [9]. במערכת החינוך הצפיפות בכיתות הלימוד בארץ יותר ממרבית מדינות המערב ובמקביל מחסור בתקציב מקשה על גיוס עובדים איכותיים למקצוע ההוראה [10]. מחירי הדיור המאמירים, הצפיפות והתארכות זמני קבלת החלטות בבתי המשפט, המחסור בשירותים סוציאלים, ועוד הם קשיים המאפיינים את חיי היום יום בישראל. ולכן הם צופים שבעתיד תהליכים אלו המתרחשים במקביל ילכו ויחריפו והשלכותיהם ויקשו עוד על מדינת ישראל.
גידול האוכלוסייה ברחבי המזרח התיכון הביא למחסור חמור במים שפירים. כתוצאה מכך חלק גדול מאספקת המים מדינות המזרח התיכון מגיע ממים מותפלים. בשנת 2019 קרוב ל־80% מהמים המסופקים לבתי האב ולצריכה העירונית מקורם במים מותפלים יש הטוענים שלהתפלה השלכות סביבתיות וכלכליות רבות, שיחריפו עם הגידול בדרישה למים[11].
הארגון מציין שזיהום אוויר, פליטות גזי חממה, זיהום קרקע ומים מתעצמים עם הגידול באוכלוסייה. ושאלו מביאים לכך שהמרחבים לבניית תחנות כוח והאתרים לפנוי פסולות מצטמצמים. הוא מדגיש שהשטחים המבונים למטרות מגורים, לבלויים, לתעשייה ולכבישים מתפשטים על חשבון השטחים הפתוחים[12] שמצטמצמים ונפגעות אפשרויות של מעברים אקולוגיים ביניהם שמביאה לפגיעה בחי ובצומח של ארץ ישראל.
הקמת הארגון, מטרתו ופעילותו היוםעריכה
שנות הפעילות הראשונות הוקדשו ללמידת ההשפעות של גידול וציפוף האוכלוסייה על מרקם החיים בישראל. הארגון קיים מפגשים עם מומחים מתחומים שונים, במסגרתם נסקרו נושאים כמצב המים בישראל, ביטחון תזונתי, שירותי בריאות, עתיד התחבורה, הצטמצמות שטחים פתוחים ועוד. במקביל נפגשו חברי הארגון עם אישים ממגזרים שונים בחברה ביניהם הציבור החרדי והבדואי, כמו כן התקיימו מפגשים עם כלכלנים ואנשי תקשורת.
בסוף שנת 2018 נרשם הארגון כעמותה[13].
מחקרים ופרסומים בולטיםעריכה
עתיד צפוף – ישראל 2050עריכה
בשנת 2018 קיים הארגון כנס שנתי ראשון, במרכזו הוצג דו"ח ראשון מסוגו: "עתיד צפוף – ישראל 2050", המנתח את השפעות גידול האוכלוסייה המואץ על החיים העתידיים בישראל בשנת 2050[14].
בדו"ח סקרו מספר מבכירי החוקרים בישראל – ביניהם פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' דן בן-דוד ופרופ' רחל אלתרמן – את ההשלכות המטרידות של מגמות הגידול על הכלכלה הישראלית, מערכי התחבורה, הבריאות והחינוך, משאבי המים, השטחים הפתוחים והיבטים נוספים.
כושר נשיאה לאומי: עתיד צפוףעריכה
בשנת 2021 פורסם דו"ח נוסף של הארגון, המציג נתונים כמותיים של תחזיות גידול אוכלוסיית ישראל בשנים 2030-2050 והשלכותיהן על תשעה תחומי חיים שונים.[15]
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- אלון טל, והארץ מלאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה- עתיד צפוף – ישראל 2050: הדו"ח המלא
- תחזית אוכלוסיית ישראל לטווח ארוך
- גידול אוכלוסייה בישראל באתר אקו-ויקי
הערות שולייםעריכה
- ^ שוקי שדה, אין אוויר: למה לעזאזל כל כך צפוף בישראל?, themarker.com, 14.05.2016
- ^ The World Bank - Population density (people per sq. km of land area)
- ^ Fertility rate, total (births per woman)
- ^ עופר אדרת, ערב ראש השנה: אוכלוסיית ישראל מונה 8.9 מיליון בני אדם, באתר הארץ, דצמבר 4 2018
- ^ Population growth (annual %)
- ^ תחזיות אוכלוסיית ישראל
- ^ העוני בישראל:סיבות ומדיניות בשוק העבודה מאת צבי אקשטיין וטלי לרום
- ^ עתיד צפוף – ישראל 2050 : הדו"ח המלא
- ^ דוקטור שירה לב-עמי: בין אוכלוסייה מזדקנת לריבוי ילודה מטאורי: עתידה של מערכת הבריאות לאן?
- ^ החינוך בישראל והשפעתו - מדריך שורש - דן בן-דוד
- ^ התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים - סיניה נתניהו - בתוך אקולוגיה וסביבה, גיליון 4, דצמבר 2017
- ^ שטחים בנויים ושטחים פתוחים בישראל
- ^ צפוף - הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה (ע"ר) | עמותה|אתר=guidestar.org.il|תאריך=2018
- ^ עתיד צפוף – ישראל 2050: הדו"ח המלא
- ^ דו"ח "כושר נשיאה לאומי: עתיד צפוף" – צפוף: פורום אוכלוסייה, סביבה וחברה