פתיחת התפריט הראשי

צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה

צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה הוא ארגון ישראלי העוסק בהשפעות הגידול באוכלוסייה על עתיד החברה, הסביבה והכלכלה הישראלית. הארגון, הפועל כעמותה ללא מטרת רווח, הוקם בשנת 2015 בידי אנשי אקדמיה בכירים, בכירי ממשלה לשעבר ופעילים חברתיים. מטרתו לרכז את הידע ולהתריע בפני הציבור אודות האתגרים והסכנות הצפויים למדינת ישראל, לאור המשך הגידול המהיר באוכלוסייתה והעלייה בצפיפות האוכלוסין[1]. בנוסף, פועל הארגון להשפעה על מוסדות השלטון לאמץ צעדי מדיניות לייצוב היקף האוכלוסייה בישראל.

צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה
סמליל הארגון
תחום דמוגרפיה של ישראל
שפה רשמית עברית
משרד ראשי אוניברסיטת תל אביב
מטה הארגון תל אביב-יפו, ישראל
מקום פעילות ישראל
מייסדים אלון טל, איל רוטנברג
יושב ראש אלון טל, איל רוטנברג
מנכ"ל איתמר שחר
population.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בראש הארגון עומדים שני יושבי ראש משותפים - פרופסור אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומייסד אדם טבע ודין בעבר, ודוקטור איל רוטנברג מהמחלקה למדעי כדור הארץ במכון ויצמן. מנהל הארגון הוא איתמר שחר.

תוכן עניינים

רקעעריכה

לפי נתוני הבנק העולמי מדינת ישראל מהווה תופעה חריגה בנוף העולמי של תחילת המאה ה-21. מצד אחד בישראל יש צפיפות אוכלוסין גבוהה [2], קצב ריבוי טבעי גבוה, כ־3.1 ילדים לאם בפריון מלא - גורמים המאפיינים מדינות עולם שלישי [3] - ומצד שני המדינה מקיימת כלכלה וצריכה המאפיינות עולם ראשון (ישראל חברה ב-OECD, ארגון המדינות המפותחות).

מאז הקמתה ב-1948 ועד סוף 2018 גדלה אוכלוסיית ישראל פי 10, מכ-0.9 ל-8.8 מיליון תושבים[4].

קצב גידול האוכלוסייה בישראל, נכון לשנת 2017 עומד על 1.93% לשנה [5], הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות. כבר כיום ישראל בעלת צפיפות האוכלוסין השלישית בגודלה בקרב מדינות אלו. לפי התחזיות האחרונות של הלמ"ס ישראל צפויה להכפיל את אוכלוסייתה עד סוף שנת 2058 [6] וכבר באמצע המאה הנוכחית מספר התושבים ליחידת שטח יהיה כבצפופות שבמדינות העולם.

לנסיקת צפיפות האוכלוסייה בישראל יש כבר כיום השלכות מרחיקות לכת על מרקם החיים ועל הסביבה, והשלכות אלה אף יחריפו בעתיד. כך למשל, משפחות מרובות ילדים מאופיינות בשיעורי עוני גבוהים וסיכויי ילדיהן לפרוץ את מעגל העוני נמוכים[7].

כיום צפיפות המכוניות בכבישי ישראל היא הגבוה במדינות המערב והצפי הוא שצפיפות זו תעלה בעתיד[8].

כבר כיום מורגש מחסור חריף במיטות בבתי החולים בארץ, אך בעתיד, עקב גידול מהיר במספר הילדים והכפלת גודלה של האוכלוסייה המבוגרת צפויים לחצים תקציביים קשים אף יותר על מערכת הבריאות [9].

בחינוך, שילוב מספר גורמים גורר להישגים נמוכים של תלמידי ישראל במבחנים בין לאומיים, תהליך העלול לסכן את יכול עמידת המדינה למול האתגרים הטכנולוגים הצפויים לה[10].

כיום גבוהה הצפיפות בכיתות הלימוד בארץ יותר ממרבית מדינות המערב ובמקביל מחסור בתקציב מקשה על גיוס עובדים איכותיים למקצוע ההוראה [11].

מחירי הדיור המאמירים, הצפיפות והתארכות זמני קבלת החלטות בבתי המשפט, המחסורים בשירותים סוציאלים, ועוד הינם קשיים המאפינים את חיי היום יום כאן. צפוי שבעתיד תהליכים אלו המתרחשים במקביל ילכו ויחריפו והשלכותיהם יקשו עוד על אזרחי מדינת ישראל.

הסיבה העיקרית למחסור במים טבעיים היא הגידול באוכולסיה. בשנת 2019 קרוב ל־80% מהמים המסופקים לבתי האב ולצריכה העירונית מקורם במים מותפלים [12]. אספקת המים בישראל מתבססת כולה על מים מותפלים. מצב מאגרי המים הטבעיים במדינה חמור ולהתפלה השלכות סביבתיות וכלכליות רבות, שיחריפו עם הגידול בדרישה למים[13].

זיהום אוויר, פליטות גזי חממה, זיהום קרקע ומים מתעצמים עם הגידול באוכלוסייה. המרחבים לבניית תחנות כוח והאתרים לפנוי פסולות מצטמצמים. השטחים המבונים למטרות מגורים, לבלויים, לתעשייה ולכבישים מתפשטים על חשבון השטחים הפתוחים [14]. השטחים הפתוחים מצטמצמים ונפגעות אפשרויות המעברים האקולוגיים ביניהם ונגרמת פגיעה בחי ובצומח הייחודי שבו התברכה ישראל.

הצפיפות גוברת במקומות הבילוי בחופי הים, באתרי הטבע ובכבישים ויוצרת פגיעה יומיומית באיכות החיים.

הקמת הארגון, מטרתו ופעילותו היוםעריכה

שנות הפעילות הראשונות הוקדשו ללמידת ההשפעות של גידול וציפוף האוכלוסייה על מרקם החיים בישראל. הארגון קיים מפגשים עם מומחים מתחומים שונים, במסגרתם נסקרו נושאים כמצב המים בישראל, ביטחון תזונתי, שירותי בריאות, עתיד התחבורה, הצטמצמות שטחים פתוחים ועוד. במקביל נפגשו חברי הארגון עם אישים ממגזרים שונים בחברה ביניהם הציבור החרדי והבדואי, כמו כן התקיימו מפגשים עם כלכלנים ואנשי תקשורת.  

בסוף שנת 2018 נרשם הארגון כעמותה[15].

מחקרים ופרסומים בולטיםעריכה

עתיד צפוף – ישראל 2050עריכה

בשנת 2018 קיים הארגון כנס שנתי ראשון, במרכזו הוצג דו"ח ראשון מסוגו: "עתיד צפוף – ישראל 2050", המנתח את השפעות גידול האוכלוסייה המואץ על החיים העתידיים בישראל בשנת 2050[16].

בדו"ח סקרו מספר מבכירי החוקרים בישראל – ביניהם פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' דן בן-דוד ופרופ' רחל אלתרמן – את ההשלכות המטרידות של מגמות הגידול על הכלכלה הישראלית, מערכי התחבורה, הבריאות והחינוך, משאבי המים, השטחים הפתוחים והיבטים נוספים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שוקי שדהאין אוויר: למה לעזאזל כל כך צפוף בישראל?, themarker.com, ‏14.05.2016
  2. ^ The World Bank - Population density (people per sq. km of land area)
  3. ^ Fertility rate, total (births per woman)
  4. ^ עופר אדרתערב ראש השנה: אוכלוסיית ישראל מונה 8.9 מיליון בני אדם, באתר הארץ, דצמבר 4 2018
  5. ^ Population growth (annual %)
  6. ^ תחזיות אוכלוסיית ישראל
  7. ^ העוני בישראל:סיבות ומדיניות בשוק העבודה מאת צבי אקשטיין וטלי לרום
  8. ^ עתיד צפוף – ישראל 2050 : הדו"ח המלא
  9. ^ דוקטור שירה לב-עמי: בין אוכלוסייה מזדקנת לריבוי ילודה מטאורי: עתידה של מערכת הבריאות לאן?
  10. ^ דן בן-דודפתרון המדינה האחת: טיטניק עם מנועי סילון, באתר הארץ, פברואר 3 2017
  11. ^ החינוך בישראל והשפעתו - מדריך שורש - דן בן-דוד
  12. ^ רשות המים - תוכנית אב למשק המים ניתוח הסתברותי של הפער בין הביקוש למים שפירים וההיצע הטבעי ברמה הארצית, לתקופה עד 2050
  13. ^ התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים - סיניה נתניהו - בתוך אקולוגיה וסביבה, גיליון 4, דצמבר 2017
  14. ^ שטחים בנויים ושטחים פתוחים בישראל
  15. ^ צפוף - הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה (ע"ר) | עמותה|אתר=guidestar.org.il|תאריך=2018
  16. ^ עתיד צפוף – ישראל 2050: הדו"ח המלא