פתיחת התפריט הראשי

צְרוּעָה היא דמות מקראית, אמו של ירבעם בן נבט. שמה מופיע בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ו. מסופר עליה כי הייתה אלמנה. על ירבעם מסופר כי היה משבט אפרים מן הצרדה: "וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה".

תרגום השבעים לספר מלכים א', י"א, לא מוסר את שמה. שם נכתב על ירבעם כי היה "אפרתי מן צררה", בן אשה אלמנה. אולם בתרגום השבעים ישנה תוספת לפרק יב, שניצבת בכפילות לנוסח כפי שהוא מופיע בנוסח המסורה בפסוק כו, ומן הלשון היוונית ברור כי מקורה בטקסט עברי: זהות אביו של ירבעם אינה נזכרת, אך נמסר: "ושם אמו צרועה זונה".[1]

השם צרועה הוא יחידאי במקרא. יש הטוענים כי בשמה קיים לעג מהדמיון הצלילי למילה "צרעת", וזאת מפני שירבעם היה אחראי לפילוגה של ממלכת ישראל.[2] גם מדרש דברים רבה דורש כך: "מהו מן הצורה צר, ושם אמו צרועה, שהלקה את ישראל בצרעת".[3] כך גם דורשים רש"י ורבי צדוק הכהן מלובלין שכתב :"ושם אמו צרועה דענין טומאת צרעת בא ממדת הכעס ושורשו דירבעם".

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק כד: מה סיפרו בממלכת ישראל על ירבעם?, עמ' 197–198.
  2. ^ יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, עמ' 219.
  3. ^ דברים רבה, פרשת עקב.