קאדוואלדר וושברן
קאדוואלדר קולדן וושברן (באנגלית: Cadwallader Colden Washburn; 22 באפריל 1818 – 15 במאי 1882) היה איש עסקים, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הרפובליקנית, שייסד טחנת קמח שכיום ידועה בשם General Mills, שירת כקצין בדרגת מייג'ור גנרל בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקאית, וכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם ויסקונסין בשנים 1855 - 1861 ובשנים 1867 - 1871, ובשנים 1872 - 1874 כיהן כמושל ויסקונסין ה-11.
 | |||||||||||||||||
| לידה |
22 באפריל 1818 ליברמור, מסצ'וסטס (כיום מיין), ארצות הברית  | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 במאי 1882 (בגיל 64) יוריקה ספרינגס, ארקנסו, ארצות הברית | ||||||||||||||||
| שם מלא | קאדוואלדר קולדן וושברן | ||||||||||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אוק גרוב, לה קרוס, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||||||||||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
.jpg)
ראשית חייו
עריכהקאדוואלדר וושברן נולד בעיירה ליברמור (כיום בתחומי מיין, אז חלק ממסצ'וסטס),[1] כבנם של מרתה (לבית בנג'מין) וישראל וושברן האב. הוא היה אחד משבעה אחים, שעליהם נמנו ישראל וושברן הבן (לימים מושל מיין וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעמה), אליהוא וושבורן (לימים מזכיר המדינה של ארצות הברית), ויליאם ד. וושברן (לימים סנאטור מטעם מינסוטה) וצ'ארלס איימס וושברן (לימים שגריר ארצות הברית בפרגוואי). קאדוואלדר וושברן התחנך בבית ספר בוויסקאסיט שבמיין, ובהמשך לימד בבית ספר שם בשנים 1838 - 1839.[2] ב-1839 הוא עבר לדבנפורט שבטריטוריית איווה, שם הוא עסק בהוראה, ועבד בחנות וכמודד. בהשראת אחיו אליהוא, שעסק בעריכת דין בעיר גאלנה, אילינוי הסמוכה, הוא למד משפטים. ב-1842 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של טריטוריית ויסקונסין, ועבר להתגורר בעיר מינרל פוינט שבטריטוריה, שם הוא פתח משרד עורכי דין משל עצמו.[1][3]
קריירה עסקית
עריכהעסקי קרקעות ובנקאות
עריכהב-1844 הקים וושברן שותפות בעסקי קרקעות עם סיירוס וודמן. יחד פתחו השניים מספר חברות, כמו חברת הכרייה של ויסקונסין. התחום המצליח ביותר של השניים היה עסקי רכישת הקרקעות. במאי 1855 הם הקימו את בנק מינרל פוינט של וושברן ווודמן. השניים פירקו את השותפות ביניהם באופן ידידותי באותה שנה.
טחנת הקמח של מיניאפוליס
עריכהב-1856 קיבלה חברת טחנת הקמח של מיניאפוליס זיכיון מאת בית המחוקקים של טריטוריית מינסוטה. בין מקימי התאגיד היו דודנו של וושברן, דורילוס מוריסון, וחבר בית הנבחרים מאילינוי, רוברט סמית', שרכש את הזכויות למפעל המים בחלק המערבי של מפל המים סנט אנתוני שבמיניאפוליס. בתחילה התמודדה החברה עם קשיים, וכמה ממשקיעיה הראשונים מכרו את חלקם. וושברן רכש את חלקם, ובסופו של דבר היה לנשיא החברה. בערך באותה תקופה עבר למיניאפוליס אחיו ויליאם, והפך למנהל פעיל בה. החברה בנתה סכר, וכרתה מכלול של מערכת תעלות שהוחכרו יחד עם קרקעות שהיו בבעלות החברה למרגלות המפלים, למגוון של מפעלים, כמו מנפטות כותנה, מפעלי צמר, מנסרות עצים וטחנות קמח. בסופו של דבר הניבה השקעתם של שני האחים רווחים, והם עשו שימוש בהון שצברו כדי להשקיע בעצמם בטחנות קמח.
תעשיית העץ
עריכהב-1853 בנה וושברן מנסרה על נהר צ'יפאוה.[4] ב-1859 הוא עבר ללה קרוס, ויסקונסין, ולאחר שירותו הצבאי הוא היה מעורב במיזם לפינוי סביבת נהר בלאק כדי להקל על השטת בולי העץ במימיו. ב-1871 הוא הקים את חברת העץ של לה קרוס, שבסופו של דבר הגיעה לתפוקה שנתית של 20 מיליון לוחות עץ באורך של רגל. הוא גם החזיק בבעלותו את מפעל רעפי העץ הגדול ביותר בחלק העליון של אגן המיסיסיפי.[5]
טחנת הקמח
עריכהב-1866 בנה וושברן את טחנת הקמח "B" שלו, שנחשבה באותו זמן לגדולה מדי כדי להפיק רווחים. עם זאת הוא נחל הצלחה וב-1874 הוא בנה את טחנה "A" הגדולה אף יותר. מכלול "A" נהרס, יחד עם כמה מבנים סמוכים, בהתפוצצות ב-1878, אך מאוחר יותר נבנה מחדש.[6] ב-1877 חבר וושברן לג'ון קרוסבי כדי להקים את חברת וושברן-קרוסבי. באותה תקופה הוא שלח את ויליאם הוד דנוודי לאנגליה כדי לפתח את שוק האביב לחיטה. בהצלחתו, היה דנוודי לשותף סמוי בחברה והיה לאחד מבעלי טחנות הקמח העשירים ביותר בעולם. דנוודי היה לנדבן שתרם לבתי חולים, למוסדות חינוך שהיו לקולג' דנוודי לטכנולוגיה, ולמוסד צדקה שהיה לכפר דנוודי (Dunwoody Village). התאגיד כולו נודע בהמשך כ"טחנות הכלליות" (General Mills).[7][8]
קריירה פוליטית וצבאית
עריכהכהונה ראשונה בקונגרס
עריכהב-1854 התמודד וושברן בבחירות לבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בו בקונגרסים ה-34 עד ה-36 כאשר ייצג את מחוז הבחירה השני של ויסקונסין בשנים 1855 - 1861. במהלך הקונגרס ה-34, הצביעו הוא ואחיו עבור נתניאל בנקס בבחירות ליושב ראש הבית.[9] בתקופת כהונתו האחרונה בבית הנבחרים שימש וושברן כיושב ראש הוועדה לתביעות קרקע פרטיות. ב-1860 הוא בחר שלא להתמודד לתקופת כהונה נוספת בבית הנבחרים.
מלחמת האזרחים
עריכהמשפחת וושברן נודעה תמיד כמתנגדת נחרצת לעבדות. לאחר תום כהונתו בבית הנבחרים שב וושברן ללה קרוס, אך זמן קצר לאחר מכן שב לוושינגטון די. סי. כנציג לוועידת השלום (אנ') שהתקיימה בניסיון למנוע את פריצתה של מלחמת האזרחים האמריקאית.[1] במהלך המלחמה הוא שירת בצבא האיחוד וב-6 בפברואר 1862 מונה כקולונל של רגימנט הפרשים המתנדבים השני של ויסקונסין. ב-16 ביולי אותה שנה הוא היה למפקד צבא המתנדבים בדרגת בריגדיר גנרל, וב-29 בנובמבר הועלה לדרגת מייג'ור גנרל. על כתב המינוי שלו היה חתום הנשיא אברהם לינקולן. בנקודת זמן מסוימת כינה יוליסס ס. גרנט את וושברן "אחד מקציני המנהלה הטובים ביותר שלנו".[10] הוא פיקד על הפרשים של הגיס ה-13 בשלבי הפתיחה של מערכת ויקסבורג בפיקודו של גרנט.[11] משעה שהחלו פעולות המצור על העיר, וגרנט ביקש שכל הכוחות הזמינים יצטרפו, הוביל וושברן את הכוח מטעם הגיס ה-16 במהלך המצור על ויקסבורג. הוא פיקד על הדיוויזיה הראשונה של הגיס ה-13 בפעולות של נתניאל פ. בנקס לאורך החוף בטקסס שהובילו לקרב פורט אספרנסה (אנ') בנובמבר 1863.
עד סוף המלחמה שירת וושברן במגוון תפקידים מנהליים במיסיסיפי ובטנסי. כאשר פיקד על כוחות צבא האיחוד בממפיס, הוא היה מטרה לפלישה בלתי מוצלחת בהובלת נייתן בדפורד פורסט למטרת חטיפתו יחד עם גנרלים נוספים של צבא האיחוד.[12] ב-25 במאי 1865 סיים וושברן את שירותו בצבא האיחוד.
כהונה השנייה בקונגרס
עריכהלאחר תום המלחמה שב וושברן לביתו בלה קרוס, שם הוא נבחר שוב לשתי תקופות כהונה בבית הנבחרים של ארצות הברית. הפעם הוא ייצג את מחוז הבחירה השישי של ויסקונסין בקונגרסים ה-40 וה-41 בשנים 1867 - 1871, ובתקופת כהונתו הראשונה מבין השתיים הוא שימש כיושב ראש ועדת ההוצאות על בנייני ציבור. ב-1870 הוא החליט שוב שלא להתמודד על תקופת כהונה נוספת.[1]
מושל ויסקונסין
עריכהב-1871 שוכנע וושברן להתמודד בבחירות למשרת מושל ויסקונסין מול ג'יימס ר. דוליטל. הוא ניצח בבחירות והושבע כמושל ב-1 בינואר 1872. הוא כיהן עד ינואר 1874 לאחר שהתמודד ללא הצלחה בבחירות לכהונה שנייה.
חיים אישיים
עריכהזמן קצר לאחר לידתו אובחן וושברן כלוקה באפילפסיה.
ב-1849 הוא נשא לאישה את ג'נט גר, בתם של אנדרו שפילד גר ואליזבת סינקלייר גר.[13] השניים היו בני 30 באותה שנה, ובשנה שלאחר מכן נולדה בתם הבכורה, ג'נט (נטי) גר וושברן. לאחר הלידה החלה רעייתו של וושברן להראות סימנים של מחלת נפש. לאחר ששנתיים לאחר מכן נולדה בת פרנסס (פאני), עשה וושברן סידורים לאשפוזה של רעייתו בבית החולים בלומינגדייל. מאוחר יותר היא הועברה למוסד בברוקליין, מסצ'וסטס, שם היא נותרה עד פטירתה בגיל 90 ב-1909.
שנותיו האחרונות
עריכה
ב-1881 תרם וושברן את וילה אדג'ווד, שאותה הוא רכש שנה לאחר תום כהונתו כמושל, לאחיות הדומיניקניות של סינסינאוה (Dominican Sisters of Sinsinawa) במדיסון. מאוחר יותר היה המקום לאדג'ווד קולג' (אנ') ולבית הספר התיכון אדג'ווד.[14][15]
קאדוואלדר וושברן נפטר ביוריקה ספרינגס, ארקנסו ב-14 במאי 1882, כאשר שהה באתר הספא שם.[1][16] הוא נטמן בבית הקברות אוק גרוב שבלה קרוס.
לאחר מותו הוערך רכושו של וושברן בשווי של שלושה עד חמישה מיליון דולר.[1] בצוואתו הוא הותיר סכום כסף לבתו ולבני משפחה אחרים. סכום נכבד הועבר לעיר לה קרוס, שבה נרכשה חלקת אדמה ועליה נבנה בניין הספרייה העירונית.[17] עם זאת, חלק הארי של ירושתו של וושברן הוקדש לתשלום עבור הטיפול ברעייתו ג'נט.
הנצחתו
עריכהעל שמו של וושברן נקראה העיר וושברן שבמחוז בייפילד שבוויסקונסין.[18] זאת בנוסף למחוז וושברן שבוויסקונסין,[19] ולעיר וושברן שבדקוטה הצפונית.[20] במיניאפוליס נקראו על שמו מרכז לילדים[21] ובית ספר תיכון. מצפה הכוכבים באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון נקרא אף הוא על שמו של וושברן, שכמושל, דאג להקצאת כספים לבנייתו.[22] בלה קרוס קרויים על שמו שכונה במרכז העיר ופארק.
לקריאה נוספת
עריכה- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1729-1731
קישורים חיצוניים
עריכה
- קאדוואלדר וושברן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- קאדוואלדר וושברן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- קאדוואלדר וושברן באנציקלופדיה של מיין (באנגלית)
- קאדוואלדר וושברן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- קאדוואלדר וושברן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 "Cadwallader C. Washburn". The Burlington Free Press. May 16, 1882. p. 2.
- ^ "Dictionary of Wisconsin History". Wisconsin Historical Society. Archived from the original on September 28, 2013.
- ^ Kelsey, Kerck (2005). "C.C. Washburn: The Evolution of a Flour Baron". Wisconsin Magazine of History. 88 (4). State Historical Society of Wisconsin: 38–51.
- ^ Kelsey, Kerck (2005). "C.C. Washburn: The Evolution of a Flour Baron". Wisconsin Magazine of History. 88 (4). State Historical Society of Wisconsin: 45.
- ^ Kelsey, Kerck (2005). "C.C. Washburn: The Evolution of a Flour Baron". Wisconsin Magazine of History. 88 (4). State Historical Society of Wisconsin: 48.
- ^ Washburn A Mill Explosion in MNopedia, the Minnesota Encyclopedia
- ^ Gray, James (1954). Business without Boundary: The Story of General Mills. University of Minnesota Press. pp. 33–34, 141.
- ^ Our milling roots and beyond Archived December 11, 2006, at the Wayback Machine, General Mills
- ^ Journal of the United States House of Representatives, Feb. 2, 1856, p. 442-443.
- ^ Calvin Duvall Cowles, The War of the Rebellion: A Compilation of the Official Records of the Union and Confederate Armies, vol. 48, ch. 1, U.S. Government Printing Office, 1896, p. 737.
- ^ John D. Winters, The Civil War in Louisiana, Baton Rouge: Louisiana State University Press, 1963, p. 294, 296
- ^ Street, Julian. American Adventures: A Second Trip "Abroad at Home". Chapter XLIX, "What Memphis has endured" The Century Co., New York, 1917, pp. 523-525.
- ^ "On This Day in Wisconsin History". Archived from the original on June 11, 2011.
- ^ History of the College – Edgewood College Archived December 4, 2007, at the Wayback Machine
- ^ Edgewood High School Archived January 2, 2014, at the Wayback Machine
- ^ "The Death of Ex-Gov. Cadwallader C. Washburn". Chicago Tribune. May 15, 1882. p. 4.
- ^ Library History Archived October 13, 2007, at the Wayback Machine
- ^ Washburn Wisconsin – History Archived November 23, 2007, at the Wayback Machine
- ^ "Here's How Iron Got Its Name". The Rhinelander Daily News. June 16, 1932. p. 2.
- ^ History of Washburn
- ^ Washburn Center for Children
- ^ Prof. R. C. Bless (1978). "The History of Washburn Observatory". The Board of Regents of the University of Wisconsin System. Archived from the original on 11 May 2009.