קאונט בייסי

מוזיקאי אמריקאי

ויליאם ג'יימס "קאונט" ("הרוזן") בייסיאנגלית: William James "Count" Basie;‏ 21 באוגוסט 1904 - 26 באפריל 1984) היה מוזיקאי אמריקאי, פסנתרן, נגן אורגן חשמלי, מוביל הרכב ומלחין. הוא נחשב לאחד ממובילי ההרכבים החשובים ביותר בג'אז של זמנו. הוא הוביל ביג בנד בשם תזמורת קאונט בייסי במשך כמעט 50 שנה. תזמורת זו היא כנראה אחד מהרכבי הביג בנד המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הג'אז.

קאונט בייסי
Count Basie
בייסי בסרט Rhythm and Blues Revue, משנת 1955
בייסי בסרט Rhythm and Blues Revue, משנת 1955
לידה 21 באוגוסט 1904
ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה 26 באפריל 1984 (בגיל 79)
הוליווד, פלורידה, ארצות הברית
שם לידה ויליאם ג'יימס בייסי
שם במה Count Basie עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Pinelawn Memorial Park עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19241984 (כ־60 שנה)
עיסוק נגן, מוביל הרכב, מלחין
סוגה ג'אז, סווינג, ביג בנד
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, ג'ז פסנתר, אורגן האמונד, עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מרקורי רקורדס, אפקס רקורדס, RCA רקורדס, דקה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Catherine Basie עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית החירות הנשיאותית (23 במאי 1985)
  • פרס גראמי לאלבום הרכב ג'אז גדול הטוב ביותר (1982)
  • פרס מרכז קנדי (1981)
  • פרס גראמי של חבר הנאמנים (1980)
  • פרס גראמי לאלבום הרכב ג'אז גדול הטוב ביותר (1984)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (27 בינואר 1982)
  • היכל התהילה של ניו ג'רזי (2009)
  • פרס גראמי לאלבום הרכב ג'אז גדול הטוב ביותר (1980)
  • פרס גראמי לאלבום הרכב ג'אז גדול הטוב ביותר (1977)
  • פרס גראמי לאלתור סולו ג'אז הטוב ביותר (1976)
  • פרס גראמי של חבר הנאמנים (1981)
  • פרס גראמי למפעל חיים (2002)
  • Grammy Award for Best Performance by an Orchestra – for Dancing (1958)
  • פרס גרמי לאלבום הג'אז האינסטרומנטלי הטוב ביותר (1958)
  • Grammy Award for Best Performance by an Orchestra – for Dancing (1960)
  • Grammy Award for Best Performance by an Orchestra – for Dancing (1963)
  • Kansas Music Hall of Fame (2011)
  • אמני הג'אז של NEA עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזיקאים ידועים רבים נתפרסמו בזכות השתתפותם בתזמורת, בהם נגני הסקסופון לסטר יאנג והרשל אוונס, החצוצרנים באק קלייטון והארי אדיסון והזמרים ג'ימי ראשינג וג'ו ויליאמס. הבולטים בשיריו הם "One O'Clock Jump" ו-"April in Paris".

תולדות חייו

עריכה

ויליאם בייסי נולד בניו ג'רזי להרווי לי בייסי וליליאן אן צ'יילדס. אביו היה רכב של שופט עשיר. לאחר שהמכוניות החליפו את הסוסים, הוא עבד באחזקת הבית והחצר אצל כמה משפחות בסביבה. אמו עבדה בבית ככובסת ואפתה עוגות למכירה. אמו הייתה משלמת 25 סנט לכל שיעור פסנתר שלמד.

בייסי לא היה תלמיד טוב וחלם על מסעות. הוא למד רק עד גיל חטיבת הביניים. הוא ביצע עבודות שונות עבור התיאטרון המקומי וקיבל כניסה חינם למופעים. כמו כן הוא למד להפעיל את התאורה. באחד הימים בהם לא הגיע הפסנתרן, בייסי החליף אותו, ולמד מהר לאלתר מוזיקה המתאימה לסרט האילם. למרות ניסיונו בנגינה בפסנתר, בייסי הצעיר העדיף את התופים, אך חזר לפסנתר בגיל 15 לאחר שראה את כישרונו המיוחד של שכנו, סוני גריר, שלימים היה המתופף של דיוק אלינגטון (מ-1919 עד 1951). ב-1924 הוא נסע להארלם, חידש קשר עם סוני גריר, יצר קשרים עם מוזיקאים אחרים וניגן במופעים שונים. ב-1928 הוא הגיע לקנזס סיטי, ניגן בהרכבים שונים של התזמורת של בני מוטן, עד שב-1935, לאחר מותו של מוטן, הקים את התזמורת שלו בחלקה מנגניו של מוטן.

ב-1936 בייסי ולהקתו, שנקראה אז "קאונט בייסי וברוני הקצב", עזבו את קנזס סיטי ועברו לנגן באופן קבוע באולם ריקודים בשיקגו. להקתו של בייסי הייתה ידועה בין השאר בזכות מחלקת הקצב שלה. זאת ועוד, בייסי היה הראשון ששילב בתזמורתו שני נגני סקסופון טנור באותו הזמן. ב-1937 ניגנו בהרכב מוזיקאים כמו לסטר יאנג (סקסופון טנור), פרדי גרין (גיטרה), ג'ו ג'ונס (תופים), ולטר פייג' (קונטרבס). באותה עת שמע את ההרכב מגלה הכישרונות ג'ון האמונד, שהקליט את ההקלטות הראשונות של ההרכב ובהן הקלטתו המוקדמת ביותר של לסטר יאנג.

ההרכב עבר לניו יורק, שם החל להופיע בהצלחה הולכת וגוברת. הזמרת בילי הולידיי הופיעה עם ההרכב, למרות ההעדפה שלה להופיע בקבוצות קטנות (מסיבה זו, ואחרות, הולידיי לא הקליטה עם בייסי). בתחילת 1938 התנהל בין התזמורת של בייסי לתזמורת של צ'יק וב מה שנקרא "קרב הלהקות". בייסי צירף להרכב את בילי הולידיי לצורך הקרב, ומולה הייתה אלה פיצג'ראלד אצל וב. המגזין "מטרונום" הכריז למחרת על ניצחונו המוחץ של בייסי, ופירט בעין אוהדת את היתרונות השונים של ההרכב. הקרב הביא יוקרה ופרסום להרכב, ומאז נחשבה תזמורתו של בייסי לאחת התזמורות המצליחות בזירה.

לאחר מלחמת העולם השנייה נראה שחלף עידן הביג בנדים, ועל כן פירק בייסי את התזמורת שלו. הוא ניגן בכמה הרכבים, רובם קטנים, חלקם בגודל של תזמורת, עד שלבסוף, ב-1952, הוא הרכיב מחדש את התזמורת כביג בנד המונה 16 נגנים. ההרכב החל להופיע במועדון בירדלנד, אותו חלק עם מוזיקאי בופ מהשורה הראשונה, כמו צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי ומיילס דייוויס. בייסי מצד אחד הפחית את מספר קטעי הסולו, והתבסס יותר על המוזיקה הכתובה, ומהצד השני איפשר אלמנטים של בי בופ במוזיקה. למרות שבאמת החלו להופיע קטעי סולו "בופיים", בייסי דרש שמחלקת הקצב תמשיך לתת קצב מאוד ברור ומאוד קבוע, כך שלא משנה מה מנגן הסולו בחזית, הקהל ימשיך להרגיש את פעימות הקצב.

ב-1954 עשתה התזמורת את גיחתה הראשונה לאירופה. אירופה החלה להיות מעצמת ג'אז, כאשר מוזיקאים רבים נדדו מארצות הברית לכיוונה מסיבות שונות (אחת העיקריות הייתה גזענות באמריקה). בשנות החמישים הגיע ההרכב מספר פעמים לאירופה והצליח בה במידה רבה. המסעות הללו לאירופה הולידו, בין השאר, את הסטנדרט המפורסם "אפריל בפריז", אשר בייסי מזוהה איתו מאוד.

ב-1964 הופיע עם תזמרתו בקומדיה "סקס והנערה הרווקה".

בשנת 1968 הקליט עם האחים מילס בין השאר את I May Be Wrong But I Think You're Wonderful ו-TINY BUBBLES.

בייסי נפטר ב-26 באפריל 1984 בהוליווד שבפלורידה בגיל 79.

כוכב הלכת המינורי 35394 Countbasie נקרא על שמו.[1]

מורשתו

עריכה

קאונט בייסי חינך כמה דורות של מאזינים על צליל הביג בנד. הרבה מאלה שעבדו איתו זוכרים אותו כמי שמתחשב בדעת אחרים, צנוע, רגוע, אוהב חיים, בעל הומור יבש ותמיד מתלהב מהמוזיקה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קאונט בייסי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "M.P.C. 118219" (PDF). Minor Planet Center. 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-12 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)